וושינגטון (JTA) — כיאה לתפקיד שהמילה "צללים" מופיעה בו, משכורתו של סנטור צללים היא בדיוק מה שחשבתם — אפס. זה גם המצב בכל הנוגע לסמכויות הרשמיות שלו – הן אינן קיימות.
מאז 1990, לוושינגטון הבירה יש שני מושבים בסנאט הצללים, תפקיד שמילאו מאז ארבעה אנשים בסך הכול; ומאז 2017, גם לפורטו ריקו יש שני מושבים משלה. כולם פועלים לחלוטין מחוץ לסנאט הרשמי של ארצות הברית.
אחד מאותם שני סנטורים מטעם וושינגטון הבירה הוא פול שטראוס, יהודי מניו יורק שמחזיק במושב מאז 1997. ולמרות שהוא מוגדר לא פעם כאחד משני הסנטורים הכי פחות משפיעים בארה״ב, שטראוס מאמין במה שהוא עושה.
"זו באמת עבודה שנעשית מאהבה", הסביר בראיון ל-JTA.
סנטור צללים הוא תפקיד שקיים בארצות הברית עוד מהמאה השמונה-עשרה, בעיקר כדי לתת קול לפעילים למען הכרה באזורים שלא נהנו מייצוג בממשל, כדי שיזכו במעמד של מדינה. סנטורים שכאלה כבר פעלו בעבר בכמה מהטריטוריות הראשונות בארה"ב, כמו מישיגן, מינסוטה ואורגון של ימינו.
כזו היא גם עבודתו של שטראוס — כלומר, התפקיד הצדדי שהוא עושה בהתנדבות, במקביל לקריירה משפטית מצליחה. הוא לוביסט שפועל מול סנטורים אמיתיים ומסתובב ברחבי ארה"ב כדי לנסות ולשכנע שוושינגטון הבירה צריכה להיות מדינה לכל דבר ועניין.
שטראוס גם פועל למען מטרות נוספות של ציבור בוחריו הפרוגרסיבי, ומייצג בגאווה את הקהילה היהודית המקומית המונה כ-28,000 איש ואשר מהווה כ-4% מכלל האוכלוסייה בוושינגטון. הוא ציין כי במשך עשרות שנים היה המועמד היהודי שהצליח להיבחר בבירה האמריקנית. בשנת 2014, הצטרפו אליו עוד שני חברי מועצה יהודים, בריאנה נאדו ואליסה סילברמן, שנבחרו לנציגות במועצת העיר.
"במשך תקופה ארוכה הייתי נבחר הציבור היהודי היחיד בעיר", אמר. "עכשיו יש לנו שתי חברות יהודיות נוספות במועצת המחוז. אבל אני עדיין היחיד שעבר ברית מילה".
היעד הדמוקרטי ארוך השנים של הפיכת מחוז קולומביה למדינה כבר לא נראה כמו חלום באספמיה, בהשוואה למצב ששרר כששטראוס נכנס לפוליטיקה. בית הנבחרים של ארצות הברית העביר באפריל את חוק מדינת מחוז קולומביה, וכיום הוא קרוב יותר מאי פעם לאישור סופי גם בסנאט.
לקראת הפריימריז בשנה שעברה, שטראוס התמקד בהעלאת המודעות לסוגייה במדינת איווה – הראשונה לבחור את נציגיה לנשיאות ארה״ב – ושמח לראות שהשאלה הופנתה למועמדים לנשיאות.
"כשיש מצביעים אמיתיים באיווה, אנשים מדה מוין ומסידר ראפידס ומכל רחבי המדינה, ששואלים את המועמדים לנשיאות על הפיכתו של המחוז למדינה, שמעלים את הנושא על סדר היום, זה מעודד את כל המועמדים ברמה הכלל-ארצית לכל הפחות לנקוט עמדה בסוגייה, וזה הוביל לכך שכמעט כל המועמדים הדמוקרטים צידדו בהפיכתו של המחוז למדינה", הסביר שטראוס.
הדמוקרטים מחזיקים ברוב קלוש מאוד בסנאט, ושטראוס טוען שהוא חדור מטרה ופועל במרץ כדי לשכנע ארבעה סרבנים, כולם ממדינות מתנדנדות, לתמוך בהפיכת מחוז קולומביה למדינה: מארק קלי וקירסטן סינמה מאריזונה, אנגוס קינג ממיין וג'ו מנצ'ין מווירג'יניה המערבית.
