(JTA) – יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר, נושא עמו השנה מסר מורכב ליהודי אוקראינה ורוסיה, שתי מדינות שנמצאות כעת במרכזו של משבר בינלאומי ושב-1945 שיתפו פעולה כחלק מהכוח הסובייטי ששחרר את אושוויץ ושתרם לנפילתם של הנאצים.
עבור כמה מיהודי אוקראינה, יום השואה הבינלאומי משמש תזכורת לכך שעליהם להישאר ערניים, להתכונן לגרוע מכל – ובעיקר להיות מוכנים לצאת מהר ממקום הסכנה, זאת על רק החששות הגוברים מפני פלישה של מאות אלפי חיילים רוסיים שהתפרסו בהוראתו של ולדימיר פוטין לאורך הגבול.
הרב אלכסנדר דוכובני, מנהיג הקהילה הרפורמית בן ה-71 מאוקראינה, אומר כי המתיחות לאורך הגבול גרמה לו לחשוב על אמו ניצולת השואה. "קרובי משפחתה, שכולם נספו, נשארו בארצותיהם למרות שהייתה להם הזדמנות לברוח, והם העדיפו להישאר עם נכסי אבותיהם", סיפר דוכובני.
אבל הוא מוסיף שיש גם סיבות לאופטימיות. הוא רואה בחיוב את העובדה שארצות הברית ובריטניה הזהירו את רוסיה מפני פלישה לאוקראינה ושהן משגרות כוחות לאזור. "הן אינן נוטשות את אוקראינה", הוסיף. "לכן אני מוכן לקראת הבאות. ואם יקרה הגרוע מכל, יש לנו מולדת: ישראל".
גורמים ישראליים רשמיים מתכוננים גם הם לתרחיש של מאבק צבאי באוקראינה ובתקשורת הישראלית דווח השבוע כי כבר החלו דיונים לגבי האפשרות לארגון רכבת אווירית מאוקראינה לישראל שתחלץ, במקרה הצורך, יהודים המעונינים לעזוב את המדינה ואשר זכאים לעלות לישראל.
תוכניות כאלו קיימות משנת 2013, כאשר ממשלת אוקראינה נפלה כתוצאה מהפיכה עקובה מדם נגד משטרו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ', אשר מבקריו טענו כי היה בובה מושחתת של רוסיה. בשנת 2014, רוסיה פלשה לחצי האי קרים וסיפחה אותו, וטענה, בין היתר, כי לאומנים המקורבים כביכול לנאו-נאצים אוקראינים איימו על שלומם של 10,000 יהודי האזור.
מאז, עזבו אלפי יהודים את אוקראינה ועלו לישראל, רבים מהם מאזורים שנפגעו בקרבות. באוקראינה, שאוכלוסייתה מונה כ-42 מיליון נפש, חיים כ-56,000 יהודים, על פי סקר דמוגרפי שערך "המכון לחקר מדיניות יהודית" שפועל בלונדון.
רוסיה גם תמכה במורדים שהקימו מובלעות בדלניות בשנת 2014 ליד גבול אוקראינה-רוסיה, בדוניצק ולוגנסק, אזורים שנותרו מחוץ לריבונות אוקראינה עד היום.
הסכסוך בשנים 2013-14 עורר את הרגשות הלאומנים בשני צדי הגבול, מה שמסבך עוד יותר את חייהם של חברי הקהילה היהודית באוקראינה. האוכלוסייה היהודית של המדינה מונה בעיקר דוברי רוסית כשפת אם, ולא אוקראינית, והם נתפסים על ידי האוקראינים ילידי המקום כ"מוסקוביטים", כינוי נפוץ הכולל לא פעם גם נימה אנטישמית.
נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי, שהוא יהודי, נבחר בשנת 2019 והחליף את הממשלה הניצית שכיהנה לאחר המהפכה בראשות פטרו פורושנקו. זלנקי, בדרן אהוב לשעבר, זכה לתמיכתם של מי שקיוו שמדיניותו המתונה תעזור לבנות מחדש את הכלכלה שנהרסה בגלל הסכסוך ולשקם את היחסים עם רוסיה.
