(JTA) – אביה של קרוליין וולברי, חוקר הספרות הגרמני המנוח אגון שוורץ, נמלט מאוסטריה עם משפחתו אחרי הסיפוח הנאצי ב-1938, כשהיה בן 15. שוורץ הגיע בסופו של דבר לארצות הברית, שם למד ולאחר מכן לימד בהרווארד ובאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
הבריחה הייתה עבורו "אירוע משנה חיים אשר השפיע על משפחתנו במשך כל חיינו", אומרת וולברי, רופאה ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ורג'טאון.
שוורץ לא חש איבה כלפי המולדת שהפנתה לו עורף, אומרת וולברי, אבל הוא תמיד רצה להתחבר מחדש לשורשים שלו.
כעת וולברי, שימלאו לה החודש 67, מנסה לעשות זאת עבורו. היא הגישה בקשה לאזרחות אוסטרית על בסיס התיקון החדש לחוק האזרחות של אוסטריה, שנכנס לתוקף בתחילת ספטמבר.
"נראה שיש רצון לסגור מעגל, וזו אחת הסיבות מדוע אני מתעניינת באזרחות אוסטרית", היא אמרה.
וולברי נמנית עם אלפי יהודים ברחבי העולם שצפויים להגיש בקשה לאזרחות אוסטרית. התיקון החדש לחוק, שאומץ בשנה שעברה על ידי המועצה הלאומית של אוסטריה, מאפשר לאנשים שנרדפו על ידי המשטר הנאצי וצאצאיהם הישירים (כולל ילדים שאומצו כשהיו קטינים) לקבל אזרחות אוסטרית מבלי לוותר על דרכוניהם הקיימים – דרישה שעדיין תקפה לאזרחים אוסטריים חדשים שאינם נכללים בחוק זה.
התיקון חל לא רק על אזרחי אוסטריה ועל מדינות ההמשך של הממלכה האוסטרו-הונגרית לשעבר, אלא גם על אנשים נטולי אזרחות שמקום מגוריהם היה באוסטריה והם נאלצו לעזוב מחשש לביטחונם עד ה-15 במאי 1955, כעשור לאחר סיום המלחמה.
התיקון "עולה בקנה אחד עם המאמץ המתמשך של אוסטריה לפיוס עם אלו שסבלו תחת המשטר הנאצי הטוטליטארי במדינה", נאמר בהודעה שפרסמה שגרירות אוסטריה בארה"ב.
החוק החדש מעורר עניין רב, אומר עורך הדין דניאל גרוס מווינה, ששומע מ"חברים של חברים" מכל העולם – אבל במיוחד מאנשים החיים בארצות הברית, ישראל ובריטניה. גרוס מייעץ לעותרים לקבלת לאזרחות במסגרת עבודתו במשרד עורכי הדין הווינאי לנסקי, גנצגר ושות'.
התעניינות גבוהה, הוא אומר, מורגשת בקרב יהודי בריטניה, שלא רואים בעין יפה את הברקזיט אשר ניתק את הממלכה מהאיחוד האירופי. בזכות התיקון לחוק האוסטרי, מסביר גרוס, יהודי בריטניה יוכלו להמשיך ולהחזיק בדרכון הבריטי שלהם, אבל גם בדרכון של האיחוד האירופי, שהפך ליקר המציאות עבור תושבי הממלכה שמעוניינים לנסוע באופן חופשי ברחבי היבשת.
הדרכון האוסטרי קורץ גם לאמריקנים, כמו בני משפחתה של וולברי, אשר לדבריה, מודאגים מאוד מהכאוס הפוליטי והחברתי המתחולל בארצות הברית, מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. אם ארבע שנות כהונתו יחזרו על עצמן, היא אמרה, התעניינות המשפחה באזרחות אוסטרית תגבר".
זאב מעיין, ישראלי בן 33, הצליח לקבל דרכון פורטוגלי ודרכון הונגרי על סמך מוצא משפחתי משתי המדינות. כעת הוא רוצה להוסיף לרשימה גם דרכון אוסטרי.
"בישראל, קבלת דרכון זר היא ספורט לאומי", הוא אמר. "אנשים רוצים שיהיו בידיהם אופציות נוספות. דרכון זר גם משדרג אותך מבחינה חברתית, וניתן לנסוע למדינות מסוימות מבלי לחשוש".
