(JTA) – לפני יותר מעשור התחילה הרבה רייצ'ל קאהן-טרוסטר לבקר בשדות העגבניות של פלורידה. כפעילה חברתית בתחילת דרכה, היא נחשפה לסיפורי העובדים שזכו ליחס משפיל, כזה שאינו שונה מהותית מהיחס לעבדים בתקופות אפלות אחרות בהיסטוריה האמריקנית. משרד המשפטים, שחקר את התופעה, חשף התעללות מערכתית בענף החקלאות, כולל מקרים של הכאה באמצעות אקדח, כליאה, שכר רעב ותקיפה מינית אלימה.
אבל קאהן-טרוסטר שעבדה בזמנו עבור "תרועה", קבוצה למען זכויות אדם המונה רבנים וחזנים, הגיעה ברגע מעורר תקווה. ארגון עובדי חקלאות בשם "הקואליציה של עובדי אימוקאלי" הפעיל לחץ על הענף להשתנות – ונראה היה שהמאמץ נשא פרי.
מרכולים כמו "הול פודס" ורשתות מזון מהיר כמו "טאקו בל" ומקדולנד'ס הצטרפו ל"תכנית למזון הוגן", הסכם שמחייב לרכוש עגבניות ממגדלים שמשלמים שכר טוב יותר וכפופים לקוד התנהגות הולמת. קאהן-טרוסטר ועוד עשרות פעילים כמוה בתנועה למען עובדי החקלאות שזכו לכינוי "רבני העגבניות" הביעו את תמיכתם מנקודת מבט יהודית וגייסו קהילות יהודיות מרחבי המדינה להצטרף לקמפיינים של הזדהות.
"יצא לי לראות את השינוי בשדות בזמן אמת והוא שינה את חייהם של עשרות אלפי עובדים בחקלאות", אמרה קאהן-טרוסטר.
אבל הקרב עדיין לא תם. עובדי החקלאות לוחצים כעת על אחת מרשתות המזון המהיר הגדולות האחרונות שמסרבת להצטרף לתכנית: וונד'יס.
קאהן-טרוסטר היא חלק מהקמפיין שמכוון כלפי וונד'יס, אבל היא כבר אינה נציגה של תנועת "תרועה". לפני מספר חודשים היא מונתה לסמנכ"ל Interfaith Center on Corporate Responsibility (ICCR).
במסגרת תפקידה החדש, עוזרת קאהן-טרוסטר להוביל קואליציה של 300 מוסדות, רבים מהם דתיים, שחולשים על נכסים פיננסיים בסך 4 טריליון דולר. בתור בעלי מניות בולטים בוול סטריט, הם לוחצים על תאגידים אמריקאיים לפעול בצורה אתית ואחראית יותר. בעולם העסקים, מקובל לכנות זאת ESG – אחריות סביבתית, חברתית ותאגידית.
שוחחנו עם קאהן-טרוסטר לאחר שנכנסה לתפקידה החדש וזמן קצר לאחר שארגון ICCR פרסם מכתב בחתימת 100 משקיעים ובו קריאה לרשת וונד'יס להצטרף לעמיתיה ולנקוט אמצעי הגנה מפני עוולות בשרשרת האספקה שלה.
עבודה מסוג זה – ניסיון לשינוי שיטות העבודה הנהוגות בחברות קיימות – ידועה בשם shareholder advocacy – קידום סוגיות על ידי בעלי מניות. אין לבלבל מונח זה עם השקעת אימפקט שמשמעותה השקעת כספים בחברות שעולות בקנה אחד עם ערכי החברה.
קאהן-טרוסטר דיברה על ההבדלים בין צדקה, אקטיביזם עממ,י וטיפול בחוסר צדק על ידי הבעת עמדה בחדר הישיבות של דירקטוריון החברה. היא שיתפה בכמה מהיעדים הגדולים והנרחבים שלה, כגון שינוי רעיונות מסורתיים בנוגע לאופן שבו כסף יהודי יכול לחולל שינוי חיובי.
JTA: שמתי לב שבין החתומים על המכתב לוונד'יס יש הרבה ישויות נוצריות ומעט מאוד יהודיות. ספרתי גם קומץ קבוצות יהודיות בלבד (כמו תרועה, Reform Pension Board, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה) ברשימת חברי ICCR. מה הסיבה לכך?
קאהן–טרוסטר: כנראה מפני שאין הרבה קבוצות ESG יהודיות – הן אינן חלק מהרשתות הטבעיות שמכתב זה פנה אליהן. והרבה קבוצות יהודיות למען צדק חברתי אינן מחוברות לקמפיינים של אחריות תאגידית.
אחת המטרות שלי ב-ICCR היא לרתום יותר ארגונים יהודיים לנושא זה. לדעתי, זה הרגע הנכון, וקבוצות עם נכסים (כמו קרנות משפחתיות) עשויות לשאול שאלות חדשות כיצד להשקיע בדרכים שמקדמות את הייעוד שלהן וכיצד למנף את הנכסים שלהן כדי לתמוך במוטבים שלהן ובשינוי המערכת שהן מנסות להשיג.
רגע, אני עדיין בשאלה מדוע. האם תוכלי להרחיב מדוע מוסדות קהילתיים יהודיים אינם כבר היום חלק מתנועה זו שבה יש ארגונים נוצריים כה רבים?
