(JTA) ניו יורק – כ-38 אלף בני אדם מועסקים במרכזי קהילה יהודים ברחבי צפון אמריקה, בגני ילדים, מחנות קיץ, מועדוני ספורט, שיעורים, פעילויות עם קשישים ועוד.
בשל התפרצות נגיף הקורונה, רבים מהם עומדים לאבד את עבודתם.
"הקיצוצים עומדים להיות עמוקים וכואבים", אמר דורון קרקוב, מנכ"ל JCC של צפון אמריקה, ארגון המאגד מאות מרכזים קהילתיים יהודיים. "הם יאלצו לנקוט קיצוצים בכוח אדם מהסוג שאנחנו קוראים עליו בתעשיות אחרות". כשהמשבר יגמר, אומר קרקוב, "המוסדות עצמם יהיו למעשה קטנים יותר, גרסה מצומצמת של עצמם".
במילים אחרות: זה הולך להיות רע.
זהו המסר שמשגרים מנהיגי ארגונים יהודים ברחבי העולם, שעה שהיקף המשבר הכלכלי שמחולל נגיף הקורונה הולך ומתבהר. בנוסף לחששות הבריאות סביב Covid-19, עמותות ומוסדות ציבור יהודיים צופים פיטורים, צמצומים וסגירה במהלך ההאטה הכלכלית שככל הנראה תחריף במשך תקופת בהלת הנגיף.
תורמים יהודים פועלים כעת כדי להבטיח מימון לטווח הקצר, אבל התחזית לטווח ארוך של הארגונים היהודים, כמו של רבים אחרים, נראית עגומה יותר ויותר.
"אם אתה עובר למודל של אפס הכנסות לתקופת בלתי מוגדרת שתארך חודשים, אפילו החזקים שבמוסדות יתקשו להתמודד", אמר אריק פינגרהט, מנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ארגון הגג של רשת פילנתרופית של שלושה מיליארד דולר המעסיקה 10,000 עובדים. "זה מכה בכל מוסד ומוסד בכל הקהילות, פשוטו כמשמעו", הוא הוסיף. "כל בית כנסת, כל מרכז קהילתי יהודי, כל מחנה, כל סוכנות המעניקה שירות, הכל, הכל, הכל".
מרכזים קהילתיים יהודים ברחבי ארה"ב נסגרו בשל הצורך בריחוק חברתי. מכיוון ש 80% מההכנסות שלהם מגיעות מדמי חבר שהמשתתפים משלמים, המרכזים כמעט ולא מרוויחים כעת דבר. ולכן, אומר קרקוב, מה שצפוי הוא פיטורין של עובדים בהם מאמנים אישיים, גננות, ובהתאם לעונת השנה, גם מדריכים במחנות הקיץ.
וההפסד נגרם לא רק בגלל אבדן תשלום דמי חבר. כ-20% מהכנסות המרכזים הקהילתיים היהודיים הם מתורמים וקרנות ובשעה שמממנים אלה רואים את תיקי המניות שלהם צונחים ואת התרומות מתכווצות, הם יתרמו פחות למוסדות, שדווקא זקוקים לכסף הזה עכשיו יותר מאי פעם בעבר.
גם מוסדות תרבות יהודיים סובלים. מוזיאון טנמנט בניו יורק, המספר את סיפוריהם של מהגרים יהודים ואחרים בלואר איסט סייד במנהטן, התכווץ בשבוע שעבר מ-68 עובדים במשרה מלאה ו-70 עובדים במשרה חלקית לקבוצת ליבה של חמישה מועסקים בלבד שעדיין מקבלים שכר מלא. כל השאר פוטרו, ספגו קיצוץ בהיקף המשרה או שאינם מקבלים שכר.
במוזיאון ביקרו 282,000 מבקרים בשנת הכספים הקודמת. כעת המוזיאון סגור לפחות עד ל-31 במארס, וככל הנראה יישאר סגור עד תאריך מאוחר יותר.
נשיא המוזיאון, מוריס ווגל, עובד במשרה מלאה ללא תשלום. אולם הוא אומר שהוא שואב אופטימיות מסיפורי המהגרים ששרדו את מגיפת השפעת של 1918, וכן את ההסגר של תושבי הלואר איסט סייד בשנת 1892. "הם נטלו סיכונים עצומים, והם הפגינו אומץ יוצא דופן״, אמר ווגל. "איננו יכולים להיכשל בחובתנו לשמר את הסיפורים שלהם. ברגעים של אי-ודאות, אנו מוצאים תקווה, כפי שהייתה בלואר איסט סייד לאנשים שהגיעו מהשטעטל בפולין".
