(JTA) – יהודי קולומביה, שכבר מתכוננים לחג החנוכה, יכלו לחזות מוקדם יותר החודש באירוע שנראה, ללא ספק, מאד מוכר.
בליל ה-7 בדצמבר, רחובות, כיכרות, חלונות ומרפסות ברחבי המדינה הוארו באלפי נרות לכבוד דייה דה לאס וליטאס (יום הנרות הקטנים), חג קולומביאני אהוב שמציין את פתיחת עונת חג המולד. מקור החג בשנת 1854 והוא נועד לציין את עיבורה של מריה, אמו של ישו. מאמינים ברחבי העולם מציינים את החג בהדלקת נרות, אולם רק בקולומביה הוא נושא אופי של אירוע מרכזי בו משתתפים המונים.
ויש לפחות חוקר מקומי אחד שחושב שקווי הדמיון בין חגה של מריה לחג החנוכה – סמיכות המועדים בהם הם נחגגים וההתמקדות בהדלקת נרות – אינם מקריים.
אלברטו אנטוניו ברון אוספינה, מומחה להיסטוריה של אמריקה הלטינית באוניברסיטה הטכנולוגית פריירה, אמר ל-JTA כי יהודים שנמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית מצאו מקלט באזור אנטיוקיה ההררי בקולומביה. יהודים אנוסים אלו המירו דתם לנצרות בפומבי אך המשיכו לקיים את מצוות היהדות בסתר.
השפעתם, אומר אוספינה, מורגשת בדיאלקט האזורי, שבו ניכרים סימנים להגייה של לדינו, ובאדריכלות המקומית בה ניתן לראות אותיות עבריות וסמלים יהודיים כמו מגן דוד משולבים במבנים. תושבי אנטיוקיה נתפסים בקולומביה כיזמים ובעלי חוש עסקי ומכונים לעתים "היהודים של קולומביה".
"סביר שצאצאיהם של היהודים חגגו, בדלת אמותיהם, את חג החנוכה מבלי לדעת את משמעותו", הוא אומר. עוד פרט שתומך בתיאורית ההשפעה היהודית היא העובדה שבעוד החג הקתולי נקבע ל-8 בדצמבר, הרי שבקולומביה החגיגות מתחילות בלילה לפני כן, כנהוג בחגים יהודיים.
אבל חוקרים יהודיים אינם מזדרזים להשתכנע בכך שיש שורשים יהודיים לחג דייה דה לאס וליטאס.
עליזה מורנו-גולדשמידט, ילידת קולומביה שעובדת כיום בספרייה הלאומית בירושלים, אומרת כי אין עדויות ארכיוניות רבות המוכיחות שהייתה נוכחות משמעותית של יהודים אנוסים באנטיוקיה. ואפילו אם יהודים אנוסים אכן חיו שם, הרי שהם היו נוהגים לפי מצוות התנ״ך, בהן חג החנוכה אינו מוזכר. "בין המנהגים היהודיים הנפוצים שתועדו היו הדלקת נרות שבת וצום בחגים מסוימים", אומרת מורנו-גולדשמידט, שכתבה את הדוקטורט שלה על רדיפת יהודים בקולומביה במהלך התקופה הקולוניאלית. "מעולם לא קראתי ולו אזכור אחד לחנוכה".
שולמית הלוי, שהדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים התמקד בצאצאי האנוסים בחצי האי האיברי, מצאה עדויות לקיומם של חיים יהודיים במקומות אחרים באמריקה הלטינית, אך היא מטילה ספק בסברה כי מאחורי הטקסים של דייה דה לאס וליטאס עומדת השפעה יהודית. "זה חסר משמעות, אלא אם הם מדליקים שמונה נרות בלבד, במקום אינספור נרות", היא אמרה.
אוספינה אינו מתרגש מהיעדרן של הוכחות מוצקות וטוען כי קולומביה ידועה בכך שניסתה להסיר מהנראטיב הלאומי שלה מרכיבים יהודיים. הוא מציין כי בשנות ה-80 של המאה ה-19 האינטלקטואל והסופר חורחה איזקס פרר, שהיה פעיל בתנועת העצמאות, נרדף בגלל יהדותו. עשור מאוחר יותר, דאגו היסטוריונים רשמיים לצנזר הרצאה שנתן הסופר סולדד אקוסטה דה סמפר על השפעת היהודים באנטיוקיה.
"נוכחות יהודית חיה וקיימת עד היום", אומר אוספינה. "אנטיוקיה היא הוכחה לכך".
על פי נתוני הקונגרס היהודי העולמי, חיים כיום בקולומביה כ-5,000 יהודים, רובם מרוכזים בעיר הבירה בוגוטה. כמו במדינות אחרות באמריקה הלטינית, המוסדות הקהילתיים היהודיים הוקמו על ידי מהגרים שהגיעו משטחי האימפריה העותמאנית וממזרח אירופה בתחילת המאה ה-20, לא על ידי צאצאי אנוסי ספרד. "יש המאמינים כי עד 70 אחוזים מהאנשים שבאזור סנטנדר ואנטיוקיה הם ממוצא יהודי באופן כלשהו", אומרת ויויאן טסונה, עורכת העיתון היהודי המקומי "השבוע".
טסונה מספרת שהיא מקבלת דרך קבע פניות מאנשים הסבורים שהם צאצאי האנוסים ורוצים להתחבר מחדש לשורשיהם היהודיים.
בדומה למדינות אחרות באזור, גם בקולומביה הקשרים בין הממסד היהודי לבין צאצאי היהודים האנוסים – המכונים בקולומביה ״קהילות מתעוררות" – אינם פשוטים. אלו הטוענים שהם ממוצא יהודי מציגים לרוב מעט מאד עדויות ומתבססים בעיקר על סיפורים משפחתיים שמוכיחים, לדעתם, את שורשיהם היהודיים. הקהילות היהודיות, על פי רוב, אינן ששות לקבל אותם.
אולם בעוד המומחים מתווכחים על אמינות הטענות הקשורות לשורשים היהודיים של משפחות וחגים בקולומביה, יש גם יהודים קולומביאנים שמוכנים לקבל את הקביעות האלה.
"בני דת הזרתוסטרא נהגו להדליק נרות ביום היפוך החורף. לכן אנו היהודים חוגגים את חג החנוכה", אומר ג'ק גולדשטיין, בעל טור בעיתון "השבוע" ומנהל "לימוד בוגוטה". "לכן אינני מבין מדוע זה לא סביר שגם אנחנו השפענו על הנוצרים. כולם משפיעים על כולם".
