(JTA) – ג'ון איבְס יכול לנקוב בשמותיהם של רבים בקונגרס שנראים כמותו. ויש לא מעט בני אותה דת. אך אין אף מחוקק ששותף לשתי הזהויות שלו: אפריקני-אמריקני ויהודי.
איבס, שכיהן בעבר כנציב מחוז פולטון, במדינת ג'ורג'יה, מתמודד על מושב בקונגרס מטעם המחוז השביעי במדינה, בתקווה לפרוץ את המחסום ולהיות למחוקק היהודי השחור בבית הנבחרים.
"אני בעיצומו של מאמץ איתנים לקבל קול בקונגרס, ואני חושב שהמקום שאמלא יהיה ייחודי, ולכן אני נלהב", אמר איבס ל-JTA. "אני עובד קשה כדי להגיע לשם, ואני חושב שברור שישנם יהודים ואפריקנים-אמריקנים, כמובן, בקונגרס, אבל אני יכול להסתובב בשני המחנות".
היותו בן לשתי קבוצות מיעוטים השפיעה על ערכיו ועל רצונו להילחם למען שינוי. כנציב המחוז הוא הפעיל תוכניות לטיפול בדרי הרחוב ובחולי HIV, והמצע שלו לקונגרס מתרכז בסוגיות חברתיות, בהן, חיסול הפער המגדרי בשכר, בלימת השימוש האלים בנשק חם ורפורמה בדין הפלילי.
"אתה נהיה קצת מטרה כפולה, אבל אתה גם מכפיל את הרגישות", אמר איבס על היותו שחור ויהודי. "זה אומר שאני גם רגיש ביותר לענייני אנטישמיות וגם לגזענות. אני מרגיש שזה פשוט לגמרי בלתי קביל לשלול את האנושיות של מישהו משום שהוא קצת שונה מן הרוב מסיבה זו או אחרת. סוגיות של הוגנות וצדק מאוד חשובות לי".
הריגתו של ג'ורג' פלויד, אזרח שחור, בידי שוטרים לבנים במינאפוליס, ומה שהתחולל באמריקה בעקבות הרצח, חיזקו את מחוייבותו של איבס לשינוי פוליטי. איבס בילה את סוף השבוע בעצרות מחאה ותפילה ובגיוס קולות באטלנטה.
"ראיתי הרבה דברים – אנשים שהיו שם כדי לתמוך או להוציא קיטור, אבל גם חיפשו דרכים בונות להיות מעורבים ולהשיג שינוי לטובה", אמר. "אז קיבלתי אישור שמה שאני מנסה לעשות מבחינה פוליטית זה לטפל בבעיות שהמחאות האלה מבטאות כעת בקול רם".
איבס, המתגורר בפּיצְ'טְרי קוֹרנֶרס, פרוור של אטלנטה, הוא אחד ממקבץ צפוף של דמוקרטים שנכנסו למירוץ לאחר שחבר הקונגרס הרפובליקני המכהן, רוֹבּ ווּדווֹל, הודיע שאין בדעתו לנסות להיבחר שוב. המחוז ממוקם צפונית לאטלנטה והגיוון הגזעי בו התגבר בשנים האחרונות.
בין המתמודדים הבולטים בבחירות המקדימות בצד הדמוקרטי נמצאים נַבּילה אִסלאם, שזוכה לתמיכה מוצהרת מנציגותיה הפרוגרסיביות של המפלגה בבית הנבחרים אלכסנדריה אוֹקַסיוֹ-קוֹרטֶז ואילהַן עוֹמַר, וקרולין בורדו, שהפסידה לווּדווֹל על חודם של קולות בודדים ב-2018, ותומכים בה חברי מפלגה שנמצאים במרכז המפה הפוליטית, כמו הנציגים ג'ון לואיס והאקים גֶ'פריז.
אמנם איבס בן ה-58 אינו המועמד הבולט ביותר, אבל הוא חש "אופטימיות זהירה" ומאמין שיהיה אחד משני הדמוקרטים בבחירות המקדימות ב-9 ביוני שיגיע לשלב ההתמודדות הסופית בבחירות הכלליות בנובמבר.
משפחתו מקיימת אורח חיים יהודי זה שלושה דורות, מאז שסבו, יליד ג'מייקה, אימץ את היהדות לאחר שעבר לארצות הברית.
בשנות ילדותו ונעוריו, הקפידה משפחתו על המסורת הדתית והתפללה עם קהילת בני ישראל השחורים בג'קסונוויל, פלורידה. 'העבריים השחורים', או 'בני ישראל העבריים השחורים' היא תנועה של אפריקנים-אמריקנים הרואים עצמם כיהודים. בניה מאמינים בקשת של השקפות ומסורות דתיות, שחלקן תואמות את השקפותיהן של קהילות בתי כנסת רגילים ואחרות שונות מהן מאד.
בילדותו ובנעוריו, היו בני גילו של איבס שואלים אותו לעיתים קרובות על הרקע שלו.
"תמיד היו שואלים אותי 'איך אפשר להיות גם שחור וגם יהודי?'" הוא נזכר.
