מדוע יהודים באירופה מסתירים שנדבקו בקורונה?

(JTA)  – לפחות חמישה מבני הקהילה היהודית אורתודוקסית באנטוורפן מתו מנגיף קורונה. עשרה מאושפזים במצב קשה ורבים נוספים חלו.

אולם הנגיף, כמעט ואינו מוזכר בשמו.

"קוראים לו 'המחלה' או שאומרים שמישהו 'חלה', אבל יש סביבו טאבו, סטיגמה, תחושה של בושה", אמר מרטין רוזנבלום, רופא בעיר הבלגית המטפל בחולים מהקהילה החרדית בעיר. "המשמעות היא שיש אנשים שנדבקו בנגיף שמחכים עד שהם במצב ממש רע לפני שהם מגיעים לבית החולים או מבקשים עזרה".

בתי הכנסת באנטוורפן אמנם נסגרו, אך כמה מהיהודים הדתיים ממשיכים להתפלל שם ביחד. מי שנדבקו בנגיף מקווים שחברי הקהילה שלהם לא יגלו זאת.

הם לא היחידים במערב אירופה שמגיבים כך. בקהילות רבות שסובלות מהתפשטות הנגיף, ובהן בערים כמו מילאנו ולונדון שהוכו קשה, ישנה מגמה של הימנעות משיחה על מגיפת הקורונה, אפילו מצד מנהיגים בקהילה היהודית. ומגמה זו אינה אופיינית רק ליהודים חרדים, אשר נמצאים בסיכון גדול במיוחד בגלל אורח החיים הקהילתי, ההתעלמות מייעוץ רפואי, וחוסר גישה למידע מדעי עקב האיסור על שימוש בסמארטפונים וצפייה טלוויזיה.

במילאנו, שבה מתו אלפים מהנגיף, אמר מילו חצבאני, ראש הקהילה היהודית המקומית, כי נתקל בהתנגדות רחבה לדבר על המחלה אצל כל הקהילות היהודיות של העיר. לדבריו, איטלקים רבים, לא רק יהודים, שותפים להתנגדות זו לדבר בגלוי על המחלה.

"אני לא מבין את הסטיגמה, אבל נתקלתי בה בקהילה", הוא אמר. "ממה יש להתבייש? המחלה לא מועברת במגע מיני ואפשר להידבק בה שעומדים קרוב מדי למישהו, כשמקנחים לנכד את האף. אז למה להסתיר אותה?"

חצבאני חושב שהתשובה טמונה בפחד מהמחלה ומחוסר הנכונות להודות בחומרה של הנגיף. הוא אמר שתחושת החשאיות בשלבים הראשונים של התפרצות הקורונה "הייתה הרסנית, כי מי שבאו במגע עם נשאי המחלה לא ידעו שהם צריכים להכניס את עצמם לבידוד ביתי".

"אז הם המשיכו בשגרה כרגיל, ומי שנדבקו הפיצו הלאה את הנגיף", הוא אמר.

בקבוצת הפייסבוק של הקהילה היהודית של מילאנו, קרא חצבאני לחברי הקהילה הסובלים מתסמינים או שחושבים שהם שנדבקו, לומר זאת בגלוי למען הקהילה. אך איש לא נענה לקריאתו, אף שבקהילה יש נשאים רבים והיו בה כבר כמה מקרי מוות, כולל של אחד ממנהיגיה לשעבר, מיקלה שיאמה.

לא כל היהודים באירופה חוששים להודות ברבים שנדבקו. בצרפת, לדוגמה, ז'ואל מרגוי, רופא וראש הקונסיסטואר, הארגון הקהילתי המספק שירותי דת, הודיע בקהילה שלו ב-24 במרץ כי נדבק בנגיף.

אלן עזריה, צלם יהודי-צרפתי המסקר אירועים קהילתיים, המשיך בעקבותיו. ב-27 במרץ כתב עזריה בפייסבוק כי זה עתה גילה שככל הנראה נדבק בנגיף בסביבות ה-17 במרץ, ושעל כל מי שבא עמו במגע להיכנס לבידוד ולהיבדק.

