ניו יורק (JTA) – זר לו נקלע לישיבת ״רוממו״ בבוקר יום חול, עשוי היה בקלות לחשוב שהגיע לאשראם עירוני.
סטודנטים ישובים בטורים על כריות המונחות על שטיח פרסי דהוי, גב זקוף, רגליים משוכלות בישיבה מזרחית, עיניים עצומות. ידיהם הרפויות מונחות על הברכיים. על פניהם של היושבים מרוחים חיוכים רכים. רבים מהם עטופים בטליתות, חלקם הניחו תפילין. מיזוג האוויר מכוון ל-18 מעלות.
בדרך כלל נוהגת הקבוצה, המונה כעשרים סטודנטים, לשקוע במדיטציה שקטה במשך 45 דקות בתחילתו של כל יום. ביום שלישי, מכיוון שהם מארחים מבקרים, התקצרה המדיטציה, או ה״ישיבה״ כפי שהם מכנים זאת, לעשר דקות. ועדיין, כשמדובר ביהודים, ישיבה בדממה במשך עשר דקות נראית כמו נצח.
ישיבת רוממו, שהוקמה על ידי הקהילה ממנהטן הנושאת שם זה, היא אחת מכמה יוזמות ששמו להן למטרה לספק חלל כולל ושוויוני ללימוד טקסטים יהודיים ברמה גבוהה. בישיבה לומדים 22 סטודנטים, רובם בשנות העשרים והשלושים לחייהם. המפגשים התקיימו בחודשי הקיץ, בין יוני לאוגוסט.
בתי מדרש אחרים מסוג זה שצצו בשנים האחרונות בניו יורק, כמו ישיבת הדר, מכון פרדס וישיבת סברה, מדגישים בדרך כלל את לימודי התלמוד וההלכה, התחומים הדומיננטיים זה זמן בעולם הישיבות. אולם ישיבת רוממו היא חלוצה בפרויקט רחב יותר של החדרת מושגים, שנתפסים באופן מסורתי כמושגים מתרבות המזרח, כמו מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה מיסטית, לתוך היהדות האמריקנית.
הרב דויד אינגבר, מייסדה של ישיבת רוממו, מכנה אותה ישיבה "ניאו-חסידית מלאה". "ישיבה זו היא שיאה של מהפכה במערב, מהפכה של מיינדפולנס ושל תרגול בחשיבה ובהרהור," אומר אינגבר. "זה לא זר לחיים היהודיים. התכוונות, מיינדפולנס, טיפוח רמות של מודעות וטיפוח אדם שהוא מלא באהבה ובחמלה ודברים נוספים מסוג זה שהם חלק מהותי בעבודה רוחנית יהודית."
במרבית הישיבות, או בבתי הספר המתקדמים ללימודי יהדות למבוגרים, מתקיימת התפילה בשגרה יומיומית כמעט זהה, עם תפילות קבועות שהמתפללים ממלמלים כמעט בשקט ולעתים בשירה. רוממו הפכה את המסורת הזו על פיה.
תפילת שחרית כוללת סדרה של שישה מזמורים – רובם מבוססים על שורה או שתיים מספר התפילה, שחוזרות על עצמן שוב ושוב באופן קצבי, בווליום עולה ובהרמוניה בשלושה חלקים. בקול שקט ורך מציג הרב סדרה של הנחיות לכל אחד מהמזמורים, ואחרי כל מזמור עוצרים המתפללים לדקה של מדיטציה.
אך גם שגרה הזו הופרה בעת ביקורנו בישיבה. לפני קריאת שמע התחלקה הקבוצה לזוגות לצורך "תרגיל התבוננות" שבו עומדים השניים זה מול זה, יוצרים קשר עין ואומרים זה לזה: "אתה עשוי בדמות השכינה"' צורתה המסורתית הנשית של רוח האל. חלקם חזרו על כך שוב ושוב.
"אתה עשוי בדמות אהבה, דאגה, שירות, טוב לב ושמחה״, אמר אחד הסטודנטים לעומד מולו. "אתה עשוי בדמות עוצמה, כוח, מילים טובות שיוצאות מהלב."
היעד של שילוב מיינדפולנס ביהדות אינו חדש.
