(JTA) – מאמר זה הוא חלק מסדרת כתבות במסגרתה שיגרה JTA חמש שאלות זהות בנושא אנטישמיות ויהדות לכל המועמדים לנשיאות ארה״ב. בין המשיבים הקודמים היו פיט בוטיג׳ג׳ וג׳ו ביידן.
1. ברחבי ארצות הברית נרשמה באחרונה עלייה בפשעי שנאה על רקע אנטישמי. בשנת 2018 אירעו שתי מתקפות ירי בבתי כנסת בפיטסבורג ובפאווי שגבו קורבנות בנפש. יהודי העיר ניו יורק נתונים כעת דרך קבע למתקפות אלימות, ויהודים ממשיכים להיות המטרה ברוב פשעי השנאה על רקע דתי ברחבי המדינה. במספר משפטים, תאר כיצד אתה מתכוון לטפל באנטישמיות הגואה בארצות הברית.
ישנה עלייה באלימות על רקע אנטישמי. ראינו זאת באזור ניו יורק – לרבות המתקפות האיומות שאירעו לאחרונה בג'רזי סיטי – וברחבי ארצות הברית. כיהודי, כאמריקאי וכבן אדם, אני מוטרד מאוד בכל פעם שאני שומע על פשעי שנאה אלו.
אין תשובה אחת, ואין אדם אחד שאפשר להטיל עליו את כל האשמה. אנטישמיות אינה שייכת בלעדית למפלגה פוליטית זו או אחרת.
ניתן למצוא אותה מימין ומשמאל, אבל יש עובדה אחת שלא נוכל להתעלם ממנה: ישנה חשיבות למנהיגות נשיאותית. כאשר הנשיא קורא לתומכיו "אמריקנים אמיתיים" – ביטוי המזכיר את השפה שבה השתמשו במשך עשרות שנים אנטישמיים וחברי הקו קלוקס קלאן – הוא חותר תחת ערכי היסוד הלאומיים שלנו.
כאשר הוא מחריש – ואף תומך, בדבריו ובציוציו – כאשר קבוצות גזעניות מפיצות שנאה, הוא מסכן את הביטחון הציבורי של קהילותינו.
כאשר הוא מקדם תאוריות קונספירציה המבוססות על שקרים ודעות קדומות, עלינו לזכור: אנטישמיות היא תאוריית הקונספירציה המקורית.
עולם שבו נשיא סוחר בתאוריות קונספירציה הוא עולם שבו יהודים אינם בטוחים.
הדרך הטובה ביותר להיאבק באנטישמיות הגואה שאנו עדים לה בתקופת כהונתו של הנשיא טראמפ היא לבחור בנשיא שמחבר בין אנשים, ולא מפלג. וזה בדיוק מה שאעשה. אני אצא בגלוי נגד אנטישמיות מימין ומשמאל. אני אצא בגלוי נגדה בין אם היא מתגלה בקונגרס – או בקמפוסים.
אבל אני לא אעצור שם. אני אצא נגד שנאה על כל גווניה.
זה משהו שלמדתי מהוריי. אבי מעולם לא השתכר יותר מ-6,000 דולר, אבל אני זוכר אותו כותב לפקודת NAACP (ארגון זכויות אדם אפריקני-אמריקני) המחאות על סך 25 או 50 דולר, סכום כסף נכבד עבורנו. כאשר שאלתי אותו מדוע, הוא ענה: אפליה נגד כל אדם מאיימת על כולנו.
זה מסר שתמיד נשאר עמי. כנשיא, אעשה כל שביכולתי כדי לשים קץ לאפליה מכל סוג.
אני אסווג פשעי שנאה כ"טרור מקומי" – ואעמיד לדין בהתאם את העבריינים.
אפתח במאמץ לאומי מתואם, בהובלת ראש ה-FBI ומשרד המשפטים, לנקיטת צעדים חמורים נגד קיצונים אלימים.
ארחיב את הקמפיין של משרד החינוך להפסקת בריונות, כדי שנוכל לשים קץ להטרדות בבתי הספר וגם באוניברסיטאות.
ולעולם לא אעמוד מנגד ולא אעשה דבר מול שנאה – נגד כל אדם.