רשת JFN המכנסת תורמים וקרנות גדולים, קראה לתורמים להגדיל או לפחות לשמר את תרומותיהם – דבר שלא תמיד קרה בתקופת המשבר הכלכלי של 2008, אומר מנכ"ל JFN, אנדרס ספוקויני. הרשת הצליחה להשיג התחייבויות מ-18 קרנות לשלם מענקים עבור כנסים או תכניות שבוטלו. אבל ספוקויני אומר שחוסר הודאות לגבי העתיד מקשה על התכנון לטווח הארוך. "יתכן שאנחנו במיתון, יתכן שאנחנו בשפל, יתכן שיש כאן פגיעה כלכלית מסיבית, ואולי לא", הוא אמר. "במילים אחרות, תורמים מנסים להבין מה יהיו הצרכים לא היום, אלא בטווח הבינוני והארוך. זה לא הזמן לצמצם במענקים".
פיטורים במרכזי הקהילות היהודיים ובארגונים יהודים אחרים עלולים להתניע מעגל אכזרי שיגרור אחריו גם מוסדות יהודיים אחרים.
"כשלמישהו אין כסף, הוא אינו יכול לשלם על חברות בבית כנסת, או על חברות במרכז הקהילתי היהודי וגם לא שכר לימוד לבית ספר יהודי", אמר ספוקויני. "משברים כאלה מושפעים מאפקט הדומינו".
אבל ארגונים פילנתרופים, במיוחד אלה עם מאגרי כסף גדולים, הם גם אלה שצריכים בתקופה כזו להשתמש בכספים שברשותם כדי לסייע למי שנפגע מהמשבר, אומרת לילה קורווין ברמן, מומחית לפילנתרופיה יהודית אמריקנית. בתקופת השפל הגדול בראשית המאה הקודמת, היא ציינה, הסירו עמותות יהודיות את כל החסמים – אפילו תוך סכנת התרוששות – כדי לעזור לציבור שלהם.
השאלה היא אם הם ינהגו כך גם כעת.
״אני חוששת שזה יגרום לארגונים פילנתרופים לחשוב שהם צריכים לשמור היטב על כספם, בשעה שאני חושבת שהם צריכים לעשות את ההפך", אמרה ברמן, שמלמדת היסטוריה יהודית אמריקנית באוניברסיטת טמפל. "בדיוק ברגעים האלה יש לכוון את הכסף הזה לכיוון הציבור, ובמהירות".
לאור אובדן ההכנסות והירידה הפוטנציאלית בתרומות, החלו עמותות יהודיות לפעול יחד עם ארגונים אמריקנים אחרים בחיפוש אחר סיוע מהממשלה הפדרלית. במכתב שנחתם על ידי עשרות עמותות וארגונים ללא מטרת רווח ברחבי ארה"ב, וביניהם ארגונים יהודיים כמו הפדרציה היהודית של צפון אמריקה, JCCA והאיחוד האורתודוקסי (OU), הם מבקשים להקצות 60 מיליארד דולר בחבילת התמרוץ הממשלתית כדי להציל את מגזר העמותות בארה״ב, המספק שירותי רווחה וצדקה.
הארגונים מבקשים גם גישה קלה יותר לסדרה נוספת של הלוואות חרום, וכן שמשלמי מסים יורשו לנכות חלק גדול יותר מהתרומות הפילנתרופיות מההכנסה החייבת במס.
"ארגוני הצדקה האמריקנים עומדים בחזית התגובה, ומספקים מזון, מקלט, שירותים רפואיים ושירותים חיוניים אחרים לאנשים הנזקקים בקהילות שלהם", נאמר במכתב. "ללא רשת בטחון פיננסית, דרמטית ומיידית מהממשלה, יעמדו העמותות והאנשים אותם אנחנו משרתים, בפני ירידה תלולה ביכולת להעניק שירות, וזאת בתקופה בה הפעולות שלנו נחוצות יותר מאי פעם כדי לעזור לקהילות החלשות והפגיעות ביותר".
ארגונים יהודים רבים, שבעצמם מתמודדים עם חוסר ודאות, מנסים להגיב למשבר בזמן אמת. מוזיאון טנמנט העמיד את תכנית הלימודים שלו על מהגרים בחינם לטובת מחלקת החינוך של ניו יורק, שעברה ללימודים מקוונים. גם ועידת JFN שמתחילה ביום שני, תהיה מקוונת, ומרבית המושבים שלה יעסקו בדרך זו או אחרת בנגיף הקורונה.
ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שולח לפדרציות המקומיות טיפים לגיוס כספים, וכן הנחיות בטיחות למוסדות הסגורים. מרכזים קהילתיים יהודים מקומיים מספקים תכניות מקוונות לילדים, שולחים ארוחות לקשישים המרותקים לביתם ומטפלים בילדיהם של אנשי מקצועות הרפואה.
"אחרי שכל המוסדות הללו יסגרו ויעברו לעבודה מקוונת, ואנשים יסתגלו לדרך התנהלות זו, אנחנו חושבים שיחולו שינויים מהותיים… באופן שבו מוסדות מספקים שירותים", אמר פינגרהט. "אנחנו מקווים ומתכוונים לעזור כשהעולם יפתח שוב".