אבל גם מעיין המנוסה הופתע מהתגובה המהירה לקבוצת הפייסבוק בעברית שפתח במטרה לתת לציבור מידע על התהליך להגשת בקשה לאזרחות אוסטרית. בתוך ימים הקבוצה מנתה יותר מ-100 ישראלים חברים, רובם שאלו שאלות טכניות על נוהל הגשת הבקשה: "אני צריך לתרגם את זה? היכן מצאת מסמכים של הסבא והסבתא שלך?"
אוסקר דויטש, נשיא הקהילה היהודית בווינה וראש הפדרציה של הקהילות היהודיות באוסטריה, אמר כי אנשים רבים כבר יצרו עימו קשר.
"אני מאוד שמח על כך", אמר דויטש, שייעץ למשרד החוץ האוסטרי בנוגע לחוק.
עם זאת, הוא מטיל ספק במידת ההשפעה המידית שתהיה לחוק על גודל הקהילה, המונה כ-8000 יהודים, רובם חיים בווינה ואחרים בערים כמו לינץ וגרץ. בגלל מגפת הקורונה, אמר דויטש. "אנשים אינם נוסעים ואינם אמורים לנסוע הרבה", אומר דויטש. "יש להם בעיות אחרות מאשר להחליט היכן לחיות".
גרוס, לעומתו, אופטימי הרבה יותר: הוא מצפה ל"עשרות אלפי בקשות".
"אני סבור שזה ישנה לחלוטין את החיים היהודיים באוסטריה", אומר גרוס בן ה-33 שנולד בגרמניה למשפחה מיוגוסלביה לשעבר. "גם אם אחוז קטן מהם יביאו את משפחותיהם לאוסטריה, דברים רבים ישתנו מפני שיהיו יהודים מכל העולם שיתרמו לקהילה".
על פי נתוני מוזאון השואה האמריקני, כאשר אוסטריה סופחה לגרמניה בשנת 1938, חיו בה כ-192,000 יהודים, כ-4% מסך אוכלוסייתה. עד דצמבר 1939, שלושה רבעים מהם היגרו מהמדינה, וכ-65,000 יהודים אוסטריים נרצחו על ידי הנאצים.
אולם בהשוואה לגרמניה ולמדינות אירופיות אחרות, אוסטריה לא מיהרה להתמודד עם עברה האפל. במשך עשרות שנים לאחר השואה, ממשלות אוסטריה ציירו את אוסטריה כ"קורבן הראשון" של הנאציזם והתעלמו מגיוס האוכלוסייה וניצול תשתיות המדינה לטובת מכונת המלחמה הנאצית לאחר הסיפוח הגרמני.
בזמן שהחברה הגרמנית, החוקים, מוסדות המשפט הגרמניים ומוסדות אחרים סילקו גורמים נאצים מעמדות השפעה לאחר מלחמת העולם השנייה, באוסטריה הצעדים היו צנועים יותר. התנצלות רשמית על היותם "עושי דברה של הדיקטטורה הנאצית" הגיעה רק בשנת 1994, והמבקרים טענו כי אוסטריה עדיין נוהגת בקמצנות, במיוחד בכל הנוגע לקרנות הפיצויים לניצולי שואה ובהתנהלותה בתביעות להשבת יצירות אומנות.
כיום, גרוס סבור כי אוסטריה מחויבת "להתמודד בדרך כלשהי עם ההיסטוריה שלה, כדי לתת בדרך כלשהי לדורות הבאים משהו שנלקח מהסבים והסבתות שלהם". קנצלר אוסטריה השמרני הצעיר, סבסטיאן קורץ, הידק בשנים האחרונות את הקשרים בין ארצו לבין ישראל, ונקב בשיתוף הפעולה של אוסטריה עם הנאצים כחלק מהמוטיבציה שלו.
