(JTA) – לניאו נאצים בגרמניה ובאוסטריה יש יריב חדש ואימתני: סבתות.
העלייה באנטישמיות הימנית באותן מדינות, לצד שנים של התעצמות שנאת הזרים בעידודם של גורמים פוליטיים, דחפו את סוזאן שול, עיתונאית טלוויזיה שפרשה לגמלאות, לפעולה. בסתיו 2017 היא הצטרפה לקבוצת Omas Gegen Rechts, או 'סבתות נגד הימין' שהייתה אז בחיתוליה.
"כשראיתי את הקבוצה, אמרתי 'אני בפנים'", היא סיפרה.
קבוצת Omas Gegen Rechts התחילה בשנת 2017 כקבוצה של 10 נשים מבוגרות, שהשתתפו בהפגנת אלפים נגד המדיניות הימנית של קנצל אוסטריה לשעבר, סבסטיאן קורץ. מאז היא הפכה לתנועה של למעלה מ-100 סניפים מקומיים בגרמניה ושבעה סניפים באוסטריה. מקצת הנשים הן יהודיות, רובן אינן, אך כולן מאוחדות נגד הכוחות שלדבריהן מניעים את האנטישמיות. לעתים קרובות הן חובשות כובעי “pussyhats” ורודים, בהשראת 'מצעד הנשים 2017', סדרת הפגנות שערכו נשים אמריקאיות נגד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
מאמציהן לא נעלמו מעיניהם של ארגונים יהודיים ותומכיהם. בשנת 2020 העניקה המועצה המרכזית של יהודי גרמניה ל- Omas Gegen Rechts את פרס פאול שפיגל לאומץ אזרחי. הפרס מוענק מאז שנת 2009 לזכרו של נשיאה לשעבר של המועצה, פאול שפיגל, וניתן לפעילים במלחמה נגד גזענות ואנטישמיות.
"נשות Omas Gegen Rechts סובלות בקביעות מהטרדות בשל פעילותן, אך הן לא מרשות לעצמן להיות מאוימות", כתב יוזף שוסטר, נשיא המועצה. "הן שולחות מסר חזק וברור נגד אנטישמיות וגזענות. זו התנהגות מופתית ואנחנו רצינו לכבד אותה בפרס זה".
"הן מראות שסוג כזה של תמיכה פעילה בדמוקרטיה עדיין אפשרי גם בגיל מתקדם", הוא הוסיף.
הסבתות התחילו כחלק ממה שזכה לכינוי 'הפגנות יום חמישי' מדי שבוע בווינה, בעקבות פרשת איביזה, שבה סגן הקנצלר דאז, היינץ כריסטיאן שטראכה, נראה בסרטון שבו הוא מודה לכאורה במגוון מעשי שחיתות. הסרטון הביא לקריסת הקואליציה השלטת בפרלמנט, ולהצבעת אי אמון בקנצלר סבסטיאן קורץ.
קורץ, פוליטיקאי צעיר שיצר קשרים הדוקים עם ישראל, קידם את עצמו כמנהיג המתמקד בהתמודדות עם אנטישמיות. אבל שול, המשמשת כיום סגנית יו"ר מועצת המנהלים של סניף 'הסבתות' בווינה, טענה כי המציאות בשטח אינה מצדיקה את המוניטין הזה. הקהילה היהודית של וינה דיווחה בשנת 2020 על המספר הגבוה ביותר של תקריות אנטישמיות מאז שהארגון החל לתעד אותן לפני 19 שנים.
העלייה באנטישמיות בגרמניה בולטת יותר: המועצה המרכזית של יהודי גרמניה דיווחה על עלייה חדה בפשעים אנטישמיים בסוף 2020, שנה לאחר ניסיון הירי בבית הכנסת בהאלה וההתפרעות הרצחנית בבר בהנאו שכוונה נגד מהגרים.
לאחר ש'הפגנות יום חמישי' דעכו, החלו הסבתות לערוך מחאות נפרדות משלהן. ב-2019, כשמכחיש השואה ניקולאי נרלינג צילם את עצמו מכחיש את רצח העם לעיני ילדי בית ספר שביקרו במחנה הריכוז דכאו, תחת שלט שבו נכתב "למען התרבות הגרמנית", ה'סבתות' התייצבו שם עם שלט ובו הכיתוב 'למען גיוון תרבותי'.
