ברלין (JTA) — בירת גרמניה לא נכנסה להסגר מוחלט כמו זה שהונהג בערי צרפת או איטליה, או כמו זה שהוטל במחוזות אחרים במדינה, כמו בוואריה. ועם זאת, הגבלות מחמירות על חיי היומיום תקפות גם כאן.
כל המסעדות נסגרו, למעט האפשרות לטייק אוויי ולמשלוחים. גם בתי הספר נסגרו, כמו גם מוסדות הדת. כל המופעים וההתכנסויות בוטלו.
ובכל זאת, נראה שתושבי ברלין, הנחשבת לאחד ממרכזי היצירה והתרבות החשובים בעולם, מצאו דרכים יצירתיות להסתגל למצב. גם חיי הקהילה היהודית משתנים בהתמדה — מחיי הרוח ועד הקולינריה — אך הם ממשיכים לפרוח בשלל דרכים.
בייגלים וספרים למכירה
לורל קרטושוילה נולדה בבוסטון ומתגוררת כעת בברלין. ב-2013 היא השיקה את Fine Bagels, מתוך כוונה להמשיך גם כאן את המסורת היהודית הקולינרית של צפון אמריקה. "הייתי קוראת לזה מאפייה ובית קפה יהודיים מודרניים", אמרה. "אנחנו שומרים אמנם על פרופיל נמוך, אבל מי שמכיר אותנו מבין היטב בבייגלים, ברוגעלך וכיוצא באלה".
המאפייה שוכנת ברובע פרידריכסהיין המחוספס אך האופנתי, סמוך מאוד לקו החשמלית M10. בפנים, נוהגים הלקוחות ללגום קפה ולאכול בייגל כשמסביבם ספרייה קטנה ועשירה בספרים, כולל אוסף המוקדש לעיר ברלין, לצד ספרי בישול יהודי.
עם פרוץ המגיפה והטלת המגבלות, שפגעו קשה בבתי העסק המקומיים, הבהירה קרטושוילה לבעלה ולשותפה לעסק, רומאן, שעליהם לעבור למתן שירות משלוחים ללקוחותיהם. הם יצרו באתר עמוד מיוחד של משלוחים לתקופת הקורונה, שכוללים מבחר בייגלים, מאפים וגם ספרים. ולמרות המחסור בשמרים, הבטיחו למכור כרגיל את חלת השבת שלהם בסופי השבוע.
למרבה ההפתעה, המעבר למשלוחים היה חלק.
"מדהים לראות איך הצלחנו להסתגל במהירות לשגרה החדשה", אמרה קרטושוילה. "לפעמים נדמה שאנחנו עובדים כך מאז ומתמיד".
ותגובת הלקוחות?
לדברי קרטושוילה, זה "לא ייאמן", אבל "אנחנו עמוסים עוד יותר מתמיד, לפחות במובן הזה שאנחנו עובדים 12 שעות ביממה".
הם מבצעים משלוחים היישר אל בית הלקוח, ובהתאם לדרישה עושים זאת גם ללא מגע אנושי, כל עוד התשלום מבוצע מראש בפייפאל. "מטבע הדברים, אנחנו מרוויחים פחות, אבל אין מאושרת ממני, כי יש לנו תעסוקה עבור צוות העובדים שלנו, ואין לי ספק שנעבור את המשבר הזה בשלום", אמרה קרטושוילה.
קהילה דתית מקוונת
לדברי הרב יונה סיברס מבית הכנסת של פסטלוצי שטראסה, המגיפה אילצה את מנהיגי הדת של הקהילה "למצוא דרכים חדשות להישאר רלוונטיים".
בית הכנסת הליברלי שלו — התנועה המקבילה לרפורמים בארצות הברית — מיהר להגיב על סגירת מוסדות הדת, והעביר את שירותי הקהילה לרשת, באמצעות סטרימינג בפייסבוק.
"כל התגובות היו חיוביות״, אמר הרב, והוסיף שחברי הקהילה מוקירים את ההזדמנות לשמור על קשר. "אני חייב לומר שישנה היום יצירתיות שלא הייתה שם קודם…נחמד לפגוש אנשים פנים אל פנים, אבל גילינו שאפשר להתחבר לאנשים גם מרחוק, ולהעניק להם נגישות ברמה אחרת".
