(JTA) – במרחק של פחות משלושה ק"מ ממתחם המרכז לבקרת מחלות באטלנטה, בו רופאים וחוקרים עמלים על גיבוש ההנחיות לציבור למגיפת הקורונה, הרב האורתודוקסי אדם סטאר עסוק בתוכניות שונות לגמרי.
השאלה בה מתחבט סטאר היא איך לקיים תפילות בראש השנה וביום הכיפורים עם מאות משתתפים, כשמסביב משתוללת מגיפה עולמית.
כדי לשמור על בטיחות חברי הקהילה, הרב סטאר קיצר את התפילות באופן דרמטי. תפילות שבשנים קודמות נמשכו רוב שעות היום, קוצרו לכמה שעות בלבד כדי להגביל את פוטנציאל החשיפה של המתפללים לנגיף.
"הדבר הראשון שירד הוא הדרשה שלי", אמר סטאר.
סטאר אינו היחיד שמנסה למצוא פתרונות תוך ויתורים ופשרות.
בניגוד לבתי הכנסת הרפורמים והקונסרבטיבים בארה״ב, שברובם כבר הוחלט לקיים את תפילות החגים באופן מקוון, בקהילות האורתודוקסיות, אשר אינן מתירות שימוש בחשמל בשבת או חג, התפילות יתקיימו בהשתתפות אישית, בתוך בתי הכנסת.
כינוס המתפללים באופן אישי בתקופה של מגיפה עולמית מחייב מציאת פתרון לשמירה על ריחוק בין המתפללים, כדי להימנע מהדבקה. בנוסף, מודעים ראשי בתי הכנסת לכך שרבים מחברי הקהילה עשויים לבחור שלא לבוא לתפילה, מחשש לבריאותם. אפילו האופטימיים ביותר בקהילה האורתודוקסית, מודעים לעובדה שתקופת הימים הנוראים – החשובה ביותר בלוח השנה היהודי – תהיה שונה מאד מבעבר.
"אלה תפילות, אבל זה לא שוּל", אמרה מהר״ת רות בלינסקי פרידמן מבית הכנסת האורתודוקסי 'אוהב שלום' שבוושינגטון די.סי, כשהיא משתמשת במילה ביידיש שפרושה בית כנסת. "המשמעות של שוּל היא שכולם ביחד במרחב, מתפללים יחד, וזה לא זה".
בשנה רגילה, בית הכנסת של פרידמן מארח 700-800 מתפללים בתפילות חגי תשרי. השנה, היא אומרת, רק כמאה חברים הביעו את רצונם להשתתף בתפילות שיתקיימו באוויר הפתוח.
בין אלה שהודיעו כי יוותרו על נוכחות אישית נמצאים הורים לילדים צעירים שאין להם סידור לילדים וכן מבוגרים, שהידבקות בנגיף הקורונה מעמידה אותם בסיכון הגדול ביותר.
"אלה שלא יכולים לבא הם אנשים שכבר חווים את המגיפה הזו באופן הקשה ביותר", אמרה פרידמן. "לקיים את תפילות החג בבית הכנסת בלעדיהם זה לזרות להם מלח על הפצעים".
גם בתי כנסת אחרים צופים השתתפות נמוכה באופן משמעותי. במרכז היהודי באפר איסט סייד במנהטן, כשליש מחברי הקהילה הם מעל גיל 60. הרב יוסי לוין מעריך שרבים מהם יישארו בבית. "אני חושש שתהיה לנו צניחה משמעותית בנוכחות", הוא אמר.
זה לא בהכרח דבר רע, בהתחשב בכך שדרישות הריחוק החברתי קובעות שבתי כנסת רשאים להכיל פחות ממחצית ממספר האנשים הרגיל. בשנים קודמות היו באים כ-700 עד 800 מתפללים בראש השנה וביום כיפור. השנה, רק 300 יוכלו להשתתף בתפילות והם יאלצו להתפזר בין מספר חדרים ולהתפלל בפרקי זמן שונים.
