(JTA) ניו יורק – כמו מרבית חבריו האורתודוקסים, ריצ'רד גולדברג גדל כדמוקרט.
אולם בשנת 2000 גולדברג מצא את עצמו מצמיד מדבקה של הקמפיין הרפובליקני לפגוש מכונית הלינקולן טאוור החבוטה שבה נהג לבית הספר התיכון היהודי אורתודוקסי בו למד בשיקגו. גולדברג החליט להפוך לרפובליקני. היו לכך לא מעט סיבות: תכנית השלום הישראלית-פלסטינית של הנשיא ביל קלינטון עוררה בו חששות, שערוריית מוניקה לוינסקי גרמה לו לתחושת גועל מהנשיא הדמוקרטי, ואולי היה גם קצת רצון לחקות את אחיו הגדול, שכבר היה בצד הרפובליקני של המפה.
על אף שעוד לא היה מבוגר מספיק להצביע, גולדברג ידע שהוא חריג. הוא זוכר שנכנס ל'רוזנבלום״, חנות היודאיקה הגדולה ביותר בשיקגו, וראה ערמות של כיפות מעוטרות בלוגו קמפיין הבחירות לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית – ועליהן שמו של ג'ו ליברמן, סנטור יהודי אורתודוקסי שנבחר בשנת 2000 להיות מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן נשיא ארה"ב, כשותפו למרוץ של אל גור. "בעל החנות דחק בי לקנות כיפה של גור-ליברמן", סיפר גולדברג. "אמרתי, 'הן יפות מאד. יש לך כיפות עם בוש-צ'ייני?' הוא אפילו לא ידע איך להגיב".
עשרים שנה מאוחר יותר, ב״רוזנבלום״ כבר הפסיקו למכור כיפות של קמפיין בחירות, בשל מדיניות חדשה של הימנעות משיווק פריטים פוליטיים. אבל לא חסרות חנויות שמציידות את מדפיהן בכיפות המעוטרות בלוגו של דונלד טראמפ. העולם האורתודוקסי, כך נראה, הצטרף לגולדברג
"מעולם לא ראיתי דבר כזה, בכל הקשור לתמיכה בקרב הקהילה האורתודוקסית", אומר גולדברג על טראמפ. ומה שמדהים בעיקר בעיניו, זו מדיניותו של טראמפ בנוגע לישראל. "אם השקפת העולם שלך היא כזו שהדברים הללו נתפסים כהישגים נפלאים, דברים שחיכית להם כל חייך, הרי שהנשיא הזה הוא חלום שהתגשם", הוא הוסיף.
סקרים רבים משקפים את חוויותיו של גולדברג. הרוב המכריע של יהדות אמריקה מצביע לדמוקרטים, אבל בקרב האורתודוקסים, היו יותר שהצביעו לטראמפ ב-2016 מאשר ליריבתו הילארי קלינטון.
האם זה יכול להשפיע על הבחירות? כנראה שלא.
ישנם מעט מאד יהודים אורתודוקסים באמריקה והם מרוכזים בעיקר במדינות ״כחולות״ בהן הדמוקרטים מנצחים לרוב. לכן הסיכוי שלהצבעתם תהיה השפעה משמעותית בבחירות 2020 לנשיאות ארה"ב, הוא זעום. "אם בוחנים את רוב הקהילות, אין משמעות לאופן ההצבעה של אורתודוקסים", אמר איירה שסקין, פרופסור לגיאוגרפיה באוניברסיטת מיאמי, וסוקר יהודי מוערך.
אולם ללא קשר למספרם הנמוך, ניתן להבחין בשינוי בעמדות הפוליטיות של הקהילה האורתודוקסית בארצות הברית. במדינה שבה מרבית הבוחרים היהודים לנשיאות העדיפו תמיד מועמדים דמוקרטים, איך קרה שהקבוצה המסורתית ביותר של יהדות ארה"ב – ולעתים קרובות גם זו שהנראוּת היהודית שלה היא הבולטת היותר– הפכה לרפובליקנית?