הרבה רבקה בלאדי הגיעה לברלין עם בעלה, הרב ג'רמי בורוביץ, לפני כרבע שנים כדי להשיק פרויקט פופ אפ שהתפתח והפך ל-Base Berlin — חלל יהודי פלורליסטי לצעירים שמבקשים ללמוד ולהתחבר. ב-13 במארס נאלצו השניים להפסיק את כל האירועים בביתם.
"ההחלטה הייתה קשה, כי אנחנו ארגון ששם דגש רב על עצם ההתכנסות, ועל החוויה האנושית הכבירה שיש בהתכנסות הזאת", אמרה בלאדי. "וכרגע אנחנו לא יכולים לעשות את זה פיזית, ולכן אנחנו נאלצים לאתגר את עצמנו כדי להמשיך בעבודה של בניית קהילה רוחנית ללא ההיבט הזה של התכנסות ומפגש פנים אל פנים".
כמו סיברס, גם בני הזוג העבירו את רוב פעילותם לרשת, ומציעים היום קורסים, שיעורי מדיטציה וגם סדר הבדלה מקוון בכל מוצאי שבת. ויש גם חדשות טובות: שיעור ההשתתפות זינק.
בלאדי סבורה שהיכולת להשתתף גם מהבית הקלה מאוד על חברי הקהילה המופנמים, שמרגישים כעת בטוחים יותר להצטרף לפעילות. היא גם מאמינה שבין המצטרפים החדשים יש גם אנשים מחוץ לברלין, שלא קיבלו עד כה הזדמנות להצטרף לאירועים של Base Berlin.
"הייתי אומרת שהמספרים גבוהים הרבה יותר בממוצע", אמרה בלאדי. "אין לי ספק שאנשים מחפשים תחושת קהילה. לדעתי, ישנה תחושה עמוקה של בדידות שהייתה קיימת עוד לפני המגיפה."
מרכול כשר סופג מכה קשה
לאלי סילבר, מנהלת המרכול הכשר Lampari שברובע שרלוטנבורג, ציננה מעט את ההתלהבות.
"היה לנו קשה מאוד", הסבירה סילבר תוך כדי מנוחה בביתה.
החנות שלה נמצאת בלב שכונה של חנויות ובתי כנסת אורתודוקסים, והיא נסמכת בעיקר על ייבוא מישראל, שמתעכב מאוד בשבועות האחרונים. בימים כתיקונם, סילבר מפיצה את הסחורה המיובאת למלונות, מסעדות, לקהילות ולארגונים ברחבי גרמניה.
"המרכול ספג מכה קשה מאז פרוץ המשבר. ובכל זאת, המציאות החדש אפשרה לנו להתמקד יותר בצורכי הלקוחות הפרטיים ולעבור למשלוחים.
"העובדים שלנו עושים כל מאמץ", הסבירה סילבר. "אין הרבה אנשים שהיו עובדים קשה כמוהם. הם מסכנים את בריאותם כדי לוודא שהלקוחות מקבלים את המצרכים שלהם. זה כבר לא קשור לכסף. זה עניין של חיי אדם".
עבור כליזמר, זו "שבת שלא נגמרת"
דניאל קאהן, כליזמר ופיזמונאי דובר יידיש מדטרויט, רואה במצב הנוכחי פוטנציאל לרעידת אדמה חברתית של ממש.
"זה כמו שבת שלא נגמרת", הוא התלוצץ. "רק עם חשמל".
ובנימה רצינית יותר, אמר קאהן, המנגן באקורדיון ובגיטרה, שלדעתו, העולם היה זקוק, להפוגה הזאת.
"הרעיון הזה שכל המסחר נעלם, שהשווקים נעלמים וכל מה שנשאר זה רק אתה, בתקווה שאתה נמצא עם יקיריך ועם האנשים הקרובים אליך", הוסיף ואמר. "שאתה דבק אך ורק בקשרים הבסיסיים ביותר שיש לכולנו זה עם זה".
