(JTA) – התושבים היהודים באחד מאתרי הנופש היוקרתיים באמריקה מעולם לא ציפו להיות בחזית המאבק במגיפה המשתוללת בארצם ובעולם. להיפך, הם השתקעו באזור סאן ואלי, עיירת סקי במדינת איידהו הידועה בקהל העשירים והמפורסמים הפוקד אותה, כדי להתרחק מההמולה, להתענג על הנופים עוצרי הנשימה ולבנות לעצמם קהילה קטנה בעיירה שמשלבת טוב כל כך בילויים ועסקים.
אבל כבר בחודש מארס התברר שדווקא סאן ואלי הקטנה, בלב מדינה רחוקה מריכוזי אוכלוסייה גדולים, היא אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים של נגיף הקורונה בארצות הברית. המגיפה לא פסחה על חברי הקהילה, וגם לא על ניסיונם לקיים חיי קהילה יהודית במקום המבודד.
שיעור ההדבקה לנפש במחוז בליין, בו שוכנת סאן ואלי, גבוה מזה שבניו-יורק. עד כה אותרו במחוז 469 חולים מאומתים מתוך אוכלוסייה של כ-23,000 איש. חמישה תושבים נפטרו מהמחלה. נציגי הקהילה היהודית לא מסרו מידע מפורט על מקרי המחלה בתוך הקהילה, אבל אישרו כי מספר יהודים מסאן ואלי אכן חלו. הרבה רובין שרווין, המנהיגה הרוחנית של הקהילה הזעירה, אמרה כי כמה מהחולים הועברו לבתי חולים מרוחקים יותר במדינת איידהו, זאת כדי לא להוסיף עוד על העומס בבית החולים שבאזור סאן ואלי.
לצד הדאגה לחיי אדם, גם גבר הקושי לקיים חיי קהילה.
ליל הסדר הקיבוצי, האירוע השנתי החשוב ביותר של יהודי סאן-ואלי, בוטל והפך למפגש וירטואלי בפלטפורמת זום. ודווקא השנה זה היה אמור להיות סדר מושקע, עם אוכל שהוזמן משירות הסעדה במקום התבשילים הביתיים של חברי הקהילה, מתוך כוונה לתת למתנדבים הזדמנות לנוח, לשם שינוי, ולהתרווח בחג לצד בני משפחותיהם. "חשבנו שנשב כמו מלכות", אמרה סוזן גרין העומדת בראש הקהילה היהודית של סאן ואלי שבמדינת איידהו. "שמחנו כל-כך שלא נצטרך לבשל".
הקהילה מצאה עצמה לא רק דואגת לחוליה, אלא גם לאבלים בקרבה.
אחד מחברי הקהילה איבד את שני הורים קשישים, שמתגוררים הרחק מאיידהו. אחרים ליוו במחשבותיהם חברים ובני משפחה שידעו גם הם מקרי מוות בסביבתם הקרובה.
״זה מורט עצבים״, אמרה גרין. היא סיפרה כי מצבו של אחד החולים מבני הקהילה היה קשה וכעת השתפר מעט. ״זה היה נורא לחיות באי ודאות״ היא סיפרה. גרין אמרה כי הקהילה שמרה על מתמיד עם משפחת החולה. ״העזרה היחידה שיכולנו להושיט היתה להיות בקשר עם המשפחה ולהציע את התמיכה המוסרית שלנו״, היא אמרה.
ועדה של הקהילה היהודית, האחראית על עזרה לחברים, דאגה לטלפן לכל החברים המסוגרים בבתיהם ולעמוד בקשר עם החולים כדי לדאוג לצרכיהם. חברים רבים גם יוצרים כל העת קשר עם גרין מיוזמתם, בחיפוש אחר מידע על החולים, וקצת תמיכה אישית בעת צרה. ״אנו אסירי תודה שלא היו קורבנות בנפש מהקהילה״, היא אמרה.
"יש הרבה עבודה בקהילה המתמודדת עם הנגיף", הוסיפה הרבה שרווין. כדי לסייע בהתמודדות, היא אמרה, היא אימצה את הרעיון היהודי של "גם זה יעבור".
סאן ואלי התפרסמה כמגרש משחקי החורף של העשירים והמפורסמים.
העיירה זכתה לתהילה בזכות אתרי הסקי היוקרתיים שלה והקהילה האמנותית המשגשגת שהיא מארחת. אבל לא מדובר רק במוקד משיכה לחובבי ספורט החורף. סאן ואלי הפכה לשם נרדף למועדון אקסקלוסיבי של אנשי עסקים, ראשי חברות טכנולוגיה וברוני תקשורת, שבאים אליה כדי לראות ולהראות, להתחכך, ולסגור עסקאות במסלולי הסקי ובמסעדות היוקרתיות.