קשה למצוא נתוני סקרים טובים על ההצבעה האורתודוקסית, אך למעלה מתריסר ראיונות עם מנהיגים אורתודוקסים ומומחים בתחום פוליטיקה יהודית, בנוסף לסקירה יסודית של נתונים קיימים, מצביעים על שתי סיבות עיקריות לשינוי.
החל משנות ה-80 הפכה המפלגה הרפובליקנית להיות מפלגתו של ״הרוב המוסרי״, ארגון פוליטי נוצרי אמריקני בולט שמתמקד בנושאים חברתיים שמרניים כמו תמיכה בתפילה בבתי ספר והתנגדות להפלות. לפני עשרות שנים, לא היה בכך די כדי לשכנע את רוב היהודים האורתודוקסים. אך בשנים האחרונות, נעה המפלגה הדמוקרטית לכיוון השמאל בנושאים חברתיים אחרים, ובכך הרחיקה מעליה את המצביעים האורתודוקסים.
אך הגורם המשמעותי יותר הוא התקרבותה של המפלגה הרפובליקנית לממשלת ישראל, בשעה שהדמוקרטים, מצידם, הפכו יותר ויותר ביקורתיים כלפי מדיניותה. יהודים אורתודוקסים החלו לחוש נוח יותר בהצבעה למועמדים רפובליקנים לנשיאות.
"אני חושב שהסיבה היא ישראל", אמר מארק טרנצ'ר, מייסד Nishma Research, מכון סקרים שחקר את העמדות הפוליטיות של הציבור האורתודוקסי. "כן, יש גם נושאים אחרים הנוגעים למשל לבתי ספר, או לנושאים כלכליים, אבל ישראל היא באמת הנושא המכריע. אני חושב שזה מה שמניע את השינוי הזה.
כשהנוצרים האוונגליסטים החלו לנוע ימינה, היהודים האורתודוקסים נשארו בשמאל
עד שנת 2000, אומרים מומחים, נטו יהודים אורתודוקסים להצביע בבחירות לנשיאות במידה רבה כמו שאר הקהילה היהודית – בעיקר לדמוקרטים.
הברית היהודית-דמוקרטית הלכה והתחזקה מאז ימי הנשיא רוזוולט והחזיקה מעמד לאורך כל המאה ה-20, כשיהודים הצטרפו לשחורים במאבקם למען זכויות אזרח, היו פעילים באיגודי עובדים ותמכו – יותר מכל קבוצה אחרת בחברה האמריקנית – בסדר היום הליברלי, בכלל זה מדיניות כלכלית פרוגרסיבית, זכויות נשים על גופן ופיקוח על כלי נשק.
אמנם קשה להשיג נתונים סטטיסטיים על הצבעתם של יהודים דתיים מהתקופה ההיא, אך בנימין רוז, עורך במגזין האורתודוקסי ״משפחה״, זוכר אווירה מאד פרו-דמוקרטית כשגדל בשנות ה-60. "יהודים אורתודוקסים שהצביעו לרפובליקנים באותם ימים, נחשבו כמי שממירים את דתם לנצרות", הוא סיפר.
הנשיא הנוצרי האוונגליסט הראשון, ג'ימי קרטר, שנבחר בשנת 1976, היה אמנם מאד ליברלי, אך ארבע שנים אחר כך, בבחירות 1980, התייצב ״הרוב המוסרי״ בהנהגת הכומר ג'רי פלוול המנוח מאחורי רונלד רייגן, ומיצב את הבוחרים האוונגליסטים ככוח הפוליטי המרכזי שתומך במפלגה הרפובליקנית עד היום.
סקרים שפורסמו לאחרונה מצאו מתאם בין מידת ההשתתפות באירועים דתיים ובתפילות לבין תמיכה גבוהה יותר בטראמפ, ובמלים אחרות, ככל שבוחרים דתיים יותר, כך הם נוטים יותר להצביע עבור הרפובליקנים.
