(JTA) – שחק שפירא היה בן 14 כאשר עבר עם אמו ואחיו מפתח תקווה ללאוכה, עיירה קטנה בגרמניה, כדי לחיות יחד עם בן זוגה של האם.
לאוכה הייתה ידועה כבר אז בשיעור הגבוה של לאומנים לבנים המתגוררים בעיירה. כ-13% מתושבי לאוכה נמנים כיום על מצביעי NPD, מפלגת ימין קיצוני אולטרה-לאומנית.
שפירא ידע שהוא לא יתקבל שם בזרועות פתוחות.
"חשבו שאני גרמני עד שנודע להם שמי", הוא אמר על תושבי העיירה. "ואז הפכתי ליהודי של העיירה. אתה לא רוצה להיות היהודי של העיירה".
כמעט עשרים שנה לאחר מכן, שפירא הוא לא רק היהודי של לאוכה – אלא גם אחד הישראלים הבולטים בגרמניה. סבו, מאמן האתלטיקה עמיצור שפירא, היה אחד מ-11 הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן.
במופע הסטנד אפ ובתוכנית הלילה שלו בטלוויזיה, שפירא בן ה-31 שם ללעג את הימין הקיצוני העולה בגרמניה ואת יחסו של העם הגרמני לשואה, זאת לצד נושאים קלילים יותר, כגון אהבתם של הישראלים לחומוס.
אולם כעת, אחרי שתוכנית הטלוויזיה שלו בוטלה, לדעתו, מסיבות פוליטיות, שוקל שפירא לעזוב. "אני לא בטוח שיש לי עתיד בגרמניה", הוא אמר בראיון ל-JTA. "אני כבר לא מרגיש כאן בבית".
שפירא פרץ לתודעה בגרמניה בערב ראש השנה האזרחית ב-2015, כאשר הותקף בתחנת המטרו בברלין על ידי מספר תושבים ממוצא ערבי כשניסה למנוע מהם לשיר שירים אנטי ישראלים ואנטישמיים. התקרית זכתה לסיקור נרחב בגרמניה והייתה סנונית ראשונה שבישרה על העלייה במתקפות האנטישמיות כיום במדינה.
"גדלתי בכפר מלא נאצים ונכדיהם", אמר שפירא. "אני רגיל להשמיע את דעתי כאשר יש דברים שמרגיזים אותי – ואז לחטוף על זה מכות".
שפירא שילב את התקרית במופע הסטנד אפ שלו ובהופעות שלו בחנויות ספרים, לאחר שהוציא לאור בשנת 2016 אוטוביוגרפיה שכותרתה "כיצד הפכתי ליהודי הכי גרמני בעולם".
בנוסף לאתגרים שעמם נאלץ להתמודד כמהגר בארץ זרה, גם המצב בבית לא היה פשוט. אמו, מתעמלת ומאמנת לשעבר אשר פרשה בשל בעיות בריאותיות, רבה לעיתים קרובות עם בן זוגה ומספר פעמים אף עזבה אותו ואת שני בניה ושבה לישראל. בני הזוג תמיד התפייסו בסופו של דבר וחזרו לגור יחד.
למרות קשיי השפה והיותו יהודי וזר בעיירה הקטנה, שפירא העדיף להישאר בגרמניה ולא לחזור לארץ, כך כתב בספרו.
"עד כמה ששנאתי את לאוכה, ראיתי את העתיד שלי בגרמניה", הוא אמר. "למרות כל הקטטות, הנאו-נאצים, הצורות הדקדוקיות היוצאות מן הכלל, אני ואמי מעולם לא חשנו כה מאושרים ורגועים".
שפירא החל לעבוד כמעצב גרפי בסטודיו קטן בברלין, ובמסגרת עבודתו רכש את הכלים שאפשרו לו לבצע את הפרויקט שבזכותו התפרסם בגרמניה ובמדינות נוספות: Yolocaust, אתר האינטרנט שהשיק בשנת 2017 ובו הוא עושה שיימינג לאנשים שמצלמים תמונות סלפי שמחות באנדרטאות לזכר השואה. באתר Yolocaust הוא הציג את תמונות האנשים המחייכים על רקע תמונות היסטוריות ולעיתים קשות של השואה.
