בודפשט (JTA) – רוב בתי הכנסת של בודפשט, כ-20 במספר, מרוכזים בשלושה אזורים בפשט, הצד ההומה של העיר השוכן מזרחית לנהר הדנובה. שם גם נמצאים חמישה מרכזים קהילתיים יהודיים, כמה בתי ספר יהודיים וחנויות כשרות.
בתי הכנסת של פשט, המרוכזים בלב חיי הלילה המפורסמים של בודפשט, מספרים סיפור מדהים של תחייה לאחר חורבן השואה ועשרות שנות דיכוי תחת השלטון הקומוניסטי.
אולם עבור סינתיה פרלאקי-מיירס, בת ה-23, המוסדות היהודיים בצד של פשט מחווירים בהשוואה לבתי הכנסת האפרוריים והפחות ידועים של בודה, מחצית העיר השוכנת בצד המערבי והשקט יותר של הבירה ההונגרית, שבה החל סיפורם של יהודי בודפשט לפני כ-1000 שנה.
"זו המשכיות. זה ניצחון", אומרת פרלאקי-מיירס על חתונתה שנערכה בשנת 2017 בבית הכנסת הגדול ביותר בבודה, בית הכנסת אובודה, השוכן בבניין בסגנון אימפריאלי צרפתי בן 200 שנה שבו נישאו גם סבא רבא וסבתא רבתא שלה. "כאשר עמדתי מתחת לחופה במקום שבו הם עמדו, הרגשתי שניצחנו, שהיהודים ניצחו. למרות כל מה שהם עשו כדי להרוס אותנו, אנחנו עדיין כאן".
בשנים האחרונות ניכרת חזרה איטית אך משמעותית של חיים יהודיים אל בודה השקטה והירוקה. מאז 2010 נפתחו שלושה בתי כנסת ובשנת 2016 פתח את שעריו בית ספר תיכון יהודי זו פעם הראשונה מזה יותר ממאה שנים. המוסד היהודי האחרון שנחנך בבודה הוא גם הסמלי ביותר. בשנה שעברה נפתח מחדש בית הכנסת של ארמון בודה, בית הכנסת העתיק בעיר, לאחר מאות שנים שבהן ניצב סגור.
בית הכנסת הוקם בשנת 1346 ופעל במשך יותר משלוש מאות שנה, עד אשר נבזז על ידי צלבנים שכבשו את העיר מהעותמאנים בשנת 1686, כך מספרים השלטים במוזיאון הקטנטן השוכן במעמקי חומות ארמון בודה.
לפי התיעוד של מוזיאון העם היהודי בית התפוצות, יהודים חיו בבודה מאז המחצית השנייה של המאה ה-12. האזכור הראשון לחיים יהודיים בפשט מופיע יותר ממאה שנים לאחר מכן, בשנת 1406.
בתחילה, בנו היהודים בתי כנסת בבודה מפני שהיה זה המקום היחיד שבהם הותר להם להקים בית תפילה, הסביר הרב שלמה כובש, ראש הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת (עמי"ך), המשויכת לתנועת חב"ד. כובש מנהל גם את בית הכנסת אובודה.
אולם לאחר איחוד העיר במאה ה-19, עזבו היהודים בהמוניהם לפשט, רבים מהם כדי לקדם את עסקיהם בצד השני של הנהר. התוצאה הייתה התחלת שקיעתה של הקהילה היהודית בבודה, למרות שיהודים המשיכו להתגורר ולחיות חיים יהודים שם עד להגעת הנאצים ב-1944.
איש אינו יודע כמה יהודים חיים כיום בבודה, אולם מספרם החל לגדול אט אט לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר בודה החלה למשוך מקומיים שחיפשו איכות חיים טובה יותר מאשר בפשט הצפופה. אף על פי שגודלה של בודה דומה לגודלה של פשט, חיים בה 1.7 מיליון איש, 28 אחוזים בלבד מאוכלוסיית בודפשט.
כיום, אומר איוואן הרוש, כלכלן בן 41 שעבר לכאן מהרובע ה-13 של פשט לפני שנתיים, בית הכנסת אובודה הוא "מקום נחמד להיפגש ולשוחח על עסקים" עבור הבנקאים, היזמים והמשקיעים הרבים המהווים חלק נכבד מהקהילה היהודית המקומית. בלילות שבת, מתפללים רבים נשארים לצלחת צ'ולנט. מתפללים קבועים זוכים לעוגת יום הולדת מחברי קהילה אחרים, אומרת נורה סילגי, תושבת בודה.