השקיפות הרבה ביותר ניכרת בקהילה היהודית בבריטניה,שם מתועדים באופן מדוייק כל מקרי המוות בקרב יהודים ומפורסמים על ידי ועד הקהילה.

הועד סירב לומר מדוע הוא מפרסם את הנתונים, אך יועץ לשעבר של הקהילה, הרב אלכסנדר גולדברג, אמר כי הוא סבור שמטרת הפרסום היא לסייע ליהודי בריטניה להעריך את רמות החשיפה והסיכון שלהם.

ברחבי העולם, הסטיגמה המוכרת יותר האופפת את הנגיף קשורה לאלימות ולשיח גזעני נגד סינים ואחרים ממוצא אסיאתי, מצד אלו המאשימים את סין, מדינת המקור של הנגיף, בהפצתו. "התפרצות הקורונה הנוכחית עוררה סטיגמה חברתית והתנהגויות מפלות נגד אנשים ממוצא אתני מסוים וכן נגד כל מי שנתפס כמי שבא במגע עם הנגיף", נכתב בדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי ב-24 בפברואר.

הדבר "עלול לתרום למצב שבו תפוצת הנגיף תהיה רחבה יותר", נכתב בדו"ח, מה שיוביל "לבעיות בריאותיות חמורות יותר ולקשיים בשליטה על התפרצות המחלה".

אולם הסטיגמות בקרב הקהילה היהודית אינן קשורות אך ורק למקור ההתפרצות.

רוזנבלום אמר כי בבלגיה ההידבקות בנגיף נתפסת בעיני היהודים כסימן למגע בלתי רצוי עם העולם החיצון. "[הקורונה] נתפסה כמשהו כמו איידס, שקורה בעולם החיצון ופוגע בנהנתנות שלו", אמר רוזנבלום בשבוע שעבר לרדיו יודאיקה, תחנה יהודית-בלגית.

יש גם מעין תקדים היסטורי-דתי.

בקבוצות ווטסאפ של הקהילות החרדיות בישראל התפרסם כרוז תחת הכותרת ״אסור לומר קורונה״. הכרזה מבטיחה שצנזור הנגיף הוא הדרך שבה "נחליש את הקורונה". בכרזה מצוטט רבי יוחנן, תנא שפסק נגד אזכור של מחלות בפומבי. "כשאתה אומר קורונה, אתה גורם שהמחלה תתגבר", נכתב בהודעה.

ישנו גם הפחד להיתפס כאיום מדבק בקהילה מסוימת.

ב-14 במרץ פנתה JTA ליוני גולקר, רב אורתודוקסי מודרני בבית הכנסת בסנט ג'ונס ווד בלונדון, כדי לאשר את הדיווחים שחלה בנגיף זמן קצר לאחר שביקר בקהילה היהודית בקזבלנקה, שנפגעה קשות מהנגיף.

"זהו עניין רפואי פרטי ואין לכם זכות לפרסם כל דבר עליו", הוא השיב בתקיפות.

שישה ימים לאחר מכן, גולקר, שאמר שהוא סובל ממקרה קל של הנגיף, פרסם ביוטיוב מסר לחברי קהילתו שבו הודה להם על תמיכתם וציין כי החלים לגמרי. כשנשאל שוב השבוע אם יסכים להתראיין, הוא סירב שוב ואמר רק ש"אני מנסה לוודא שהשם שלי לא יופיע כעת בתקשורת".

חברת הקהילה במילאנו, קארן קול, השוותה את הסטיגמה סביב נגיף הקורונה למה שקורה כשיש התפרצות כינים בבית הספר היהודי בעיר. "אימהות מתביישות לומר שלילד שלהן יש כינים, הן לא מזהירות אימהות אחרות, אז הן לא בודקות את הילדים שלהן, ובתוך יומיים לכל בית הספר יש כינים", היא כתבה.

"אבל", הוסיפה קול, "כינים לא הורגות כמו הקורונה".