אחר כך הסתנן שפירא למספר קבוצות ימין קיצוני בפייסבוק וחדר לשורותיהן. הוא הפך למנהל קבוצה בפייסבוק ושינה את שמה מ"האמת על ארגון אנטיפה" ל- אני 3> את אנטיפה". את קבוצת "לאהוב את המולדת" החליף ל-"לאהוב חומוס", ואת שמה של קבוצת "שריעה – יותר ויותר בגרמניה?" הוא הפך ל-"שאקירה – מתי היא חוזרת לגרמניה?"
בשנת 2017 ריססו שפירא וכמה מחבריו בכניסה למשרדיה הראשיים של טוויטר בהמבורג עשרות ציוצי שנאה שדווחו לטוויטר אך לא הוסרו. "חשבתי שאם טוויטר מאלצת אותי לראות את הדברים האלה, אני גם אאלץ אותה לראות אותם", הוא הסביר.
מעשים פרובוקטיביים אלו הזניקו את הקריירה שלו, ובשנה שעברה הוא קיבל משבצת שידור נחשקת בערוץ הטלוויזיה הציבורי ZDF לתוכנית האירוח הראשונה שלו.
ההיסטוריה המשפחתית של שפירא מעוררת בו תחושות מעורבות בנוגע לתקשורת הגרמנית.
"צוותי חדשות גרמניים שידרו בשידור חי את כוחות המשטרה המיוחדים פושטים על המתחם האולימפי [בשנת 1972]. המחבלים הדליקו את הטלוויזיה וראו מה קורה ומתי להרוג את סבא שלי ואת בני הערובה האחרים", הוא אמר. "זה אומר משהו על התקשורת בגרמניה. אולי אפילו על המדינה עצמה".
אבל למרות ההסתייגויות, הוא החל לעבוד במרץ על תוכניתו החדשה ששילבה בין ירידות על מפורסמים, קטעי סטנד אפ ומערכונים בסגנון "סאטרדיי נייט לייב". במשך שתי העונות בהן שודרה, זכתה התוכנית לרייטינג יציב של כ-300,000 צופים מדי שבוע.
רוב הקטעים הקומיים של שפירא קלילים. הוא צוחק על הישראלים (כולל סרטון ראפ בשם "חומוסקסואל") ועל ניסיונותיו ללמד את אימו היהודיה המבוגרת וחסרת הידע הטכנולוגי כיצד להשתמש בנטפליקס (הוא הקליט את עצמו מסביר לה בסבלנות כיצד להשתמש בשירות הסטרימינג).
אבל הוא גם מזכיר ללא הרף לצופים הגרמנים את ההיסטוריה של גרמניה ויחסה ליהודים כמוהו. "ידעתם שהיום אפשר לדרג מחנה ריכוז ב-Yelp? אפשר לבחור כמה טלאים צהובים אתם רוצים לתת לו", הוא אמר בתוכנית אחת. "גיליתי את זה כשהיה לי מופע בלייפציג ורציתי לקחת רכבת לבוכנוואלד. באופן אירוני היום אין רכבת לבוכנוואלד. היו לי כמה סיבות להניח שתהיה רכבת".
במערכון אחר, הוא הגיב לידיעה כי גרמניה סיפקה לישראל מסכות גז להגנה במהלך מלחמת המפרץ. "סליחה, אבל אנחנו היהודים היינו צריכים את המסכות האלה כמה שנים קודם לכן", הוא אמר. "1991 זה פשוט מאוחר מדי".
באוקטובר, מגיש ברשת ZDF הזמין את ירג מויטן, פוליטיקאי ימני קיצוני ממפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, AfD, לראיון בעקבות המתקפה על בית הכנסת בהאלה. מפלגת AfD, שהוקמה בשנת 2013 כמפלגה שמרנית ואירו-סקפטית, התנגדה למטבע האירו ולהגירה ממדינות מוסלמיות, ומבקריה מאשימים אותה כי היא מעודדת גזענות ואנטישמיות. המפלגה מכחישה זאת.
