(JTA) — כמנהלת תיכון ואם לשלושה, ז'וז'ה סילנק יודעת היטב מהי עבודה קשה.
אבל אפילו כוח הסיבולת שלה עומד כעת למבחן בגלל הקורונה.
בנוסף לטיפול בתינוק בבית ולניהול המעבר של בית הספר היהודי ע"ש הרמב"ם למערך של למידה מרחוק, סילנק משמשת כעת גם מאמנת לבנה השני, שחקן כדור-מים מקצועי בן 16 המנסה לשמור על כושר גם כשכל הבריכות הציבוריות סגורות.
"אנחנו יוצאים לרוץ ביחד", סיפרה סילנק, בת 44, בראיון בשבוע שעבר. "לשנינו טוב להתאמן, אבל המוטיבציה האמיתית לכך היא שאני חושבת שעוד מעט זה לא יהיה אפשרי: אנחנו בדרך למצב של סגר כמו באיטליה, אז אנחנו נושמים אוויר צח כל עוד אפשר".
יום העבודה של סילנק, מאז החל משבר הקורונה, נמשך 14 שעות ברצף כדי לעמוד במשימה של הכשרת בית הספר היהודי ללימודים מקוונים. בבית הספר רמב"ם, שהוקם לפני שלוש שנים על ידי הארגון היהודי-הונגרי EMIH, יש 22 מורים עם דרישות שונות מאוד מפלטפורמת הלמידה מרחוק. "למורה למתמטיקה יש צרכים שונים מאלו של המורה להיסטוריה, והם שונים מהצרכים של המורה לאמנות וכך הלאה, אז בסופו של דבר אנחנו משתמשים בארבעה או חמישה ישומים שונים", היא אמרה.
בהונגריה, שבה חיים בה כמאה אלף יהודים, רובם בבירה בודפשט, נרשמו יותר ממאה מקרי קורונה ולפחות ארבעה בני אדם מתו מהמחלה. ממשלת הונגריה הטילה כמה מהמגבלות המחמירות ביותר באירופה, כולל איסור כניסה לאזרחים זרים ואיסור על כל התקהלות בציבור או במסגרת פרטית. המרכולים פתוחים בשעות מוגדרות. יש מחסור במוצרים רבים, כולל נייר טואלט ופסטה.
סילנק, בנוסף לעבודתה בבית הספר ועם משפחתה, עסוקה גם בניסיון לעזור למי שסובל במיוחד מההתפרצות ובשבוע שעבר יזמה התגייסות בפייסבוק של מתנדבים שיסייעו לתושבים מבוגרים להשיג מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים.
היא מבלה זמן רב יותר עם ילדיה בביתם ברובע ה-11 בעיר, בצד המערבי היקר והשקט, ומשם הם רואים יחד כיצד חייהם משתנים לנגד עיניהם.
"המחלה הזו נוראית, אבל היא עוזרת לנו לגלות מחדש את ערכם של דברים – הערך שהדור של ההורים שלי הכיר, אבל שאנחנו, שגדלנו בשפע, כבר שכחנו", היא אמרה. "אני מדברת על הערך של מאכלים מסוימים, כמו בננות, שאני חושדת שייעלמו מהשולחן שלנו בעתיד הקרוב. אבל גם על הערך של בילוי בחברה זה של זה ושל הבריאות שלנו".