לוין מקווה למצוא חלל חיצוני להשכרה, כזה שיכיל את אלה שמעדיפים להתפלל בחוץ. לאחר שלא מצא חצר בית ספר או פארק שיתאימו לצרכיו, הוא מחפש מנסה כעת לאתר רחוב לא עמוס אותו יוכל לסגור ולקיים בו את התפילות.
בכמה קהילות חרדיות, כמו שכונות וויליאמסבורג ובורו פארק שבברוקלין, בתי הכנסת מתכוונים לקיים את תפילות החגים בהשתתפות פיזית של המתפללים, כפי שהם עושים כבר חודשים. במקצת בתי הכנסת אין כל הקפדה על מגבלות הריחוק.
אולם ברוב הקהילות האורתודוקסיות, בעיקר באזור ניו יורק, ישנה מודעות אמיתית לסיכון, בין היתר בגלל שהמגיפה הכתה קשות בציבור המתפללים שלהם. בתי כנסת אלה כבר נמצאים בעיצומן של ההכנות להכשיר את עצמם למציאות החדשה. בחלק מהקהילות יעטו החזנים מסכות. באחרות יותקנו מחיצות פרספקס כדי להגן על המתפללים, להפריד ביניהם ולמנוע הפצת חלקיקים נגועים בנגיף במהלך שירת התפילות.
בבתי כנסת בפרברים, בהם החללים מרווחים יותר, עוסקים מנהיגי הקהילה בתכנון לוגיסטי מורכב של ריבוי תפילות במהלך היום. בבית הכנסת גרין רואד שבאזור קליבלנד, הרב בנימין בלאו מתכוון לקיים ארבעה מחזורי תפילה, חלקם בתוך מבנה בית הכנסת, וחלקם באוהל פתוח שיוקם מחוץ לו. מהנדס חבר בקהילה מסייע לבלאו לארגן ולסדר את אזור התפילה בתוך בית הכנסת, עם תרשימי ישיבה שנועדו להבטיח מרחב של שני מטרים לפחות בין מתפללים.
באטלנטה, סטאר כבר הזמין אוהל גדול לבית הכנסת שלו, אור התורה, שישמש לתפילות מחוץ לבניין. בנוסף, יתקיימו בפנים תפילות בשישה עד שמונה מניינים נפרדים. לבאים תהיה אפשרות להתפלל בתוך בית הכנסת, או מחוצה לו. תזמון התפילות נועד לאפשר להורים להגיע לתפילה בנפרד כך שהורה אחד יוכל להישאר בבית עם הילדים, שכן בניגוד לנהוג בימים כתיקונים, לא יינתנו שרותי שמירה על הילדים.
פשרות אלה, שנתפסות בעיני כולם כחשובות, מגיעות בתקופה שבה אחד מעקרונות היסוד של החיים האורתודוקסיים – קיום שלוש תפילות יומיות, שנערכו לעתים קרובות בציבור – נלקח מהקהילה ועדיין לא נמצא לו תחליף.
"לרוע המזל, במשך שלושה חודשים לא היה לנו בית כנסת כלל", אמר הרב יעקב רובינסון, מבית מדרש מקור החיים, בית כנסת אורתודוקסי בשיקגו, שבו התחדשו התפילות בסוף חודש מאי. "אחרי ארבעת החודשים האחרונים הקשים, אנשים רוצים לחגוג באופן משמעותי את ראש השנה ואת יום כיפור".
רובינסון לא מתכוון לקצר בתפילות, והוא מונה שתי סיבות לכך: הוא סבור שחברי הקהילה שלו רוצים לחוש את הנורמליות שבתפילה באורך מלא, והוא אינו רואה את היתרון הבריאותי.
"אם כבר נחשפתם אחד לשני במשך ארבע שעות, אני לא חושב שחצי שעה נוספת תשנה משהו", הוא אמר.
בקהילות אחרות החליטו הרבנים לקצר את התפילות לאחר שהומלץ להם להגביל את משך הזמן שאנשים מתגודדים יחד כדי להפחית את סכנת ההפצה. בעוד תפילת שחרית של שבת בבית כנסת אורתודוקסי יכולה להימשך בין שעתיים לשעתיים וחצי, תפילת שחרית של ראש השנה אורכת לא פעם חמש עד שש שעות. זה מצב שמחייב קבלת החלטות קשות.
