שיקאגו (JTA) – התנועה הרפורמית, הזרם היהודי הגדול ביותר בארה"ב, הכריזה בוועידתה הדו-שנתית על תמיכתה בפיצוי לאמריקנים ממוצא אפריקני.
ההחלטה, שאושרה ביום חמישי בהצבעה באסיפת האיחוד ליהדות רפורמית בנוכחות 5,000 משתתפים, קוראת ל"מינוי ועדה פדרלית לבחינתן ופיתוחן של הצעות לפיצוי על-מנת לתקן את ההשפעות ההיסטוריות והמתמשכות של העבדות ושל האפליה הגזעית, החברתית והכלכלית נגד אמריקנים שחורי עור שבאה בעקבותיה".
בהחלטה נאמר כי הפיצוי יוכל להתבטא בכל צורה שהיא מהבעת חרטה, דרך חינוך ועד לשילומים כספיים.
מנהיגי הרפורמים הציגו את ההחלטה כצעד הבא בתמיכתה ההיסטורית של התנועה בזכויות אזרח. התנועה העבירה את החלטתה הראשונה התומכת בשוויון זכויות לשחורים בארה״ב ב-1950 ולאחר מכן אישרה ארבע החלטות נוספות. שתיים מהן, בחמש השנים האחרונות, עסקו בשינוי דרכי ההתייחסות של רשויות אכיפת החוק לאמריקנים ממוצא אפריקני, ובאי-שוויון גזעי בתוך התנועה הרפורמית.
"המלחמה בשנאה היא המשימה הדחופה ביותר בזמנים אלה", אמר הרב ריק ג'ייקובס, נשיא האיחוד ליהדות רפורמית, בנאום המרכזי שנשא ביום חמישי בלילה. "חובה עלינו להיות אנטי-גזעניים. משמעות הדבר היא לפעול כדי למגר את הגזענות בחברה שלנו. תפקידנו כיהודים רפורמים הוא להמשיך במאבק הזה. עלינו להתייצב מול מבנים של גזענות ולהרוס אותם".
ההחלטה היא חלק ממגמה שתופסת תאוצה בחוגים אמריקנים פרוגרסיביים לפעול למען פיצוי לאפריקנים-אמריקנים. הדמוקרטים הציגו הצעות חוק בקונגרס במטרה להקים ועדה לבחינת הפיצוי וכמה מועמדים לנשיאות מטעם המפלגה, וביניהם הסנטורים ברני סנדרס, אליזבת וורן וקוֹרי בוּקר, תמכו בצעדים אלה.
החלטת התנועה הרפורמית מצטטת את העיקרון המקראי לפיו בני האדם נבראו בצלם אלוהים ואת הדגש ששמו פוסקים יהודים על כך שבני האדם כולם שווים הודות למוצאם המשותף מאדם וחווה.
ג'ייקובס אמר כי ההחלטה בעניין הפיצוי היא חלק מן המאמצים המתמשכים של התנועה לפעול למען בני אדם שאינם לבנים. הוועידה הדו-שנתית כללה גם מושבים שעסקו בעוול על רקע גזעי וביצירת מרחב ליהודים שאינם לבנים ולקבוצות מיעוט אחרות הנדחקות לשוליים בבתי הכנסת הרפורמיים.
"הקדישו זמן להדרכה בעניין שוויון, הכלה ואנטי-גזענות בקהילה שלכם", קרא ג'ייקובס. "לימדו על הטיה בלתי מודעת ובלתי גלויה, וכיצד להיות בן ברית טוב יותר. כאשר חברים שנדחקו לשולי הקהילה שלכם מוצאים את האומץ להשמיע את דברם, התייחסו לכך כאל מתנה והאזינו בקשב רב למה שיש להם לומר".