אבל כישלון שיחות השלום והשפעות מגפת הקורונה, שסיכלו כל ניסיון להצמיח את כלכלת אוקראינה, ניפצו תקוות אלו ופגעו בפופולריות של זלנסקי. זלנסקי נבחר ברוב של יותר מ-70% וכיום הוא זוכה לשיעור תמיכה של 30% בלבד.
הסבב הנוכחי במתיחות בין אוקראינה לרוסיה צפוי לפגוע עוד יותר בניסיונותיה של הממשלה בקייב לשדר יציבות. שגרירויות זרות, ובכלל זה שגרירות ארצות הברית, החלו לפנות משפחות של נציגים ואנשי צוות לא חיוניים וקראו לאזרחיהן באוקראינה לעזוב את המדינה או, לכל הפחות, לחבר רשימת חילוץ במקרה של התפרצות פעולות איבה. אוקראינה גינתה צעדים אלה וכינתה אותם "נמהרים" ו" מופרזים".
ברחובות קייב הבירה "אין סימנים למלחמה, רק שלג", אמר דוכובני. "המציאות מתנהלת כרגיל, אבל יש אפקט של כדור שלג כאשר שומעים מה השגרירויות עושות, וכדומה. מרגישים שמשהו איום ונורא עומד להתרחש".
כרב, דוכובני מנסה "להרגיע את חברי הקהילה מבלי לתת להם תחושת ביטחון כוזבת", כדבריו. ״עלינו להיות ערניים ולפקוח עיניים, אבל איננו יכולים להיכנס לפאניקה, אחרת זה יהיה מסוכן באותה מידה כמו לא לעשות כלום".
בשל גל הקורונה שפוקד את אוקראינה, בתי כנסת רבים פועלים כעת ממילא בעיקר באופן מקוון, ללא התכנסויות לתפילה בנוכחות פיזית.
במזרח המדינה, קרוב יותר לגבול עם רוסיה, נפרסו גדודים אוקראינים בתגובה למהלכים הרוסיים. הצבא, הכולל גם מתנדבים אזרחיים, תגבר את ביצוריו באזורים אסטרטגיים ליד הגבול, תזכורת נוספת מהעבר למה שהתחולל במלחמות במאה ה-20.
איגור שופאק, מנהל מוזיאון השואה תקומה בעיר דניפרו, לא יכול שלא לראות קווי דימיון בין העימות הנוכחי לבין הסכסוך שהמכון שלו מנציח ומתעד.
"אנחנו נמצאים במלחמת תעמולה, שבה מדברים ללא הרף היכן רוסיה תפלוש, היכן היא תכה", אמר שופרק בן ה-60 בראיון ל-JTA ביום שני. "זה כמעט מצחיק, אבל יש לצערי דימיון, לצערי, לטקטיקות שנקטו הנאצים בשנות ה-30. יצירת פחד מפני אלימות לפני שהאלימות עצמה מתרחשת כדי להחליש את היריב".
ההצדקה לאלימות הצפויה דומה להצדקה שעשו הנאצים, טען שופאק.
"היא מוצגת כמי שנועדה להבטיח את זכויות הרוסים האתניים, בדיוק כפי שהגרמנים דיברו על חבל שלזיה", הוא אמר, אך הוסיף מיד: "מי שמחפש קווי דימיון תמיד ימצא".
לעת עתה, שופארק וצוותו "ממשיכים כמתוכנן ועושים הכנות אחרונות לאירועים ולטקסים לציון יום השואה הבינלאומי בהשתתפות ניצולים ועדים".
ומה יעשה שופאק, שמבקר באופן גלוי את רוסיה ותומך בריבונות אוקראינה, אם ימצא עצמו בנתיב הפלישה הרוסית?
"אינני יודע. אצטרך לחכות ולראות, ואחליט באותו הרגע", הוא השיב.
