(JTA) – כמו הרבה בעלים של עסקים קטנים, גם טחנת הקמח הקטנה של איאן יוסף הרצמרק חוותה ירידה תלולה בהיקף העבודה כשמגיפת הקורונה הכתה בארה"ב בחודש מארס.
כמעט בן לילה, איבדה 'חוות מגרש' של הרצמרק, שמייצרת קמח כשר מתבואה שגדלה באזור מפרץ צ'זפיק, כמעט את כל עסקי המסחר הסיטונאי, זאת לאחר שמסעדות ומאפיות מקומיות נסגרו בהוראת רשויות הבריאות הציבוריות.
אך בשעה שחברות רבות ממשיכות לסבול אפילו בימים אלה מירידה דרמטית בהיקף העסקים, התאוששה 'חוות מגרש' כמעט באותה מהירות שבה שקע היקף העבודה שלה בתחילת המשבר. כבר באמצע חודש מארס פיצתה החווה על אבדן ההזמנות מהמסעדות והמאפיות וכמעט הכפילה את המכירות ללקחות קמעונאיים שחיפשו כל מקור אפשרי למוצרים יבשים לימי הסגר.
"זה פשוט נמכר ונמכר ונמכר", סיפר הרצמרק. "מילאנו את החלל שנוצר וטחנו קמח בלי הפסקה. זה די מדהים".
משברים יוצרים הזדמנויות, ומגיפת הקורונה אינה יוצאת מן הכלל. עבור ספקי מזון מקומיים היה זה עידן של פריחה. במציאות שבה קניות במרכולים הפכו להרפתקה מסכנת בריאות, ושחלק ממצרכי המזווה נעשו נדירים, נהנו יצרני מזון מקומיים מזינוק בהתעניינות הלקוחות הקמעונאיים. נגיף הקורונה הוכיח את עצמו כמועיל לעסקים שהצליחו לספק שרשרת אספקה יציבה ויכולת מכירות מקוונת.
העסק של הרצמרק מספק את שניהם.
בשנים האחרונות גדלה 'חוות מגרש' והפכה לאחת השחקניות המרכזיות בכלכלת גידול הדגנים המקומית המתפתחת באזור המיד-אטלנטיק בחוף המזרחי של ארה״ב.
הרצמרק מגדל דגנים על כ-120 דונם ברנדלסטאון, שבמדינת מרילנד, שם הוא חי עם אשתו וילדיו. בנוסף, הוא קונה את סחורה מחמישה מגדלי תבואה מקומיים. אחר כך הוא טוחן הכל באסם ישן שיסודותיו נבנו בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית, ומוכר את הקמח אונליין ובשווקי איכרים מקומיים.
"גל הגידולים המקומיים נמצא בעלייה", הוא אומר. "השיטה הריכוזית הגדולה חושפת כעת את חולשתה".
כוחה של טחנת הקמח הקטנה הוכיח את עצמו במשבר הקורונה.
כאשר המגיפה צברה תאוצה בתחילת האביב, התקשו ספקי קמח גדולים לעמוד בדרישה הגוברת מצידם של אופים ביתיים. לא שהיה מחסור בחיטה במדינה, אולם על פי הדיווחים, הטוחנים התקשו לתכנן מחדש את מערך ההפצה שלהם כדי שיוכלו להגיע ישירות לצרכנים הסגורים בבתיהם. הם נלחמו זה בזה על שקיות נייר לאריזות של שני ק"ג שנדרשות לאריזת כמויות קמעונאיות, ועל שטחים במשאיות שסיפקו אריזות אלה.
הרצמרק ראה את סימניה הראשונים של הבעיה כבר באמצע אפריל, לאחר חג הפסח, בו אסורה אכילת חמץ, כשלקוחותיו הזדרזו למלא מחדש את המזווה בביתם. כשקצב ההזמנות החל לגדול, נאלץ הרצמרק לחרוג מעבר למעגל הספקים המקומיים והקבועים שלו. ראשית פנה למגדל אורגני בניו יורק, ואחר כך לקנזס, שם רכש בחודש שעבר כ-4,500 ק"ג דגנים שהוא מצפה לטחון ולמכור בתוך שבועיים.