הרב אריה קפלן המנוח הציע חלופה יהודית מסורתית למנהגי המזרח במדריך המעשי ״מדיטציה יהודית״ שכתב בשנת 1985. לתנועת ההתחדשות היהודי, שהוקמה בשנות ה-70 של המאה הקודמת על ידי הרב זלמו שחטר-שלומי, יש אתוס זהה, והיא מונה את רוממו כאחת מקהילותיה.
אבל ישיבת רוממו שואפת להרחיב את מטרת תנועת ההתחדשות היהודית דווקא לכיוון המיינסטרים. אינגבר רואה בחזונו סמינרים קצרים לאנשי דת יהודים ולמנהיגים אחרים מכל הזרמים הדתיים, וכן מגוון רחב יותר של שיעורים שיוצעו לציבור הרחב. כבר היום מקיימת הישיבה אירועים ציבוריים מדי שבוע.
"זה מקום שבו אתה יכול להשתתף בסוג של מעבדה מדהימה", אומר ראש הישיבה, הרב ג'יימס ג'ייקובסון-מייסלס. "אנשים מתכנסים יחד, עושים תרגול מעמיק יחד, יוצרים מעין מודל המתאר איך צריכים להיראות חיים יהודיים. אנשים רוצים שחיי הדת שלהם יתכתבו עם צרכיהם האנושיים הבסיסיים״.
תלמידי הישיבה לומדים הלכה ותלמוד, המכונים כאן "הגות רבנית". יש להם גם זמן לקבלה ולחסידות.
"היה מרגש לעשות מדיטציה במסורת שלי, ולא להיכנס כאורחת למסורת של מישהו אחר", אמרה שרה הורביץ, שהיתה בעבר כותבת נאומים למישל אובמה והיום היא סטודנטית ברוממו. השיעור האהוב עליה הוא שיעור בחסידות, מפני ש״החסידות חדורה באהבה ובשמחה, חדורה בכמיהה אמיתית לקשר עם האלוהי. קיימת בה תחושה אמיתית של רגש, שלעיתים חסרה במקומות יהודיים."
התכנית שואפת למזג את הלימודים עם תרגול רוחני. לפני לימוד טקסטים יהודיים העוסקים באהבת האל, עשו הסטודנטים מדיטציה שעסקה בתחושה של הענקת וקבלת אהבה מאנשים בחייהם. מורה לצ'יקונג, אומנות תנועה הדומה לטאי צ'י, משתתף בצוות ההוראה. בסוף השבוע ציפתה לסטודנטים סדנת שתיקה בישיבה.
"חלק מהדברים מרגישים שונים באופן קיצוני," אומרת לילי סולוצ'ק, תלמידה רבנית שהחלה ללמוד בסמינר התיאולוגי היהודי, בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, והיום היא סטודנטית בבית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת. "השאלה אינה אם אנחנו יכולים ללמוד את ההלכה, האם אנחנו יכולים ללמוד אמת כלשהי על העולם הסובב אותנו, אלא האם אנחנו לומדים זאת באופן שיכול באמת לגעת בנו ברמה רוחנית עמוקה ואז גם ליישם זאת הלכה למעשה", אומרת סולוצ'ק.
לוח הזמנים היומי של הישיבה תובעני. היום מתחיל ב-7:30 בבוקר ונמשך לעתים עד תשע בלילה. חלק מהסטודנטים משלמים שכר לימוד של עד 5000$, שעה שאחרים מקבלים מלגת מחיה. כמעט שלוש שעות ביום מוקצות לתפילה ובהן השעה שאחרי ארוחת הצהריים – מעין סיאסטה רוחנית. סגל ההוראה אינו מצפה שהסטודנטים ישמרו על אורח החיים הקפדני של הישיבה אחרי סיום תכנית הלימודים.
"אנחנו רוצים שהסטודנטים יהיו מסוגלים להתחיל לתרגם ולעזור לאנשים אחרים לראות איך הדבר יכול להיות נגיש גם עבורם," אמר ג'ייקובסון-מייסלס. "לעזור לאנשים לראות שהנה, גם זו אפשרות. שאני יכול למצוא יהדות עמוקה ורבת משמעות, חיבור עמוק לשורשיי, שגורם לי לפעול בעולם העכשווי הזה באופן שהוא הרבה יותר פתוח לליבי."