כיום חבר איבס בבית הכנסת הרפורמי ההיסטורי באטלנטה, The Temple, בו כיהן כחבר הנהלה וכיום הוא עומד בראש וועדת הצדק הגזעי של קהילתו. בית הכנסת, הידוע בפעילותו למען זכויות אזרח, נפגע ב-1958 ממטען נפץ שהטמינו דוגלים בעליונות הגזע הלבן.
במסגרת תפקידו בוועדה לצדק גזעי, אירגן איבס שני אירועים שבהם עזרו שופטים למחוק רישומים פליליים של מאות תושבים עם הרשעות פעוטות. הוא גם עזר לארגן טיול של בית הכנסת למוזיאון המורשת במונטגומרי, אלבמה, המספר את תולדות העבדות והגזענות בארצות הברית.
"הוא באמת אחד המנהיגים החכמים, החושבים, והאכפתיים ביותר שאני מכיר", אמר הרב פיטר ברג. "הוא מנהיג בעזרת השכל ובעזרת הלב בעת ובעונה אחת, והוא עזר לנו להעלות את העבודה שלנו בתחום הצדק הגזעי לרמה גבוהה יותר".
קורות חייו של איבס רבגוניות ומרשימות. הוא קיבל תואר ראשון במתמטיקה מקולג' מורהאוס, שם היה קפטן נבחרת הפוטבול. הוא המשיך והשלים לימודי תואר שני בדתות בייל ודוקטורט בניהול מערכות חינוך מהאוניברסיטה של דרום קרוליינה.
איבס שהה בגרמניה ובפינלנד על מלגת פולברייט וכיהן כמנהל כוח השלום האזורי. כיום הוא מנהל תוכנית שגרירים צעירים עולמית, תוכנית מנהיגות לתלמידי תיכונים מרקע מוחלש, ומשמש מורה בספֶּלמן קולג', אחד המוסדות האקדמיים שהוקמו בעבר כדי להעניק חינוך גבוה לנשים שחורות.
את שאיפותיו הפוליטיות הוא מייחס לדודו המנוח, רג'ינלד איבס, שפרץ את מחסום הגזע באטלנטה כאשר הפך למפקד המשטרה וקצין בטיחות הציבור השחור הראשון. (רג'ינלד איבס פרש מן התפקיד השני לאחר שהואשם כי עזר לקצינים לרמות במבחנים וריצה עונש מאסר בגין סחיטה.)
איבס, כמו דודו, רוצה לפרוץ מחסומים. אחד מהם הוא לאתגר את התפיסות המקובלות לגבי מראהו של יהודי. אמנם הוא מעורב מאוד בבית הכנסת שלו, אך לפעמים הוא עדיין נתקל באנשים שמתקשים להאמין שהוא יהודי.
"מדי פעם אני נכנס ומישהו שלא מכיר אותי אומר, 'ברוך הבא לתפילת השבת', ואני פשוט אומר לו בנימוס שאני חבר הקהילה ובעבר גם הייתי בחבר הנאמנים", אמר.
בשנים האחרונות הוא מבחין בשיפור, שאותו הוא מייחס לעלייה במספר הלא-לבנים שמשתתפים בקהילות יהודיות, ולמאמץ המוגבר של ראשי קהילות מקומיות וארציות לקדם גיוון אנושי בקהילותיהם.
"בחמש השנים האחרונות הייתה בהחלט הכרה שתחת כנפי היהדות יכולים להסתופף יותר אנשים מכפי שיש כעת ושאנחנו יכולים להשתדל יותר לגרום להם להרגיש רצויים", אומר איבס.
אך לדבריו, עדיין ניתן לעשות יותר, במיוחד במה שנוגע לשיח על כך שיהודים נתפסים במקרים רבים בחברה האמריקנית כלבנים ועל היתרונות שנלווים לכך.
"לפעמים גזע ורגישות זה תהליך כאוב שבו אדם צריך להתמודד עם הדעות המוטות שלו,״ הוא אמר. ״זו שיחה קשה".
איבס מקווה גם שהקידמה תביא בסופו של דבר לפחות התמקדות בהבדלים בין בני-אדם. לו אמנם לא אכפת שקוראים לו יהודי שחור, אך הוא מקווה שההבחנה תהפוך במרוצת הזמן לבלתי נחוצה.
"אם אתה מגיע למיסה במקום קתולי ויש שם אנשים שחורים ולבנים, אתה אומר קתולים כהי-עור?" שאל.
"אבל בתוך היהדות, יש כותרת של יהודים כהי-עור, בזמן שבדתות אחרות זה לא בהכרח קיים. ואני מקבל את זה בשלב הזה, משום שיש רמה מסויימת של התפתחות שמתרחשת מבחינת הנוכחות של אנשים שאולי מנקודת מבט גזעית לאו דווקא נראים כמו רוב האחרים שנמצאים שם הרבה זמן. אבל בשלב מסויים, האם זה ייעלם ואנחנו נהיה פשוט חברים בקהילה?"
איבס מקווה שהתמודדותו על המשרה תוכל להאיץ את ההתפתחות הזאת. בחירתו, כך אמר, תשלח מסר רב-עוצמה.
"זה עניין חשוב מבחינת הפגנה פומבית של הגיוון ביהדות, הגיוון של היהודים", אמר, "אז כן, יש אנשים שהם שחורים ויהודים – אנשים טובים – אבל קבלו, עכשיו יש לכם חבר קונגרס שנמצא במקום הזה".