בשוק איכרים שהתקיים לאחרונה, הרצמרק כבר היה צריך שתי מכוניות מסחריות כדי לשנע את כל הסחורה שהוזמנה מראש.
"התור לאיסוף הקמח התחיל בתשע בבוקר והיה באורך של כשלושים איש עד שהשוק נסגר בשתיים אחר הצהריים," הוא סיפר. גם אחר כך עדיין עמדו אנשים רבים בתור. ״זה היה מטורף״.
הרצמרק גדל בדנוור ולמד בוטניקה ולימודים אקולוגיים באוניברסיטת קולורדו. בתחילת דרכו המקצועית עבד כאקולוג נוף וטבע מטעם מדינת קולורדו ועבור הסוכנות הגיאולוגית של ארה״ב. עם השנים הפך דתי יותר, ולמד להעריך את החפיפה שמצא בין היהדות ובין תחומי ההתעניינות שלו.
"אתה מזכיר את מעשה הבריאה", אמר הרצמרק על הברכה שנהג לקרוא בקידוש ליל שבת מבלי לשים לב לתוכנה. "וזה פשוט היכה בי, במיוחד בגלל העבודה שלי, שהתמקדה בבחינה וזיהוי של דפוסים בטבע."
הרצמרק הפך לעמית ב'אדמה', תכנית חקלאית יהודית במדינת קונטיקט, ושימש מנהל חווה ב- Pearlstone Jewish Retreat Center שליד העיר בולטימור. מאוחר יותר הוא הוכשר כקצב לבשר כשר ועבד במשך שש שנים אצל Grow & Behold, יצרן של בשר כשר מבקר הגדל בשטחי מרעה פתוחים.
גם תחום הבשר הכשר זכה לראות צמיחה מפתיעה בעסקים בתקופת המגיפה.
נפתלי הנאו, שמנהל חברת בשר בברוקלין, שכר עוד קצבים, עובדי מחסן ונציגי שירות לקוחות מאז תחילת המשבר. לראשונה בעשר שנות קיומו של העסק, הוא נאלץ להגביל את כמות הבשר שכל לקוח הורשה לרכוש, כדי לא לרוקן את המלאי.
בכל הנוגע לבשר כשר, הביקוש נותר יציב, אבל זמינות המוצרים ירדה בגלל קשיים של יצרני המזון הגדולים להפעיל את המשחטות ומפעלי האריזה בעיצומו של משבר הקורונה.
בשוק הקמח הכשר, לעומת זאת, נרשמה לא רק ירידה בהיצע, אלא גם עליה בביקוש מאז החלה המגיפה. הסיבה היא פשוטה: אנשים אופים יותר כשהם סגורים בבתיהם.
ומכיוון שקמח הוא מוצר מדף עמיד, צרכנים נטו לאגור כמויות גדולות שלו בשבועות המוקדמים של המגיפה, זאת לצד שעועית וחבילות פסטה.
הרצמרק מודע לכך שבסופו של דבר היצרנים הגדולים יצליחו להתעשת ולכבוש בחזרה את מקומם בשוק. ההשפעה ארוכת הטווח, לדעתו, תורגש בשינויי ההרגלים של הצרכנים: האם הם יחזרו בהמוניהם למסעדות כשאלה יפתחו? האם יוותרו על תחושת הביתיות ועל הניחוחות שמפיץ לחם ביתי טרי אפוי? האם ישובו לקנות קמח תעשייתי לאחר שחוו את טעמו הייחודי של קמח שהוכן על ידי טוחן מקומי קטן?
"אני לא קפיטליסט מוחלט, אבל אני כן מאמין בכוחות השוק ובכך שבמידה מסוימת אנחנו נמצאים בקו פרשת מים במונחים של צרכנות ושל צריכה", הוא אמר. "אני משוכנע שיש הרבה אנשים שרוצים שהכל יחזור ויהיה כפי שהיה. אבל יש גם הרבה אנשים שעיניהם נפקחו עכשיו".