סניפי Omas Gegen Rechts בגרמניה עוסקים גם בניקוי 'אבני הנגף', אותם אריחי פליז המפוזרים על פני רחובות המדינה ומסמנים את בתיהם לשעבר של יהודים שאולצו על ידי הנאצים לנטוש את בתיהם. בספטמבר 2020, הנהיגו ה'סבתות' משמרת מחאה יומית, מימי שני עד שישי ומעשר בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, כאות הזדהות עם הפליטים שנתקעו במחנות ברחבי אירופה.
הסניף בברלין מגן גם על האנדרטה המפורסמת לזכר יהודי אירופה שנרצחו, והסבתות מקיפות אותה כשחולפות על פניה מחאות של גורמים ימניים קיצוניים ושל תנועת 'קוורדנקן' המארגנת פעילות מחאה נגד מדיניות הקורונה של ממשלת גרמניה. השימוש בדימויים מהשואה כדי למחות על הסגרים ועל צעדי בריאות ציבוריים אחרים שננקטו כדי להילחם נגיף הקורונה נפוץ במיוחד בגרמניה. לעתים קרובות נראים מפגינים שעונדים טלאי צהוב בצורת מגן דויד ועליו כתוב 'לא מחוסן', וזאת למרות הביקורת שמדובר בזלזול בזכר השואה.
"יחד עם הקהילה היהודית וכל השאר בברלין שלא רצו שהם יצעדו לצד בית הכנסת או אנדרטת השואה, אנחנו הצלחנו לשנות את המסלול שלהם", אמרה אחת מחברות 'סבתות נגד הימין' על הפגנות הנגד שלהן. היא ביקשה להישאר בעילום שם כי שמה הופיע ברשימות שהפיצו גורמי ימין קיצוני. "עמדנו מולם והראינו להם במה אנחנו תומכות, ולמה אנחנו מתנגדות. לא רצינו שהם פשוט ימשיכו בשלהם ללא מענה".
שול גדלה במשפחה יהודית וינאית, אך רק שנים לאחר ילדותה היא הבינה שהיא עצמה הפנימה את האנטישמיות החברתית. היא לא קיבלה הנחיות מפורשות להסתיר את יהדותה, אבל נראה שהמסר עבר אליה בכל זאת. שול נזכרה בתקריות שכילדה לא נראו לה משמעותיות במיוחד, ורק מאוחר יותר היא הבינה שאלה היו תקריות אנטישמיות.
לדבריה, מדינות מערב אירופה עדיין לא לגמרי נתנו דין וחשבון על תרומתן לשואה, והעדר חשבון הנפש הזה "אפשר את חזרתה של אנטישמיות גלויה".
"זה פשוט אבסורד מוחלט," אמרה שול. "אנשים מעולם לא עיבדו כראוי את מה שקרה, וזה הועבר מדור לדור".
ללא קשר, שול עומדת על כך שאוסטריה הייתה ותישאר ביתה.
"למרות הכול, אני בראש ובראשונה אוסטרית", היא אמרה. "ואני לא אתן לעצמי להיות מגורשת מהמדינה הזו".
היא נזכרה בנקודת מפנה באחת מהפגנות יום חמישי, כשהרגישה לראשונה את ההשפעה שיכולה להיות לסבתות: כמחווה של כבוד לסבתות, קבוצה של מפגינים שחורים אפשרה להן להוביל את ההפגנה.
"היו הרבה צעירים שעודדו אותנו, חייכו ונופפו לעברנו עד שעברנו לקדמת ההפגנה", אמרה שול. "הייתה לנו השפעה מרגיעה ואני חושבת שזהו תפקיד שלקחנו על עצמנו למרות שלא בהכרח תכננו זאת מראש. היום זה ידוע שכש- Omas Gegen Rechtsנמצאות בהפגנה, ההפגנה מתנהלת ברוגע".