אבל בתחילת הדרך, היהודים האורתודוקסים לא היו שותפים לברית הזאת בין האוונגליסטים למפלגה הרפובליקנית. ראשית, הימין הדתי הנוצרי ראה בהתנגדות להפלות את היעד העיקרי שלו, נושא שהוא בלב הפוליטיקה האוונגליסטית המודרנית, אך הרבה יותר מוצנע בחברה האורתודוקסית. "הנושאים של שנות ה-80 שונים באופן דרמטי מאלה של 2020", אומר אבא כהן, שהיה במשך 30 שנה המנהל של אגודת ישראל בוושינגטון. "בשנות ה-80 המתחים היו שונים".
במקביל, מנהיגים רפובליקנים החלו לפעול כדי לזכות בקולות יהודים בזכות גישתם לישראל.
בתחילת שנות ה-90 חשו היהודים שיורשו של רייגן, הנשיא ג'ורג' בוש האב, נקט ביד קשה מדי כלפי ישראל, במיוחד כשממשלו התנגד להתנחלויות ודחף למשא ומתן עם הפלסטינים. בשעתו נטען שכתגובה להתנגדויות היהודים האמריקנים למהלכי הממשל, אמר מזכיר המדינה של בוש, ג'יימס בייקר, 'שהיהודים ילכו להז…, הם בכלל לא מצביעים עבורנו".
זו הייתה נבואה שהגשימה את עצמה. בשנת 1992, בוש זכה רק ב-11% מהקול היהודי. המפלגה הדמוקרטית אמנם אימצה גישות ליברליות בנושאים חברתיים, אבל הקהילה האורתודוקסית, אומר כהן, הצביעה לקלינטון בזכות המדיניות שלו כלפי ישראל. הוא נזכר שאחד מאנשי בוש קרא לו ערב הבחירות של 1992 ושאל מדוע בוחרים יהודים לא רוצים שבוש יבחר לכהונה נוספת. אחרי הכול, הוא אמר, בוש הלך לקראתם בנושאים כמו חופש דת ואפשרות בחירה של בתי ספר. כהן הסביר שעבור האורתודוקסים, ישראל היא סוגיית הליבה. "הסוגיות המוסריות העכשוויות חשובות לנו, כולן סוגיות חשובות, ואנו מבינים שהנשיא שותף לחלק מהעמדות שלנו בנושאים אלה", אמר כהן לנציגו של הנשיא בוש. "אך עליך להבין שכל נשיא עתידי שעלול לגרום לחרדה בקהילה בנושא ישראל, פשוט לא יקבל את הקול שלנו".
קלינטון זכה בקול היהודי-דתי כי התייעץ איתם לעתים קרובות ותמך בחופש הדת שלהם, אומר כהן. קלינטון התנגד לנישואים של בני זוג מאותו מין, תמך בתוכניות מסוימות שהעניקו מימון פדרלי לבתי ספר דתיים, ובשנת 1993 חתם על חוק חופש הדת, אשר אסר על הממשלה לפגוע באופן מהותי בזכויות דתיות של אדם. "אחת מהתקופות המוצלחות ביותר של הקהילה האורתודוקסית היו שנותיו של קלינטון בכל הנוגע לתוכניות לימוד ולבתי ספר", אומר כהן. "התקבלנו בברכה בבית הלבן. היינו חלק ממפגשים ומדיונים על מדיניות".
בחירתו של אל גור בג'ו ליברמן, דמוקרט שומר שבת וכשרות שהתבטא בנושאי ערכי מוסר, היתה רגע היסטורי בחיי יהדות ארה"ב, במיוחד עבור הקהילה האורתודוקסית. "היה לך את ג'ו ליברמן שרץ על הכרטיס הדמוקרטי, ואל גור שגם לו היה רקורד פרו-ישראלי חזק ומוצק", אמר נתן דיאמנט, המנהל הבכיר של האיחוד האורתודוקסי בוושינגטון. "בג'ורג' וו. בוש, הבן, הטילו ספק מסוים בשל קשריו עם ג'יימס בייקר ועם הממשל של אביו".
לדברי שסקין, בשנת 2000, השנה שבה רץ ליברמן עם גור, רק 25% מהיהודים האורתודוקסים הזדהו כרפובליקנים.
