בוסטון (JTA) – מגיפת הקורונה עדיין משתוללת, אבל בבוסטון כבר הוקמה אנדרטה לזכרם של בני הקהילה שנפלו קורבן לנגיף.
הקהילה היהודית בעיר חנכה בשבוע שעבר את האנדרטה הראשונה מסוגה בארצות הברית לנספים במגיפה. ברוח התקופה, גם טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה החדשה התקיים בהתכנסות וירטואלית , במהלכה חלקו המארגנים כבוד לא רק לנספים אלא גם לצוותים הרפואיים ולאנשי שירותי הקבורה שהביאו את נספי הקורונה למנוחת עולמים.
האנדרטה נחנכה ביום י"ז בתמוז, יום התענית שפותח את שלושת שבועות האבל של ימי בין המצרים.
כ-650 בני אדם נרשמו לטקס, בו נשאו דברים מנהיגי הקהילה. למשתתפים גם הוקרן שידור של אירוע הסרת הלוט מעל מצבת ההנצחה ושני ספסלי הגרניט שהוצבו בשטח גן הזיכרון של רחוב בייקר, מתחם ובו 42 בתי עלמין יהודיים המנוהלים בידי אגודת בתי העלמין היהודיים של מסצ'וסטס.
אחד הספסלים מוקדש לאלה שמתו בלי יקיריהם לצידם. השני מוקדש לצוותי בתי הקברות שאיפשרו לקיים טקסי קבורה יהודיים תחת תנאים קשים מאי פעם.
"הקהילה היהודית הייתה צריכה שיחזיקו אותה, יקשיבו לה, יחבקו אותה וירפאו אותה", אמרה הרבה סוזן אופיט, שיזמה את אירוע הזיכרון. ארגונים יהודיים רבים אחרים הצטרפו ליוזמה, בהם מכללת היברו קולג', הפדרציה היהודית של בוסטון רבתי ואיגוד בתי העלמין היהודיים.
הרבה אופיט מספרת כי מאז תחילת המגיפה העולמית, היא שמעה מחברי קהילה רבים על תחושת האובדן העמוקה כתוצאה מכך שנמנע ממשפחות להתכנס ולהיפגש פנים אל פנים בשעות הקשות שעברו.
"המסורת היהודית שלנו מלמדת אותנו לבקר את החולים, ללוות את המתים, ולנחם את האבלים", אמרה אופיט בדברי הפתיחה שלה באירוע. אך מגיפת הקורונה "ניתצה את תחושת הקהילתיות שלנו… לבנו נשבר".
את האנדרטה בנה איגוד בתי העלמין מכספי תרומה של סטיב שניידר, הבעלים של חברת מצבות מקומית.
"הקהילה שלנו חוותה טראומה עצומה, והיינו צריכים לייצר מקום להתאבל ולהרהר בו", אמר מנכ"ל איגוד בתי העלמין היהודיים, ג'יימי כותל. "לא רצינו לחכות שנים כדי להקים אנדרטה".
כותל הרעיף שבחים על צוותי בית העלמין, אותם תיאר כ"גיבורים אלמונים" , שעמלו מאחורי הקלעים ללא לאות כדי להביא לקבורה מאות בני אדם.
ג'ונתן לינדן, שאביו נפטר מהמחלה בחודש אפריל, סיפר שההתכנסות הווירטואלית הזו הביאה נחמה בדרכים שלא ציפה להן.
לאחר מות אביו, השתתפה המשפחה, כולל אמו, באופן אישי בטקס קטן ליד הקבר. הם גם ארגנו שלושה כינוסי ניחום אבלים בזום בזמן שישבו שבעה. "עשינו כמיטב יכולתנו ליצור מרחב לאבל וליגון", אמר בראיון, אבל זה לא היה פשוט. המאמץ הצריך הרבה תכנון ועבודה, דווקא בתקופה בה המשפחה הייתה נתונה במצוקה.
כעת, כאשר הקהילה כולה עצרה יחד באמצע היום והשתתפה בטקס חנוכת האנדרטה באופן וירטואלי, הוא חש שרבים משתתפים באבלו ותחושה זו העניקה לו הפוגה רגעית מתחושת האובדן. "זה היה רגע שבו פשוט לא עושים כלום אלא רק מרגישים את הכאב למשך זמן מה", אמר לינדן. "זה היה מקסים ומועיל".