גם אם כל ארבעת הסרבנים הדמוקרטים יחברו לתומכים, עדיין יעמוד להם למכשול הפיליבסטר הנוכחי, שמאפשר למיעוט לדרוש מינימום של שישים קולות לקידום כל חקיקה. שטראוס הסביר שהאסטרטגיה אינה מתמקדת כעת בטרפוד הליך הפיליבסטר — אף שמנהיג הרוב הדמוקרטי צ'אק שומר היה שמח לעשות זאת כדי לקדם את האג'נדה שלו בסנאט — אלא במציאת דרך לעקוף אותו.
"אתה יודע, אחרי כל כך הרבה שנים שאני עושה את זה, קשה שלא להתלהב מהמומנטום שצברנו כעת", אמר שטראוס.
עוד כשהיה תלמיד תיכון, עבד שטראוס כמתמחה בממשלו של ראש עיריית ניו יורק, אד קוץ', וכסטודנט באמריקן יוניברסיטי, הוא כבר טעם את טעמה של עוצמה פוליטית בדרג נמוך, כשנבחר לוועד השכונתי המייעץ (ANC) — רשת של גופים מקומיים שהעיר מחויבת להיוועץ בהם לפני כל החלטה, גדולה כקטנה. הוא בלט כל כך עד שה-ANC שלו בחר בו ליושב ראש הוועד עוד בהיותו סטודנט.
כעבור עשר שנים בתפקיד (גם הוא התנדבותי), מצא שטראוס פלטפורמה משפיעה יותר על תהליך הפיכתו של המחוז למדינה; הוא שמע שג'סי ג'קסון, פעיל זכויות האזרח ובעבר גם מתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, פורש לאחר כהונה אחת בלבד כסנטור הצללים הראשון של מחוז קולומביה. "הרגשתי שאני מוכן לאתגרים גדולים וטובים יותר", אמר.
מאז, הוא זכה בפריימריז ובבחירות הכלליות, כל פעם בהפרש ניכר, לאחרונה גם בשנה שעברה.
שמו של שטראוס מופיע בקלפי על פתקי ההצבעה הרגילים, לצד נבחרי ציבור בעלי כוח של ממש, וזוכה לקולות בדיוק כמוהם — אך הגישה שלו לגבעת הקפיטול מוגבלת לזו של כל אזרח מן השורה, ולאחרונה גילה שאיננו יכול לעקוף את אמצעי האבטחה המחמירים שננקטו בעקבות מגפת הקורונה וניסיון ההפיכה של 6 בינואר.
לשטראוס חסרות גם שאר הפריבילגיות השמורות למחוקקים. בימי הממשל הרפובליקני, הקונגרס אישר חוקים שאסרו עליו לקבל מימון למשרדו, וכך נאלץ המחוז לממן לו משרד בבניין משרדים עירוני, כולל צוות של שלושה עד ארבעה עובדים בשכר, לצד מתנדבים שמטפלים בשלל בקשות — כמו בקשות לעזרה בהשגת דרכונים.
שטראוס בן ה-57 חבר בבית הכנסת הרפורמי וושינגטון היברו, החביב על הממסד הפוליטי היהודי בעיר, ובמשך תקופה היה חבר גם בטמפל מיכה, בית הכנסת שנחשב למזוהה ביותר עם המאבק לצדק חברתי במחוז קולומביה. אל תחפשו משמעויות נסתרות סביב השאלה כיצד הוא מאזן בהשתייכות הכפולה שלו בין שני האגפים הקוטביים הללו במפלגה הדמוקרטית: הוא פשוט מתגורר ליד וושינגטון היברו, ואילו לבתו יש חברים בטמפל מיכה, ולכן היא בחרה לקיים שם את טקס בת המצווה שלה.
שטראוס אמנם טוען שהוא "לא ממש שומר מצוות", אך זהותו ופועלו מושתתים על ערכים יהודיים.
"אני חושב שהעבודה שאני עושה מגלמת בתוכה ערכים יהודיים, בין אם זה תיקון עולם, בין אם זו תפיסת הצדק ובין אם אלו עקרונות יסוד כמו כלל הזהב או 'ואהבת לרעך כמוך'. קידום ההוגנוּת והשוויון תואם מאוד את הערכים ואת האתוס של הקהילה שלנו", אמר. "ולכן אני רואה את העבודה שאני עושה כהרחבה טבעית של האתוס הזה".