היו בגרמניה מי שזעמו ואמרו כי הרשת נתנה במה למויטן והפכה את מפלגתו ללגיטימית. שפירא ראה בראיון הזדמנות לקצת הומור.
"הראיון עם מויטן היה בדיחה", אמר שפירא. "אז סיפרתי בדיחה".
במערכון מ-14 באוקטובר, שפירא גילם עיתונאי מלא חשיבות עצמית בשם סנדרו לנצברגר – רמז למרקוס לנץ, עיתונאי מוביל בערוץ שבה משודרת התוכנית – שמראיין גזענים בתור מומחים בנושא תקינות פוליטית מוגזמת. המרואינים היו גלוח ראש ואיש קו קלוקס קלאן בשם ווייטי מקווייט.
המערכון מסתיים כאשר הפאנל מצדיע לצופים במועל יד – תנועה שאינה חוקית בהקשרים רבים בגרמניה.
רשת ZDF עקפה חוקים אלו בעבר. בשנת 2016, התביעה בברלין אמרו כי לא תפתח בהליכים משפטיים נגד הרשת על שהציגה בדף הפייסבוק שלה שניצל בצורת צלב קרס שאמור היה למתוח ביקורת על הצלחת הימין הקיצוני בבחירות באותה שנה באוסטריה. החוק אוסר הצגת "סמלים של ארגונים העומדים בניגוד לחוקה", למעט כאשר ההקשר הוא סאטירה, אמנות או מחאה.
שפירא אמר שדברים השתנו מבחינתו ב-ZDF לאחר שהשתמש בהצדעה במועל יד כדי ללגלג על הערוץ. לפני כן הוא היה יכול לשדר בחופשיות בדיחות שנראו לו מתאימות, אולם מאז אותו מערכון הרשת התחילה לפקח יותר על עבודתו והתנתה שידור מערכונים חדשים בהסכמתו של עורך מיוחד שמונה על ידי מנהלי הרשת.
בחודש שעבר הערוץ הוריד את תוכניתו מלוח השידורים.
גורמים רשמיים ברשת אמרו כי ההחלטה נבעה מהרייטינג הנמוך של שפירא. התוכנית "לא עמדה בציפיות", אמרה קורדליה גראם, דוברת ZDF. "לצערנו, התוכנית לא התקבלה בקרב קהל היעד כפי שהיה מצופה בטלוויזיה ובשידור מקוון". גראם סירבה להתייחס לשאלה האם המערכונים של שפירא גרמו לרשת בעיות משפטיות ולא אישרה האם שפירא היה נתון לפיקוח הדוק יותר מאז המערכון ב-14 באוקטובר.
שפירא אמר כי ההסבר שנתנה הרשת לא נשמע לו אמיתי. ״הרייטינג היה טוב, מעל למצופה", הוא אמר.
תהא אשר תהא הסיבה שבגללה ירד משידור, שפירא שוקל את צעדיו הבאים. הוא עובד על מופע יחיד חדש באנגלית שאמור לעלות בניו יורק החודש, אם כי לא ברור עדיין אם ביטול מופעי הבידור בעיר בגלל נגיף הקורונה ישבש את תוכניתו.
שפירא אומר כי הוא שוקל לעבור לארצות הברית "ולו רק מסיבות מקצועיות כקומיקאי".
אבל אי אפשר להתעלם מכך שהוא גם אחד מיהודים גרמנים רבים השואלים עצמם בשנים האחרונות האם כדאי להמשיך לחיות בגרמניה לנוכח עלייתן של קבוצות לאומניות לבנות מהימין הקיצוני.
כאשר נשאל האם ברלין בטוחה ליהודים ולישראלים, הוא ענה: "לפני שבע שנים הייתי אומר שכן. היום, אני לא בטוח. אבל אני לא בטוח שיש איזשהו מקום בטוח עבורם".
