(JTA) – מדי קיץ יוצאים עשרות אלפי ילדים יהודים אמריקנים את בתיהם, עולים לאוטובוסים ולמטוסים ומבלים חודש או חודשיים בצוותא במחנה באמצע שום-מקום.
הם אולי אינם פוקדים את בית הכנסת בשאר ימות השנה, אך בערבי שבת במחנה הקיץ הם וחבריהם לובשים לבן , מתכנסים ליד האגם ומקבלים ביחד את השבת בתפילה.
בין שהם אוכלים בבית כשר ובין אם לאו, הארוחות במחנה כשרות. בחלק מהמחנות הקייטנים אפילו לומדים מדי יום שיעור ביהדות.
במהלך היום, כשהם משחקים כדורגל, שוחים, מגלפים בעץ או סתם משוחחים, הצעירים היהודים האלה מתבלים את דבריהם במילים בעברית – הם מספרים על "המדריך", ניגשים ל"מרפאה" או מתכוננים ל"פעולה" הבאה .
כ-80,000 ילדים השתתפו בשנת 2018 במחנות קיץ יהודיים ברחבי ארה״ב. השהות במחנה נמשכת בין שבועיים לשמונה שבועות, ומהווה את אחד הכלים החשובים ביותר בקהילה לגיבוש תרבות יהודית אמריקנית.
מחקר מ–2013 מצא שיותר משליש מיהודי ארה"ב בילו במחנות יהודיים כאלה. במקרים רבים יוצאים הילדים לאותם מחנות שבהם בילו הוריהם בילדותם.
"במחנה שלי התגאו במספר הילדים החוזרים אליו מדי שנה", כתבה מדי אלברט בחיבור שהועלה לאתר "עלמה", ובו תיארה את תחושותיה לגבי המחנה. "התחושה המשפחתית האוטופית מלווה בהסכמה שבשתיקה שלא תעזוב, ושכאשר תצטרך לחזור הביתה בסוף הקיץ, יישבר ליבך".
השנה שברון-הלב הגיע מוקדם יותר.
מגפת הקורונה הובילה מחנות רבים להחליט לבטל את פעילות הקיץ שלהם וההערכה היא שגם המחנות שעדיין לא הודיעו על ביטול, יעשו זאת בקרוב. בכמה מדינות בארה״ב הוחל איסור גורף על קיום מחנות קיץ עם לינה ובמדינות אחרות חוששים המארגנים שלא ניתן יהיה לשמור על ריחוק חברתי, שכן הילדים רגילים לבלות בקרבה רבה אלה עם אלה ולהתרוצץ ללא הגבלה.
במחנות שבהם בוטלו כבר אירועי הקיץ, מנסים כעת לחשוב כיצד אפשר לשחזר את החוויה בעולם שבו חל איסור על התקהלות ועל מגע פיזי, ושבו במקום בילוי בצוותא עם החברים, הילדים מתבקשים להישאר בבתיהם.
כמה מחנות החלו לשקול שינוי של יעוד המקום ממחנה קיץ לילדים, לאתר נופש משפחתי יהודי, בו משפחות יוכלו לקיים פעילות משותפת תוך שמירה על ריחוק חברתי הולם. במקומות אחרים נבדקת האפשרות לקיים מחנה וירטואלי.
"האוהלים, הבקתות, אולמות האוכל, מגרשי המשחקים ומקומות התפילה ישארו שוממים; ספרי תורה לא ייפתחו, שירים לא יושרו והעשב יישאר ירוק משום שלא יירמס תחת רגלי הילדים", כתבה ב"עלמה" רייצ'ל בר, שבעבר השתתפה במחנה קיץ יהודי כחניכה וכמדריכה. "אבדן מחנה הקיץ היהודי, אף שהוא חסר משמעות בתוך התמונה הגדולה של המגפה הנוראה הזאת, עודנו אבדן גדול".
מחנות הקיץ היהודיים מקבצים את הילדים באתר ירוק מבודד, בדרך כלל ביער, הרחק מהעיר. החניכים חיים ביחד בבקתות בהשגחת מדריכים המבוגרים מהם בכמה שנים. רוב המשתתפים, בני 7 עד 16, יפגשו את הוריהם רק פעם אחת במהלך כל שהותם במחנה.
במחנה, עוסקים הילדים במגוון פעילויות הדומות לאלו של מחנות קיץ שאינם יחודיים לקהילה היהודית – מספורט דרך אמנויות ומלאכות יד ועד שחיה וגילוף בעץ, ולרשות החניכים עומד גם פנאי למכביר. יש מחנות עם התמחות מסוימת כגון אתלטיקה, טיפוס מצוקים או טכנולוגיה.