2. מספר מחוקקים דמוקרטיים מתחו לאחרונה ביקורת על ישראל בצורה אשר יש מי שכינו אותה אנטישמית. מבחינתך, היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות?
ישראל היא בת הברית הקרובה והמהימנה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. אני סבור שהבטחת קיומה של מדינה יהודית דמוקרטית בארץ הקודש היא מחויבות כבדת משקל של ארצות הברית, כפי שהייתה במשך יותר מחמישים שנה. אין זה אומר שלא ניתן למתוח ביקורת על ממשלת ישראל, ואני ממהר לומר להם את דעתי כאשר אני סבור שהם עשו משהו שגוי.
עם זאת, יש הבדל בין התנגדות למדיניות ספציפית של ממשלת ישראל לבין ניסיון לבצע דה-לגיטימציה גורפת לישראל – כפי שעשו מספר אנשים מהשמאל. כאשר לא אראה עין בעין עם המדיניות הישראלית, אפעל ישירות מול ממשלת ישראל כדי להביע את חששותיי. אעשה זאת בצורה העולה בקנה אחד עם הקשר ההדוק הקיים בין המדינות שלנו.
ברצוני להבהיר: אני מתנגד נחרצות לתנועת ה-BDS, ואינני מסכים לחלוטין עם כל מי שאינו מבין מדוע לעם היהודי מגיעה מדינה יהודית קבועה. נראה כי אנשים רבים מדי שכחו את ההיסטוריה הארוכה והכואבת של היהודים שנרדפו ברחבי העולם, ורבים מדי מתעלמים מהשנאה המתמדת שיהודים נתקלים בה כיום.
כנשיא, תמיד אצא נגד אנטישמיות, לא משנה מאיזה צד היא מגיעה.
תמיכתה של ארצות הברית בישראל הייתה למן ההתחלה מוצקה ודו-מפלגתית באופן נרחב, אבל בשנים האחרונות, התחלנו לראות סדקים מטרידים בדו-מפלגתיות זו. ועם זאת, במקום לאחות את הקרעים, הנשיא הרחיב אותם – בניסיונו לתקוע טריז ולהשתמש בישראל לצרכיו האלקטורליים.
זוהי בושה וחרפה.
אל לנו להפוך את ישראל לכדורגל שבו בועטות המפלגות האמריקאיות במאמץ להבקיע שער ולצבור נקודות. הקשר בין שתי המדינות שלנו הוא כה חזק בדיוק בגלל שהוא חורג מעבר לפוליטיקה דו-מפלגתית בארצות הברית ובישראל. הוא מבוסס על ערכינו המשותפים – חירות ודמוקרטיה, חוק וצדק, יושרה וחמלה.
עבור הנשיא שלנו, אלו הן מילים ריקות מתוכן. אבל עבורי, הן הכול.
3. אינספור פוליטיקאים ניסו לתווך בין ישראל לפלסטינים במשא ומתן לשלום, ועם זאת פתרון של שתי מדינות נראה כיום יותר חלום מאשר אפשרות מעשית. מהן תוכניותיך הקונקרטיות לטיפול בסכסוך בין ישראל לפלסטינים?
תקוותנו הטובה ביותר לשלום היא הסכם שבבסיסו שתי מדינות – מדינה יהודית ומדינה פלסטינית. זו, לדעתי, הדרך הטובה ביותר עבור ישראל להישאר מדינה יהודית דמוקרטית משגשגת, בטוחה ויציבה, ועבור הפלסטינים, זו הדרך לזכות בצדק, דמוקרטיה ובהזדמנות שמגיעה להם. טוב שתוכניתו של הנשיא טראמפ מאשרת זאת.
אבל כל תוכנית בת קיימא דורשת נכונות של שני הצדדים, ובשלוש השנים האחרונות הנשיא לא עשה דבר מלבד לפגוע במעמדה של ארצות הברית כמתווך יעיל בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במהלך תהליך זה, חיוני שאף אחד מהצדדים לא ינקוט צעדים חד-צדדיים העלולים להוביל לחוסר יציבות ואלימות.