יהודים גרמנים ששרדו את התקופה הנאצית וצאצאיהם זכאים לקבל אזרחות גרמנית מאז 1949. מדינות אירופיות אחרות אפשרו ליהודים לקבל אזרחות שנשללה מהוריהם, במגבלות מסוימות. ספרד חוקקה חוק בשנת 2015 שנועד לכפר על האינקוויזיציה – רדיפתם וגירושם של היהודים במאה ה-15. יהודים ספרדיים המוכיחים כי מוצאם מספרד ודוברי ספרדית זכאים לדרכון עד אוקטובר 2019 (במאי, ספרד האריכה את חלון ההזדמנות לקבלת אזרחות בשנה בשל משבר הקורונה). בפורטוגל קיים חוק דומה ללא מגבלת זמן וללא דרישה של ידיעת השפה.
אלנה דן-רנרט היא בין אלו שציפו לחוק האוסטרי החדש בכיליון עיניים. היא אמריקנית-ישראלית בת 35 שחיה בווינה עם בעלה ושלושת ילדיהם אך נדרשת לחדש את הויזה שלה דרך קבע. חזרתה לאוסטריה היא סגירת מעגל והתחברות לשורשיה: סבתה מצד אמא נמלטה מגרץ בשנת 1938 בגיל 3 עם משפחתה והגיעה לארצות הברית.
עשרות שנים לאחר מכן, דן-רנרט, שהייתה בת 6 באותו הזמן, עלתה עם הוריה מארצות הברית לישראל, שם פגשה את בעלה והם עברו לאוסטריה.
כעת, היא מתכוונת להגיש בקשה לאזרחות.
"קודם לכן, הייתי צריכה לוותר על הדרכון הישראלי ועל הדרכון האמריקני שלי, וזה לא משהו שרציתי לעשות", אומרת דן-רנרט, גננת בגן יהודי בווינה.
היא צריכה להמציא מסמכים המוכיחים את קרבתה המשפחתית לסבתה, שנפטרה בשנה שעברה. ארגון ארכיון הקהילה היהודית האוסטרית כבר נתן לה מידע על משפחתה בדורות קודמים.
"החזרה למורשתי האוסטרית מאוד פרקטית עבורי", היא אומרת. "אבל…זה כמו לומר ׳הם רצו להיפטר מאיתנו, אבל אנחנו עדיין כאן׳".
פול בורג, אזרח אמריקני בן 87, רואה בקבלת דרכון אוסטרי את הניצחון האולטימטיבי. הוא נולד בצ'רנוביץ' (כיום צ'רניבטסי) בשנת 1933 ומשפחתו שרדה את המלחמה יחד עם עוד 20,000 יהודים אחרים, הודות להתערבותו של טריאן פופוביצ'י, ראש העיר באותה תקופה.
השתייכותה המדינית המשתנה של צ'רנוביץ' מעט מטעה. צ'רנוביץ' הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד להתפרקותה בשנת 1918, ואז הפכה חלקה מממלכת רומניה. לאחר מלחמת העולם השנייה, השתלטו עליה כוחות אוקראינים, ורוב היהודים שחיו בה נמלטו לישראל. מאז 1991, היא חלק מאוקראינה.
עם זאת, עצם העובדה שאביו נולד בצ'רנוביץ' כשהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית מאפשרת לבורג להיות זכאי לאזרחות על פי התקנה החדשה. הוא מקבל ייעוץ מגרוס ומשרד עורכי הדין שלו בווינה.
"אני רוצה להיות חלק מהמאבק באנטישמיות ובאנטי ציונות באירופה", אומר בורג.
אביה של עורכת הדין הישראלית ילידת ארה"ב דבורה אופוליון נולד בווינה בשנת 1932. בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 הוא חזר לשם עם משפחתו כדיפלומט אמריקני. אופוליון, אז נערה, התאהבה בעיר, למרות שידעה "שייתכן שעדיין חיים בה נאצים. זה היה מקום מאוד רציני, מיושב וקודר".
אופוליון היא כעת בת 55 ומבקרת בווינה לעיתים קרובות עם ביתה המתבגרת. מבחינתה, האווירה השתנתה מאוד מאז שהייתה ילדה. “יש תחושה קוסמופוליטית, צעירה ורעננה יותר, תוססת ופתוחה יותר", היא אומרת. "אינני יודעת אם הייתי מגישה בקשה לקבלת אזרחות לו הייתה נשארת אותה אוסטריה כמו בעבר״.