כמה בתי כנסת הודיעו שיתחילו עם שחרית ולא עם פסוקי דזמרא, שאינן מחייבים תפילה במניין, וכך יחסכו לפחות 20 דקות.
בלאו אמר כי שלא יאפשר לחברי קהילה לפתוח ולסגור את ארון הקודש או לשאת את ספר התורה סביב בית הכנסת כדי שאנשים ינשקו את ספר התורה, שני מנהגים עליהם ויתר גם בתפילות השבת מאז נפתח מחדש בית הכנסת.
אבל יש חלקים בתפילה שהוא לא מוכן לשנות, גם אם אינם מחויבים מבחינה הלכתית.
"ונתנה תוקף נשאר", אמר בלאו, כשהוא מתייחס לפיוט ששואל מי יחיה ומי ימות. התפילה מתייחסת במפורשת לאיום המגפה. "אנחנו לא מוותרים על זה".
מרכיבים מרכזיים אחרים בתפילות חגי תשרי ישונו גם הם ברוח המגיפה.
לתפילת יזכור הנאמרת ביום כיפור, שוקל סטאר לארגן שירות זום לפני החג, או להציע תפילה של 30 דקות בחוץ עבור אלה שמעדיפים לא להצטרף לתפילה המלאה, אך רוצים לומר יזכור.
גם בין אלה שמעדיפים לא להגיע לבית הכנסת לתפילות, ישנם רבים שמעוניינים לשמוע את תקיעת השופר, אחת המצוות החשובות של ראש השנה. (השנה, ראש השנה מתחיל בשבת, אך השופר יישמע ביום השני של ראש השנה, ובסיומו של יום הכיפורים).
חלק מבתי הכנסת מתכוונים לקיים את התקיעה בשופר במקומות רבים ולהגיע קרוב לביתם של אלו שלא יוכלו לבוא לתפילה. סטאר סיפר כי חמישה בתי כנסת בשכונת טוקו הילס שבאטלנטה כבר החלו לתאם ביניהם תקיעה בשופר עבור חברי הקהילה שלהם, במספר מקומות שונים.
ריבוי התקיעות בשופר וריבוי התפילות הולידו צורך בגיוס מתנדבים שיובילו את התפילות ואת התקיעה בשופר.
"תודה לאל, בבית הכנסת שלי יש הרבה אנשים שיודעים להתפלל", אמר סטאר. אבל כשמדובר בתוקעים בשופר, הוא אמר, "הייתי שמח אילו היו לי עוד כמה".
ארגון האיחוד האורתודוקסי (OU), ארגון הגג של בתי הכנסת האורתודוקסים, מציע תכנית הכשרה ללמד מתפללים כיצד להוביל את תפילות חגי תשרי.
"הרבה מזה מבוסס על בניית אמון", אמר יהודה פרידמן, מנהל שותף לענייני תפילות בבתי הכנסת באיחוד האורתודוקסי. "מפני שלא קל לאנשים להופיע בפני קהל".
ההכשרה יכולה לעזור גם ליהודים ששומרים על מצוות חגי תשרי בביתם. וכשמדובר בשבועות ספורים לפני עונת החגים, ומספר הנדבקים בנגיף הקורונה ממשיך לעלות בחלקים גדולים של המדינה, אפילו התכניות הזהירות ביותר לתפילות בהשתתפות חברי הקהילה נתונות לשינוי.
" לפני חודשיים לא ידענו איפה נהיה, ולכן התחושה הייתה שעוד מוקדם לתכנן", אמר סטאר. "כל העולם עשוי להשתנות".
אבל כשחוויות חג הפסח בבידוד עדיין טריות בזיכרונם, רבים בקהילה האורתודוקסית כמהים לכל סוג של תפילה קהילתית שיוכלו לקיים בבטחה.
"גם אם מדובר בתפילה מהירה, כשאנחנו יושבים בריחוק, זה יהיה נחמד לפגוש חברי בית הכנסת שלא ראיתי", אמר בלאו. "אחרי שאזהה מי הם, מאחורי מסיכות".