המפנה התחיל עם ג'ורג' בוש הבן
השינוי החל בקדנציה הראשונה של בוש הבן. בסוף שנת 2001, ישראל הייתה עמוק בייסורי האינתיפאדה השנייה, נאבקת לבלום את גל פיגועי ההתאבדות הרצחניים. האינתיפאדה סימלה גם את כשלון תהליך אוסלו שהתנהל בניצוחו של קלינטון.
באותה שנה, כשאמריקה הותקפה ב-11 בספטמבר וג'ורג' בוש הבן הכריז מלחמה על הטרור, יהודים פרו-ישראלים רבים ראו בכך הכרה במלחמתו של אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל, כנגד הטרור הפלסטיני, אמר גולדברג.
בוש הביע את תמיכתו בפעולות שנקטה ישראל כדי לעקור את הטרור משורש. בהמשך כהונתו הוא נענה לכמה דרישות נוספות מרשימת המשאלות של ישראל: בוש הודיע לשרון שגושי התיישבות בגדה המערבית יוכלו להישאר חלק מישראל במסגרת הסכם שלום עתידי; הוא ניתק את הקשרים עם מנהיג הפלשתינאים, יאסר ערפאת; והוא התנגד לתכנית הגרעין של איראן. "רואים כאן תנועה החלטית כנגד הטרור בכל רחבי העולם ודוקטרינה שהנהיג הנשיא בוש לפיה פיגועי הטרור שבוצעו כלפי אמריקה אינם שונים מפיגועי טרור שמבוצעים כנגד ישראל", אומר גולדברג. "באותם רגעים ובחודשים ובשנים שבאו אחר כך, ההזדהות הביטחונית החזקה בין ממשל בוש לבין ממשל שרון גרמה להרבה אנשים בקהילה היהודית-אורתודוקסית לשנות את דעתם".
הבית הלבן של בוש ניסה להפוך את הקשר שנוצר עם היהודים האורתודוקסים לבניית תמיכה פוליטית ארוכת טווח. סגן הנשיא דיק צ'ייני עמד בראש מבצע גיוס כספים מתורמים אורתודוקסים בשנת 2002 והקמפיין אפילו טרח להגיש אוכל כשר באירוע ההתרמה. בבחירות של שנת 2004, כבר הפכו יהודים אורתודוקסים לקבוצת בוחרים ייעודית עבור הצוות של בוש.
לפי ניתוח תוצאות הבחירות שערך האיחוד האורתודוקסי באותה שנה, זינק ב-2004 שיעור התמיכה בבוש בכמה אזורים שבהם חיה אוכלוסיה אורתודוקסית גדולה. באזור הדתי של ברוקלין, המכסה את השכונות בורו פארק ומידווד, כמעט הוכפל שיעור ההצבעה, מ-34% בשנת 2000 ל-64% בשנת 2004 – ומאז ועד היום נותר שיעור ההצבעה לרפובליקנים זהה. בלייקווד, שבניו ג'רזי, עלה שיעור ההצבעה לרפובליקנים מ-46% ל-67%. בביצ'ווד, אוהיו, פרבר של קליבלנד בעל אוכלוסייה אורתודוקסית גדולה, עלה שיעור ההצבעה לרפובליקנים מ-20% ל-35%.
אובמה וטראמפ מאיצים את המגמה
הנשיא ברק אובמה בילה את שמונה שנותיו בבית הלבן בהתכתשות עם ראש הממשלה הימני של ישראל, בנימין נתניהו, בעיקר על מדיניות ההתנחלויות בגדה המערבית ותהליך השלום בין ישראל לפלשתינאים. הקרב הקשה ביותר בין השניים היה על הסכם הגרעין האיראני, שאובמה הוביל ונתניהו ניסה לבלום בכל מחיר.
מאז רק התהדקה הברית בין הרפובליקנים לנתניהו. טראמפ הגשים משאלות ישראליות בזו אחר זו – הכיר בירושלים כבירת ישראל, קיצץ את המימון לפלשתינאים, פרש מהסכם הגרעין האיראני, הכיר בסיפוח הגולן על ידי ישראל ועוד. נתניהו, בתורו, בחר לשלב את טראמפ במודעות הקמפיין שלו.