אחד מהם הוא יאנוש לנג, ניצול שואה שנולד בחלק זה של העיר ושחגג את יום הולדתו ה-82 בבית הכנסת בתחילת החודש. הוא מוזיקאי ואיש עסקים בגמלאות המשתתף בתפילות ליל שבת ובקבוצת לימוד תורה. לנג אומר כי יש לו זכרונות טובים רבים מבית הכנסת אובודה, אבל הזיכרון הראשון שלו גדוש פחד וכאב.
בגיל 7, הוא ובני משפחתו נכלאו מול בית הכנסת הסגור בבניין שנקרא "בניין הטלאי הצהוב" – אחד מבין 1,934 בניינים בבודפשט שמשתפי פעולה עם הנאצים הפכו לבתי מעצר קטנים בתקופת השואה. הוא נמלט משם אבל נתפס ונשלח לגטו בפשט, שם סבתו הצליחה בקושי להשיג עבורו מזון. פעם אחת היא הגישה בשר שביתרה מסוס מת. "אובדן החיים בזמן השואה היה נורא, ולא היה כדוגמתו", אומר לנג. תחיית החיים היהודיים בבודה ובהונגריה, הוא מוסיף, "יכולה רק להקל חלקית על האובדן".
שניים מבתי הכנסת של בודה הם אורתודוקסים וקשורים לחב"ד. השניים האחרים הם נאולוגים, כינוי השגור בקרב יהודי מרכז אירופה ומקביל ליהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית. אולם כל בתי הכנסת הם מה שהמקומיים מכנים "היימיש", מילה ביידיש שמשמעה ביתי ונעים. החוויה שהם מציעים שונה מזו של בתי התפילה היהודים בצד השני, בפשט, שם בתי הכנסת הם גדולים יותר ומלאים בזרים המבקרים בעיר ורואים בהם אטרקציה תיירותית.
כך למשל, בית הכנסת הנאולוגי של הרב תומאש ורו ברחוב פרנקל, בן 400 מקומות ישיבה, מפרסם את עצמו כבית הכנסת "הידידותי ביותר" בבודפשט ומתפאר בכך שהוא "ידוע כמקבל בברכה משפחות צעירות עם ילדים". זהו גם בית הכנסת היחיד שנשאר פתוח בבודה לכל אורך שנות השלטון הקומוניסטי בהונגריה.
ב-2015 נפתח בית הספר היהודי רמב"ם ונתן תנופה משמעותית לחיים היהודיים בבודה. פטר קליין, איש עסקים המתפלל בבית הכנסת של הרב כובש ואשר רשם את בתו לבית הספר הרמב"ם, אומר כי "זהו הבדל גדול שיש כעת בית כנסת קרוב אלינו, ויש בית ספר לא רחוק". לדברי קליין, "בודפשט אינה עצומה בגודלה, ופשט נמצאת מעבר לנהר, אבל עכשיו קצת יותר נוח להיות יהודי".
בבית הספר רמב"ם לומדים כ-50 תלמידים ועיצובו מזכיר חברת סטארט אפ, עם מסכי מגע מתקדמים במקום לוח וגיר. עמי"ך אינו גובה שכר לימוד עבור תלמידים שנחשבים יהודים על פי הקריטריונים האורתודוקסים.
חלק מהמוסדות היהודיים שנפתחו לאחרונה בבודה – ביניהם בית הספר, בית הכנסת של ארמון בודה ובית הכנסת אובודה – נהנים מתמיכה של ממשלת הונגריה, אותה ממשלה שניצבת תחת ביקורת בגלל סדר היום הלאומני שלה והקמפיין האנטישמי שניהלה נגד המיליארד ההונגרי-יהודי ג׳ורג׳ סורוס, אשר מזוהה עם הצד הליברלי.
אבל לנג חולק על המבקרים ומכנה את ממשלתו של ראש הממשלה ויקטור אורבן "חברה טובה של היהודים ושל מדינת ישראל".
"כמה זמן זה יימשך, אינני יודע", הוא אומר, ומוסיף כי בסופו של דבר, אנטישמיות בהונגריה היא "מסורת מפוארת".
"זה תמיד תלוי בממשלה שבשלטון", אומר לנג.
