(JTA) – הטלפון של אנדרו פרבר לא מפסיק לצלצל מאז יום ראשון, כאשר פרבר, מנהל פעילות עמותת Hebrew Free Burial Association בעיר ניו יורק, ביקש תרומות של טליתות לקבורה יהודית מסורתית. פחות מ-48 שעות לאחר מכן, הוא אסף בעצמו 150 טליתות וקיבל הבטחות לעוד מאות טליתות ממקומות מרוחקים כמו דרום פלורידה ופיטסבורג.
"אני יודע שרבנים מפיצים את הבקשה בקרב הקהילות שלהם ואני אפילו לא מכיר את הרבנים", סיפר פרבר ל-JTA. ההודעות, הוא הוסיף, ממשיכות לזרום כל העת: שיחות טלפון, אי-מיילים, הודעות ווטסאפ.
ארגון הקבורה שלו, מעין חברה קדישא מקומית, מעניק שירותי קבורה יהודיים בחינם לטובת חברי הקהילה שידם אינה משגת לכיסוי הוצאות ההלוויה. לרוב, יש לארגון מלאי מספיק של טליתות לתכריכי המת לחודשים רבים.
אבל מגפת הקורונה בעיר ניו יורק גרמה לזינוק חסר תקדים בביקוש לשירותי העמותה. מאז 1 באפריל, ערך הארגון 134 טקסי קבורה – יותר מפי ארבעה ממספר ההלוויות שנערכו באותה תקופה אשתקד. עד מהרה אזלו הטליתות.
"השתמשנו בכל הציוד ובעתודות המלאי שלנו", אמר פרבר. "מעולם לא נתקלנו בדבר דומה".
לכן ביום ראשון פרבר הפיץ את הבקשה ברשימת דיוור של הקהילה היהודית בטינק, ניו ג'רזי. למחרת בבוקר הוא פרסם הודעה בפייסבוק.
"יש לכם טליתות ישנות, לא משנה מה מצבן, שתוכלו לתרום ל-Hebrew Free Burial Association?", הוא כתב בדף הפייסבוק של העמותה.
התרומות החלו לזרום מיד בהמוניהן.
עד יום ראשון בערב, פרבר אסף כ-100 טליתות מבתים באזור מגוריו ומצא עוד 50 טליתות שהושארו בפתח ביתו. עשרה אנשים נוספים נידבו את בתיהם בניו יורק, ניו ג'רזי ובולטימור כנקודות מסירה של התרומות, וכך נאספו עד כה לפחות 200 טליתות נוספות.
פרבר אינו יודע לעוד כמה טליתות עליו לצפות. הוא ממשיך לקבל שיחות מכל רחבי ארצות הברית, ומשוכנע שיקבל נוספות. הוא גם בטוח שהצורך בטליתות ילך ויגדל.
קבורה יהודית מסורתית דורשת להלביש גברים בתכריכים לבנים ולעטוף אותם בטליתות לפני קבורתם בבית עלמין יהודי. העמותה אינה מלבישה נשים בטליתות, בהתאם למנהג האורתודוקסי.
"במשך אלפי שנים יהודים נקברו באותה צורה – תכריכים פשוטים, ארונות פשוטים מעץ אורן", אומר פרבר, ומוסיף כי זוהי דרך "להתחבר לאבותינו".
העמותה מקבלת בדרך כלל תרומות של טליתות בקצב קבוע לאורך השנה. הן מגיעות מבתי כנסת שנסגרים או אנשים שרוכשים טליתות חדשות לאחר שהישנות התבלו. לפעמים הן מגיעות מאנשים שמוצאים טליתות ישנות שהיו שייכות להורים או לסבים.
"כל טלית מספרת סיפור", אומר פרבר. "מישהו התעטף בטלית הזו בבית הכנסת, מישהו הזיל דמעה בעת שלבש את הטלית, התפלל עבור משהו שהיה חשוב לו בשלב כלשהו בחייו".
כמה מהשיחות שקיבל בימים האחרונים מעידות על החיבור הרגשי שיש לאנשים לטליתות שלהם. רב אחד סיפר לפרבר כי החזיק במשך שנים בטלית ישנה בגלל הערך הסנטימנטלי שלה, אבל היה מוכן לתרום אותה לאחר ששמע על הצורך שעלה.
פרבר מאמין שזרם התרומות הוא דרך נוספת של אנשים לעזור ככל יכולתם בזמנים שבהם מסוכן לצאת מהבית.
"זו פשוט צורה מוחשית מאוד של אנשים להתחבר ולעשות מעשה טוב בעולם כאשר הוא נדרש", הוא אומר.