"תחת הנהגתו של הנשיא אובמה, הפכה המפלגה הדמוקרטית לכזו שאינה אוהדת במיוחד את ישראל, ותחת הנשיא טראמפ, הפכה המפלגה הרפובליקנית לאוהדת גדולה של ישראל", אמר פארלי ווייס, נשיא המועצה הלאומית של ״ישראל הצעיר״, איגוד בתי כנסת אורתודוקסים שהנהגתו תמכה בטראמפ. "הרפובליקנים מעולם לא גילו תמיכה רבה יותר בישראל. התמיכה של הדמוקרטים בישראל היא הנמוכה אי פעם", הוסיף.
סקר של גאלופ שנערך בשנת 2019 מצא שרפובליקנים שמרנים נוטים לצדד יותר בישראל, שעה שדמוקרטים ליברלים תומכים יותר בצד הפלסטיני.
יהודים אורתודוקסים רואים בכך חשיבות רבה. לפי נתוני מכון הסקרים Nishma Research, 31% מהמשיבים החרדיים ו-18% מהאורתודוקסים המודרניים (דתיים שאינם רואים עצמם כחרדים) אמרו "שהשקפותיו של המועמד על ישראל יהיו אלה שיכריעו את אופן הצבעתם". 45% משיבים נוספים משתי הקבוצות אמרו שהשקפותיו של מועמד על ישראל הן "חשובות מאד".
כאשר מסתכלים על כלל האוכלוסייה היהודית האמריקנית, התמונה כמעט הפוכה. רק רבע מיהודי ארה"ב מנו את ישראל בין שלושת הנושאים החשובים להם בעת ההצבעה, כך לפי סקר משנת 2015 שבוצע על ידי הועד היהודי-אמריקאי.
תחום חשוב נוסף שבו המפלגה הרפובליקנית ביססה את מעמדה בקהילה האורתודוקסית האמריקנית נוגע למאבק על זכויות קהילת הלהט"ב ובמיוחד נישואים של בני זוג מאותו מין. בעוד הקרב של הנוצרים האוונגליסטים נגד הזכות לבצע הפלות לא עורר הזדהות רבה אצל האורתודוקסים, הרי שדגל המאבק נגד זכויות הקהילה הלהט״ב דווקא הצליח לזכות בתמיכה אצל יהודים דתיים. יהודים אורתודוקסים רבים מאמינים שהתורה אוסרת בתכלית האיסור נישואים של בני זוג מאותו מין. כשהדמוקרטים החלו לתמוך בשוויון בנישואים, ראו בכך הרפובליקנים הזדמנות נוספת לחזר אחר היהודים האורתודוקסים, ובשנת 2015, כשהכיר בית המשפט העליון בארה"ב בחוקיות נישואים של בני זוג מאותו מין, הקבוצות היהודיות היחידות שהתנגדו היו האורתודוקסים.
"הנורמות ברורות למדי," אומרת רוברטה רוזנטל קוול, פרופסור למשפטים באוניברסיטת דה פול ומי שכתבה את "Remix Judaism". "תמיכה [בסוגיות חברתיות ליברליות] או הפיכתן לחלק מסדר היום שלך, אם בכלל, תרחיק ממך בוחרים אורתודוקסים".
הברית – ואולי הקרע – בעולם האורתודוקסי
המפנה בקרב האורתודוקסים לכיוון הרפובליקנים הגיע לשיא בשנת 2016. באותה שנה, 18% בלבד מהיהודים האמריקנים הצביעו לדונלד טראמפ, לפי סקר הועד היהודי-אמריקני. אך אותו סקר מצא שבקרב יהודים אורתודוקסים, זכה טראמפ ל-54% מהקולות.
סקר שבוצע על ידי Nishma Research ושפורסם השבוע, מדווח על ממצאים סטטיסטיים דומים ומגלה שעיקר התנועה לכיוונו של טראמפ באה מכיוונם של בוחרים חרדים. מהסקר עולה כי כשלושה-רבעים מהיהודים החרדים הצביעו לרפובליקנים.