בעיני הורים ומנהיגים בקהילה היהודית, חלק ממה שהופך את המחנות למושכים הוא יכולתם להפוך את היהדות לחוויה מהנה. במחנות מסוימים מתפללים יותר, לומדים על היהדות ומקפידים על כשרות, באחרים פחות, אבל כל אלה נעשים בשמש וליד האגם ומגרשי הספורט. במקום בגדים חגיגיים של בית כנסת, הילדים לובשים טי-שירט ומכנסיים קצרים ומבלים עם חבריהם.
במחקר מ–2008 שנערך על ידי הקרן למחנות היהודיים נמצא שהיציאה למחנה יכולה ללמד על נטייה עתידית ליטול חלק פעיל יותר בקהילה היהודיות. מבוגרים שבילו במחנות כאלה כילדים נוטים לבקר יותר בבית כנסת, להתחתן עם בני זוג יהודים, לתרום למטרות צדקה יהודיות, להדליק נרות שבת ולחוש זיקה לישראל.
"לב העניין הוא טיפוח תחושת קהילתיות, תחושת זיקה יהודית ותחושת הרפתקנות", סיפרה קארין ורשבסקי, בוגרת אחד המחנות האלה, אשר כיום נוהגת לבלות במחנות יהודיים למבוגרים. "כאשר אתה מצליח לבדוק ולנסות דברים חדשים ומגלה מה אתה מעדיף ומבצע בחירות משלך, כך אתה מתחיל לגבש את זהותך".
המחנה היהודי הראשון נוסד ב –1893 כאשר גלי ההגירה ההמוניים של יהודי מזרח אירופה הגיעו לארה"ב. המחנות סיפקו מפלט באוויר הצח מהשכונות העירוניות הצפופות שבהן התיישבו המהגרים היהודים, והם שגשגו בשנות העשרים של המאה הקודמת. בתחילה היה רעיון המחנות להפוך את הילדים היהודים ליותר אמריקנים, לא להפוך ילדים אמריקנים ליותר יהודים.
"המחנות האלה קיבלו צביון יהודי בשל הפן הדמוגרפי שלהם ולא מתוך תכנית מכוונת", נכתב במאמר על תולדות המחנות היהודיים.
בראשית שנות הארבעים חל שינוי כאשר תנועות היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית החלו לפתוח מחנות משלהן. מאז הפך היעד של המחנות לחינוך חווייתי ליהדות.
כיום שמים מחנות רבים דגש על ציונות ועל תרבות ישראלית. רבים מביאים קבוצות של מדריכים ישראלים צעירים לעבוד במחנה. בחלקם יש שיעורי עברית. באחרים שרים הילדים שירים בעברית, רוקדים ריקודים ישראליים והמדריכים דואגים להכניס מילים בעברית להודעות היומיות.
בין המחנות יש כאלה ששואפים להנחיל את הערכים המוכרים של הקיבוצים – חיים במשותף, פעילות תחת כיפת השמיים ותרבות עברית, או לפחות לחקות את מה שהיו הקיבוצים לפני עשרות שנים. ישנם גם מחנות שמציעים לילדים המבוגרים יותר ביקור בקיץ בישראל.
"ציונות היא חלק מרכזי בשליחותנו ואנחנו מטפחים בקרב הילדים והצוות במחנה אהבה עמוקה ונצחית לישראל", כתבו במכתב פתוח שפורסם ב–2018 ראשי רשת המחנות היהודיים הקונסרבטיביים "רמה". "העברית היא חלק מרכזי בחיי היומיום של מחנות רמה, והילדים ואנשי הצוות מבלים זמן לא מבוטל בישראל".
אולם כעת השתנו פני הדברים. ככל שהקיץ מתקרב מבינים ילדים רבים שמחנה הקיץ, כפי שהיו רגילים אליו, לא יתקיים השנה. ולראשי הקהילה כבר ברור שאחד המרכיבים המרכזיים בעיצוב הזהות היהודית באמריקה, יושעה השנה, לפחות באופן זמני.
"קיווינו שנוכל לשוב למחנות הקיץ", אמר ג'ף מינקוביץ', מנהל מחנה ״רמה דרום״ בסרטון ששלח באפריל ובו הודיע על ביטול המחנה בג'ורג'יה לשנה זאת. "אבל התחוור לנו שקיום המחנה, כפי שאנו מכירים ואוהבים אותו, אינו בר-ביצוע כרגע".