לאורך ההיסטוריה, כאשר ארגונים יהודיים חשבו כיצד יוכלו להשתמש בכסף שלהם כדי לחולל שינוי בעולם ולבטא את ערכיהם, הם חשבו על צדקה. ואם היה מדובר בקרן, הם חשבו על הארגונים שהקרן יכולה לתמוך בהם, אבל הם לא חשבו כיצד הם יכולים להשתמש בנכסים שהם מחזיקים כזרז לשינוי.
בנוסף, הקהילה היהודית אינה בנויה כמו קבוצות נוצריות והיא אינה מחזיקה כסף באותן דרכים כמו ארגונים נוצריים.
כל זה מתחיל להשתנות. ראינו התעניינות מצד ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וכמה ארגונים אחרים בתחום של השקעת אימפקט, אבל עדיין לא ראינו התעניינות רבה בקידום סוגיות של בעלי מניות שיכול להניע קמפיינים.
הבאת קבוצות דתיות חדשות היא אחד היעדים המלהיבים שלנו ל- 50 השנים הבאות.
מדוע דווקא עכשיו? מה מעלה את הסבירות שתרתמו יותר יהודים לקידום סוגיות על ידי בעלי מניות?
אני חושבת שה-6 בינואר היה בבחינת קריאת השכמה עבור אנשים רבים, בגלל התגובה החזקה של התאגידים שאמרו ׳אולי עלינו להפסיק עם התרומות הפוליטיות שלנו למועמדים שמנסים לערער את הדמוקרטיה שלנו׳. אולי ישנה הזדמנות לבחון מנופי לחץ חדשים.
מגפת הקורונה העצימה גם הסיכונים שחברי ICCR מדברים עליהם מזה זמן רב, כמו סוגיות בריאות וביטחון במקומות העבודה.
אני חושבת שבעולם היהודי, ואני מקווה שגם בפדרציות שלנו, מתחילים לשאול לא רק כיצד אנחנו תורמים את הכסף שלנו בדרכים שמבטאות את הערכים שלנו, אלא גם האם אנחנו יכולים לנצל אותו בדרכים אחרות? אקטיביזם של בעלי מניות שרואה בחברות אחראיות להשפעתן הישירה על אנשים ועל כדור הארץ.
מי הם השחקנים הגדולים בעולם היהודי? את תמיכתם של מי אתם רוצים לגייס?
הייתי מאוד רוצה לקדם את השיח הזה בפדרציות שלנו, ואני חושבת שה-Jewish Funders Network התחילו שיח סביב השקעת אימפקט, ויש גם את הקרנות המשפחתיות. אבל לדעתי, עלינו להעביר את המסר שאין דבר כזה קטן מכדי לחולל שינוי.
באמת? הנעת חברות שנמצאות ברשימת Fortune 500 לפעולה אינה דורשת ממך להיות גדול?
אני תמיד אומרת שיש בבעלותי מניה אחת של וונדי'ס ועשיתי המון עם המניה הזו. השתמשתי בה כדי לשאול שאלה את המנכ"ל בישיבת בעלי המניות. העברתי אותה לעובד חקלאות כדי שהם יוכלו לשאול שאלה על ההנהלה שמכריחה אותם להתייצב מול העובדים שמושפעים על ידי ההחלטות שלהם.
מה התכנית שלך? כיצד את מתכוונת לגרום ליותר מוסדות יהודיים להיות מעורבים?
התחלתי רק לפני חודש, אבל עבדתי במשך 14 שנים בקהילה היהודית ויש לי הרבה קשרים. במסגרת תפקידי החדש אעמוד בקשר עם ארגונים יהודיים ואסביר מהו ארגון ICCR ומה הוא עושה.
הרבה מזה זה לקיים פגישות קפה וירטואליות עם אנשים ולאחר מכן לבדוק אם הם יאפשרו ל-ICCR להציג בפני הדירקטוריונים שלהם, להיפגש בכנסים שלהם ופשוט להיות נוכחת במקומות שבהם מתכנסים מקבלי החלטות יהודיים.
בואי נדבר על ישראל. ארגון "תרועה" נתפס על ידי אנשים מסוימים כביקורתי מדי כלפי ישראל. האם את חוששת שתיתקלי בספקנות מצד מנהיגים של הקהילה היהודית בשל הרקע שלך?
סדרי העדיפויות של ICCR נקבעים על ידי חבריו, וישראל אינה אחד הנושאים שנמצאים בסדר העדיפויות שלנו. הייתי רוצה להתמקד באמת במעורבותה של הקהילה היהודית בסוגיות הליבה שאנו עובדים עליהן.
אחד הערכים המנחים אותנו הוא שכל אדם נוצר בצלם אלוהים, וזה מה שהנחה אותי ב"תרועה" כפעילה למען זכויות אדם. זה חלק ממה שמשך אותי לקהילה הרב-דתית ב-ICCR, ואני חושבת שעל הקהילה היהודית להתעניין בעבודתנו בשל האופן שבו חוללנו שינוי והפונטציאל שלנו להשפיע.
אני חושבת שהרקורד שלי כפעילה למען זכויות אדם מדבר בעד עצמו, ואני חושבת שאני יכולה לעורר השראה בקרב אנשים ולגרום להם להאמין שאפשר לחולל שינוי אמיתי.