מגזין ״עמי״, שמשרת בעיקר קוראים חרדיים, פרסם בדצמבר סקר של "קרוב ל-1000 משיבים יהודים אורתודוקסים מלפחות 12 מדינות שונות", שמצא שבשעה שרק 40% מהמשיבים היו רשומים כרפובליקנים, הרי ש-89% מהם "תומכים במעשיו של דונלד טראמפ כנשיא". אבל כאשר מתבוננים על האורתודוקסים-המודרנים, התמונה שונה. בניגוד לחרדים, רק שליש מהם אמרו בסקר של מכון Nishma שהצביעו לטראמפ.
קוול אומרת שהיא אינה מופתעת מהממצא שלפיו יהודים אורתודוקסים מודרניים, שלעתים קרובות חיים, עובדים ולומדים לצד לא-יהודים, פחות שמרנים פוליטית בהשוואה ליהודים חרדים. "אתה לא בהכרח חי בשטעטל הקטן שלך, וזה משפיע על תחושותיך לגבי לבחירות, ועל מה אתה חושב על טראמפ," אומרת קוול.
אבל גם אם יש שסע בתוך הקהילה האורתודוקסית ביחס לתמיכה בטראמפ וברפובליקנים, הרי שהמגמות הדמוגרפיות מבטיחות שידם של החרדים תומכי טראמפ תהיה על העליונה. חרדים, שנוטים להיות בעלי משפחות גדולות יותר, מחזיקים בחלק הולך וגדל של היהדות האורתודוקסית.
בסופו של יום, תמיכתה של המפלגה הרפובליקנית בישראל, מדיניות חברתית שמרנית וחופש דת עשויים להוביל יהודים אורתודוקסים להתעלם מנקודות החולשה של טראמפ, אמר הרב אבי שפרן, מנהל יחסי הציבור של אגודת ישראל. "בעוד יש יהודים אורתודוקסים המתייחסים לנשיא טראמפ כאל גיבור, רבים עוד יותר מעריכים דברים שהוא עשה שמבטאים את הערכים והתקוות שלהם, אך בה בעת הם מסתייגים מה'סגנון' שלו ומדברים שהוא אמר וצייץ", אמר שפרן. "יתכן שהם תומכים בו, אך תמיכתם נובעת מהמדיניות שלו, ולא מהאישיות שלו. הם מצביעים למען האינטרסים שלהם. הם לא חובשים על ראשם כובעי " Make America Great Again".
ובניגוד לעמיתיהם הליברלים, יהודים אורתודוקסים אינם מודאגים מתגובתו של טראמפ לאנטישמיות הגואה. לדברי הועד היהודי-אמריקאי, 73% מיהדות אמריקה ככלל מסתייגת מאופן הטיפול של טראמפ באנטישמיות. אך בסך הכול, יהודים אורתודוקסים רואים את טראמפ כבעל ברית במאבק נגד שנאה. מגזין Ami מצא שלמעלה מ-90% מהמשיבים נותנים אמון בטראמפ, יותר מאשר במנהיגים הדמוקרטים, בנושא האנטישמיות.
"החלק שבו זה לא מסתדר הוא כשהדברים באים יחד עם חיזוק הימין הקיצוני" אמרה שיינה פרידמן, העורכת המנהלת של ״משפחה״. המצביע האורתודוקסי הממוצע, מוסיפה פרידמן, "אולי לא חושב שכמה חברי קו-קלאקס-קלאן בדרום קרוליינה מהווים איום זהה לזה של מאבק הפרוגרסיביים שנלחמים על שינויים בעיר שלו, או שהוא פשוט חושב שזו בכל זאת האפשרות הטובה יותר".
קוול טוענת שבסופו של דבר, מה שחשוב בעיני היהודים האורתודוקסים היא המדיניות של טראמפ, ולא הרטוריקה שלו. "בעוד שיהודים ליברלים יאמרו בדרך כלל 'הקשיבו למליצות שלו'," אומרת קוול, "האנשים מימין יאמרו 'תראו מה הוא עשה'".