קאהן הגיע לברלין בשנת 2005, ובה פגש לימים גם את אשתו, יבה לפסקר, רקדנית ומתרגמת.
"ברלין היא מעין נקודת המפגש בין מזרח למערב", אמר קאהן, מקום שמאפשר לאמנים מכל הרקעים לחבור יחדיו ולשתף פעולה. "העיר היא נקודת מעבר ונקודת איסוף וגם מקום מפלט".
קאהן מנה רשימה שלמה של סדנאות כליזמרים, מופעים ופסטיבלים שהוא ואשתו אמורים היו להשתתף בהם, אבל כולם בוטלו. "רוב הזמן אנחנו בדרכים, אתה יודע, כאילו בסיבוב הופעות או בפסטיבלים", הסביר. "אבל הכול פשוט נעצר, ונראה שאיש לא יודע מה יילד יום".
עם זאת, הצליח קאהן להעביר חלק מעבודתו לרשת. הוא אמור להופיע במופע בינלאומי של אחדות בין הדתות, ותכנן להשתתף גם בסדר פסח ביידיש. לקראת סוף החודש, הוא צפוי להשתתף במופע סולו מקוון של תיאטרון פולקסביין בניו יורק, ולאחר מכן גם במופע דומה בברלין.
"אני ממש לא מתעסק בשאלה איך לעשות כסף מכל הסיפור הזה", אמר. "אני לא רואה בזה בשום צורה תחליף מעשי למופע פיזי על במה".
לפסקר סבורה שלאנשים יימאס מכל ההיצע המקוון הזה ומוועידות הזום למיניהן. "אני מאמינה שזה רק פלסטר", הסיפה ואמר, "ושזה רק משמש תזכורת לכל מה שאנחנו מפסידים".
קברט קווירי מנסה לשמור על מומנטום
כשהגיע חג הפסח, מוקדם יותר החודש, רבים התאימו את תוכניות ליל הסדר שלהם למציאות החדשה.
אך דבר לא השתווה לסדר הפסח הקווירי שערכו השחקנים והרקדנים שמאחורי להקת הקברט יהודים! יהודים! יהודים! — לוליטה וא וום, רקדנית בורלסקה, וננה שוויץ, סבתא יהודייה בת 96 בתלבושת דראג, בגילומו של צעיר בן 25 מפלורידה.
לוליטה היא מדריכת תיירים ביום, וייסדה את יהודים! יהודים! יהודים! בעקבות התסכול שהצטבר אצלה, לאחר שאורחיה התעניינו ביהודים אך ורק כקורבנות השואה. גם ננה הביעה הזדהות.
"כולם תמיד מרגישים צורך להתנצל בשם הסבים שלהם", הסבירה ננה.
ולכן החליטה לוליטה להראות פן אחר של החיים היהודיים בברלין.
"לברלין יש היסטוריה יהודית עשירה ומעניינת כל כך", אמרה. "רציתי לעשות משהו שיייצג את האמנות היהודית החתרנית כאן בברלין, שיראה לאנשים שיש בעיר יהודים חיים, נושמים ויוצרים, שאנחנו לא איזו פנטזיה או מיתוס, וגם לא רק ישראלים או אורתודוקסים".
הם תכננו לערוך סדר פסח קווירי על במה, אך נאלצו להעביר גם אותו לרשת. לדברי ננה, הסדר — שכלל הגדה מתוצרת בית — שילב בין מסורת לכמה אלמנטים "מטופשים מאוד וקוויריים מאוד", כולל הופעה של ננה בתלבושת דראג מלאה, ומופע של לוליטה.
השתתפותם של כמה עשרות בסדר הפסח עודדה את רוחן, וגם אם כיום הן לא יכולות להופיע פנים אל פנים, הן כבר עשו זאת ברשת כמה פעמים.
"זה מה שמלהיב אותי ביהדות", אמרה ננה. "אפשר ללוש אותה כרצוננו, כך שאנחנו יכולים ליצור כיד הדמיון הטובה עלינו ולטפח את היהדות כפי שאנחנו רוצים וכפי שהיינו רוצים לראות אותה".