מדי חודש יולי מארחת העיר עשרות יזמים משפיעים, בכירים בענף ההייטק ואנשי עסקים לוועידתAllen & Company . מאז ראשיתה בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה הפכה הועידה לאחד האירועים היוקרתיים ביותר המושך אליו אישים רבי השפעה מהעולם כולו.
ולכן סאן ואלי, עם הנוף הפנורמי עוצר הנשימה שלה, אינה המקום הראשון שעולה לראש כשחושבים על מוקד התפרצות של מגיפת הקורונה.
ג'ייקוב גרינברג, שנולד בישראל, הוא יושב ראש מועצת מחוז בליין ומי שעומד כעת בראש הגוף הממשלתי המקומי לטיפול בנגיף. גרינברג אומר שאינו מופתע מכך שהמחוז שלו הפך ל"גראונד זירו" של המחלה במדינת איידהו. תחילת חודש מארס היא התקופה שבה מגיעים למקום גולשי סקי מסן פרנסיסקו ומסיאטל, שם התפרץ הנגיף בשלבים הראשונים בארה"ב. שבועות ספורים לפני שהתגלה המקרה המאומת הראשון גם נערכו באזור התכנסויות שנתיות גדולות, שמשכו מבקרים מרחבי ארה"ב.
"זה קצת מפחיד", אומר גרינברג, שבנו, כלתו ונכדו חלו, ככל הנראה, במחלת הקורונה. בני המשפחה לא עברו בדיקות להימצאות הנגיף בדמם, והם כבר החלימו.
הקהילה היהודית בווד ריבר, האזור בו שוכנת סאן ואלי, נוסדה ב–1976 ומונה כיום כ-180 משפחות. כ-60 אחוזים מהם גרים במקום רק חלק מהשנה. אחרים, כמו גרין, שגדלה בניו יורק במשפחה דתית, מתגוררת בווד ריבר במהלך כל השנה, אחרי שעקרה למקום לפני עשרים שנה עם בעלה. רבים מבני הקהילה הם מבוגרים, אולם ישנן גם מספר משפחות עם ילדים בגילאי בית הספר, והקהילה מפעילה גם בית ספר קטן ללימודי עברית ותרבות יהודית.
החולה הראשון נדבק בנגיף הקורונה במחוז בליין ב–13 במארס. פחות משבוע לאחר מכן הורה המושל בראד ליטל לתושבים להיכנס לבידוד עצמי, שבוע לפני שההוראה הוחלה על כל המדינה.
מאותו רגע, היה ברור שגם החיים היהודיים לא יוכלו להמשך כרגיל.
סדר הפסח, שעבר לזום, התברר כהצלחה. כחמישים חברים, הציצו משלושים חלונות על מסך המחשב. ביניהם היו גם תושבים יהודים של סאן ואלי שנמצאים במקום מרוחק אבל הצליחו להשתתף בארוע ולשבור את הבידוד שנכפה על כולם. ״העובדה שיכולנו לראות ולשמוע אחד את השני, היתה הדבר החשוב ביותר עבורי״, אמרה גרין.
כעת, מנסה הקהילה לגבש תוכניות לעונת הקיץ המתקרבת.
בקיץ, מתחלף הנוף האנושי בסאן-ואלי. את מבקרי החורף שמגיעים לשבוע של סקי ועסקים מחליפות משפחות המחזיקות בתי נופש בעיירה הקסומה. עבור הקהילה היהודית, הקיץ הוא העונה הבוערת. מדי שנה מתקיים כאן פסטיבל סרטים יהודי, פיקניק קהילתי, וסדרה של הרצאות ואירועים חינוכיים המושכים קהל רב. לאיש כרגע אין מושג אם ניתן יהיה לקיים את האירועים האלה השנה. פסטיבל הכותבים השנתי של סאן-ואלי כבר הודיע על ביטול תוכנית הקיץ וגם הכינוס הכלכלי של חברת אלן נדחה למועד לא ידוע.
חבר הנאמנים של הקהילה היהודית החל לגבש כמה רעיונות חלופיים למקרה שההסגר ימשך אל תוך הקיץ, ביניהם פסטיבל סרטים יהודי מקוון, במקום זה שמתקיים בבתי קולנוע מקומיים.
הקהילה רוצה לוודא שהחיים היהודיים ימשכו, שהתושבים יוכלו להמשיך ולהתפרנס, וחשוב מכל – שהמגיפה תרפה מהעיירה הקטנה ותאפשר לתושביה לחזור לחייהם השלווים.
"אני מתפללת שנצמח להיות אנשים טובים יותר, חדורי חמלה רבה יותר", אמרה שרווין. "האל לא סיים לעצב את העולם. מתפקידנו לסיים את עבודתו כשותפיו ולשפר אותו לטובת כלל בני האדם".
"כולנו בסירה אחת", היא הוסיפה. "העם היהודי ספג מכות שונות, אפליה ואנטישמיות. זאת דרכנו להיטיב להבין את החוויות האלה ולהתאחד מתוך הערכה של כל מה שעברנו".