ברלין (JTA) — פעולת הריסה שגרתית של בניין ישן בעיר גלסנקירשן שבמערב גרמניה, פתחה צוהר להיסטוריה היהודית הענפה של המקום.
כשהחלו הפועלים בעבודת ההריסה של הבניין, נחשפה מתחת לקירות החיצוניים כתובת ישנה, פרסומת בת 110 שנים: "לחליפות ולמעילים תפורים על פי מידה, בואו לקנות אצל אלכסנדר".
משפחת אלכסנדר הגדולה הייתה משפחה יהודית שהשתקעה בגלסנקירשן בראשית המאה העשרים. כשהנאצים עלו לשלטון, הם החרימו את עסקי המשפחה ואת רכושה.
כמה מבני המשפחה נמלטו לברזיל. אחרים הצליחו לברוח לבריטניה, ומשם לארצות הברית. אח אחד נתפס בגלות בבלגיה ונשלח לאושוויץ, שם קיפח את חייו. כיום, מתגוררים צאצאי משפחת אלכסנדר בברזיל ובארצות הברית. השורשים הגרמניים של משפחת אלכסנדר, נותקו.
עם השנים, נבנה בניין חדש בצמוד אל הקיר ועליו הפרסומת של עסק החליפות והמעילים, ובכך נמחק עוד יותר זכרה של משפחת אלכסנדר. אבל בזכות הבנייה החדשה, הצליח שמה של משפחת אלכסנדר להשתמר על הקיר, עשרות שנים אחרי שבניה נאלצו לעקור.
"אילו היה הקיר חשוף לפגעי מזג האוויר, הפרסומת לא הייתה מחזיקה מעמד", אמר דובר העירייה מרטין שולמן. "היה לנו מזל רב".
כעת מתלבטים פרנסי גלסנקירשן, עיר שמונה כ-260,000 תושבים ומרוחקת כ-240 קילומטרים מאמסטרדם, בירת הולנד, כיצד לשמר את הכתובת שעל הקיר. אחת התוכניות שנשקלת בעירייה היא להציב לוח זיכרון וכן לדאוג לכך שבבניין העתידי שיוקם בסמוך יותקנו חלונות בכיוון הכתובת הישנה, כדי שדייריו יוכלו לראות את ההיסטוריה היהודית של המקום שמולם.
אמנם לוח הזמנים לביצוע התוכנית אינו ברור, אבל הרעיון שיש לשמר את הכתובת זוכה לתמיכת אגודת הדיור הציבורי שבבעלותה נמצא הבניין.
נשיאת הקהילה היהודית המקומית, יהודית נויוולד-טסבך, שפעלה לשמר את הכתובת על הבניין, קיבלה באחרונה מראש העיר את הבשורה על כך שהפרסומת אכן תמשיך לעטר את קיר הבניין ותשמש תזכורת לנוכחות היהודית בעיר לפני השואה. "הוא הבטיח לי שמשאלת הלב שלי תתגשם", אמרה נויוולד-טסבך. "אני ממש מאושרת".
סיפורה של משפחת אלכסנדר מוכר זה מכבר לפעיל המקומי אנדריאס יורדן, מנהל עמותת Gelsenzentrum שפועלת להקים אנדרטאות הנצחה מחוץ לבתיהם של בני המשפחה. גם יורדן דחק בראש העיר לשמר את הקיר ולוודא שיישאר נגיש. הקיר, הוא אמר, "פותח צוהר אל העבר, אל עולמם ההיסטורי, התרבותי והחברתי של היהודים שהתגוררו כאן… ואל הכלכלה המשגשגת של רפובליקת ויימאר. זה לא סתם קיר ישן".
נויוולד-טסבך, שסבא-רבא שלה היה הבעלים של חנות לכלי מיטה בעיר, סיפרה שבני משפחתה הכירו את משפחת אלכסנדר. ״סבא שלי מן הסתם קנה את החליפות שלו אצלם, והם כנראה קנו את כלי המיטה שלהם מאיתנו".
באותם ימים, הקהילה היהודית של העיר מנתה כמעט אלפיים איש ואישה. כיום חיים בעיר 380 יהודים בלבד, רובם ממדינות ברית המועצות לשעבר.
נויוולד-טסבך מקווה שהתגלית תעודד את הסטודנטים בעיר לחקור את תולדות הקהילה המקומית, אולי כחלק מהאירועים הצפויים בשנה הבאה לציון 1700 שנות חיים יהודיים בגרמניה. "רבים אפילו לא יודעים שהחיים היהודיים נמשכו כאן זמן כה רב", אמרה. "היהודים המקומיים היו אנשים רגילים לחלוטין, כמה מהם היו בעלי חנויות, ורבים מהם לבשו חליפות תפורות על פי מידה".