לעם הפלסטיני דרושים מנהיגים שמעמידים בראש סדר העדיפויות שירותים בסיסיים, זכויות אדם והזדמנות כלכלית, ועליהם לשים קץ לכל הסתה וטרור – ובפרט מתקפות הטילים חסרות האבחנה נגד ישראל היוצאות מעזה. על מנהיגות ישראל להימנע מפעולות מנע, עד אשר יגיעו להסכם שלום עם העם הפלסטיני.
בתוך כך, אני תומך בסיוע בינלאומי מתמשך כדי לסייע לרשות הפלסטינית לשפר את הטכנולוגיה, התשתית, החינוך והיזמות עבור אזרחים שומרי חוק.
מחויבותה של ארצנו לביטחון ישראל, לשגשוגה ולדמוקרטיה שלה מבוססת על ערכים משותפים, ולא רק על אינטרסים משותפים. כנשיא, אבטיח כי מחויבות זו תישאר ללא עוררין.
4. האם יש משהו בתרבות היהודית האמריקנית, או דמות יהודית היסטורית שהייתה לה משמעות מיוחדת עבורך?
האם הוריי נחשבים לדמויות יהודיות מההיסטוריה? אימי שמרה על כשרות בבית, אבל הוריי לימדו אותי כי היהדות היא הרבה יותר ממנהגים. היהדות היא הערכים שלנו.
למשוררת אמה לזרוס [ששירה ״הקולוסוס החדש״ חקוק על פסל החירות] שמור מקום מיוחד בליבם של כל תושבי ניו יורק. וכיוון שגדלתי בבוסטון, מאמן הכדורסל רד אאורבך היה גם הוא סמל. רד התפרסם כאדם שבנה את אחת משושלות הכדורסל הגדולות בתולדות הבוסטון סלטיקס. הוא היה יהודי בעיר שהיא ברובה קתולית, אבל עובדה זו לא שינתה דבר – רוב האנשים אינם חושבים עליו בתור מנהיג יהודי. הוא היה פשוט מנהיג. והוא היה מאמן ה-NBA הראשון בהיסטוריה שהעלה בחמישייה הפותחת חמישה שחקנים שחורים. כיוון שהוא הבין, שלפני הכול, כולנו בני אדם וכולנו שווים. כאחד הילדים היהודיים היחידים בבית הספר היסודי מחוץ לבוסטון באותו הזמן, הצלחתו הוכיחה שהכול אפשרי, ומחויבותו לשוויון הייתה ערך שגם הוריי היו שותפים לו.
בתור ילד לא חשתי על בשרי דעות קדומות כלשהן. רק בבגרותי גיליתי שעל בתים בשכונה שלנו חל מסמך תנאים (covenant) שמנע מכירתם ליהודים, ולכן עורך הדין האירי של הוריי היה צריך לקנות את הבית שלנו ואז מיד למכור להם אותו. הם הגנו עלי – והם לימדו אותנו שכל אדם באשר הוא אדם – יהודי ומוסלמי, לבן ושחור, גיי וסטרייט – הוא בן אדם שנברא בצלם אלוהים. "אל תעמוד על דם רעך", אם נצטט מספר ויקרא, לעולם אל לנו לעמוד מנגד כאשר אחינו ואחיותינו סובלים. המשמעות היא שיש להתעמת עם חוסר סובלנות על כל צורותיה, יהא אשר יהא מקורה.
5. האם השתתפת בסדר פסח או במנהגי חגים יהודיים אחרים? אם כן, באילו נסיבות וכיצד הייתה החוויה עבורך?
כשהייתי ילד, אימי הכינה את ארוחת הסדר מדי שנה אבל סבי ניהל אותה – כולה בעברית וארמית כמו במקור. הוא לא אמר מילה באנגלית מההתחלה ועד הסוף. במשך רוב חיי הבוגרים, אני מבלה את ליל סדר בביתה של אחותי, ואני חושב שבגלל החוויה שהייתה לנו בליל הסדר כילדים, היא עובדת כעת קשה במיוחד כדי להפוך אותו לפתוח, נגיש ומובן לכולם.
אני מכיר כמובן את כל מנהגי החגים היהודיים האחרים – מצום יום כיפור ועד אכילת תפוח בדבש בראש השנה.
מיותר לציין, שהמנהג האהוב עליי הוא תפוח בדבש.
