מיסורו, הודו (JTA) — מהאורות המהבהבים שמקשטים את רחוב פארק, ועד שוק הפופ אפ של חג המולד בלב השוק החדש רחב הידיים, חג המולד היה תמיד מאורע חגיגי בקולקטה.
השנה, אמנם, החגיגות מצומצמות, הן בשל מגפת הקורונה המתמשכת והן בגלל סופת הציקלון אמפאן שהיכתה בעיר במאי, אבל כל זה לא מטריד את יצחק נחום, אופה יהודי שעסקיו צנחו מ-300 לקוחות ביום לכדי 30 איש בלבד בממוצע. "הייתה ירידה גדולה בהיקף העבודה. למזלנו הרב, יש לנו המשאבים הדרושים כדי להמשיך", הוא אמר על העסק המשפחתי, מאפייה יהודית בשם ״נחום ובניו״ שנוסדה לפני 118 שנה. "בשנה הבאה הכול יחזור לקדמותו".
מאפיית נחום ובניו זכתה למוניטין בזכות עוגות הפירות המפורסמות שלה ומבחר המאפים שהיא מציעה לחג המולד. המאפייה היא גם שריד כמעט אחרון לקהילה היהודית-בגדאדית הגדולה שהתגוררה בעבר בקולקטה, ושכיום נותרו בה פחות מעשרים חברים.
"עם הזמן, הבגדאדים עזבו את הודו, כי הם לא ממש ידעו כיצד יתפתחו העניינים. וההגירה נמשכה בהדרגה", הסביר נחום. "אני עזבתי בשנת 1951, כשעוד גרו בקולקטה כ-1500 יהודים".
מדלפקי עץ הטיק העתיקים, ועליהם מגוון מפתה של מיני תופינים מתוקים ומלוחים, ועד למתכונים המשפחתיים האהובים שעוברים מדור לדור, הכניסה אל החנות בת מאה השנים ויותר, באזור השוק החדש והתוסס של קולקטה, כמוה כמסע בזמן לעידן שהיה ואיננו.
"לא שינינו את פנים החנות מאז 1902. התקרות הגיעו מאיטליה, ותיבות התצוגה יובאו לדעתי מבלגיה", סיפר נחום.
נחום ובניו נותר עסק משפחתי מאז ייסד אותו סבו של יצחק, ישראל נחום, שעזב את בגדאד והשתקע בקולקטה באמצע המאה התשע-עשרה. "כשאבא שלי, הדודים שלי וסבי כבר לא רצו לנהל את העסק, אחי נורמן לקח את העניינים לידיו. הוא ואחי סולומון ניהלו את החנות כ-65 שנה. בהמשך הצטרף אליהם גם אחי דוד, והוא ניהל את החנות עד שהלך לעולמו ב-2013".
קולקטה, בירת מערב בנגל, מדינה במזרח הודו — או כלכותה, כפי שנקראה עד 2001 — תמיד משכה אליה תמהיל מגוון של תושבים, בזכות מיקומה האסטרטגי לגדתו השמאלית של נהר ההוגלי. בספרו Origin and History of the Calcutta Jews, מציין הסופר אייזק אברהם כי היהודים הראשונים הגיעו כבר בראשית המאה התשע-עשרה לקולקטה, שהייתה אז בירת הודו הבריטית והמטה הראשי של חברת הודו המזרחית.
בין יהודי בגדאד — או הבגדאדים, כפי שנקראו — היו רבים שנמלטו מרדיפות ברחבי המזרח התיכון. הם מצאו בהודו ארץ סובלנית מאין כמותה, שהתאימה לא רק לחופש פולחן ודת אלא גם למסחר משגשג.
הקהילה היהודית של קולקטה הגיעה לשיאה בימי מלחמת העולם השנייה, כש-5000 יהודי בגדאד תרמו משמעותית לצמיחת העיר ולפיתוחה והקימו בה ארמונות מפוארים, שלושה בתי כנסת, שני בתי ספר, וגם שלל עסקים פורחים כמו המאפייה הוותיקה בעיר, נחום ובניו.
כנער, נחום זוכר שלאביו ולדודיו היה בעיקר קהל לקוחות אירופי ואנגלו-הודי. אבל מאז הדברים השתנו. "כיום, קהל הלקוחות שלנו מורכב רובו מהינדים בנגלים, מוסלמים, נוצרים וסינים", הסביר. "היה לנו מזל שהאוכלוסייה הגדלה הסתגלה למוצרים שלנו".
הבעלים נהנים אמנם מתנועת לקוחות ערה לאורך כל השנה, תודות למגוון של כ-140 דברי מאפה טריים שמוצעים במקום, בהם כארבעים סוגים של ביסקוויטים המיוצרים בעבודת יד, כמו הקאקה — עוגיית קימל מלוחה המוכרת כמעדן בגדאדי אותנטי — אבל מה שמושך את המוני הלקוחות לקראת חג המולד הן עוגות הפירות העשירות המהוללות של המאפייה.
נחום מספר שעוגות הפירות — המתכון הוא סוד מסחרי — היו מאז ומתמיד להיט של המאפיה.
"כשהארכיהגמון של קנטרברי, ג'פרי פישר, הגיע לביקור ב-1966, הוא התארח בקובננט האוס והם הזמינו את עוגות הפירות שלנו לתה מנחה", נזכר נחום. "והוא אמר, 'בחיי שמעולם לא טעמתי עוגה טעימה כל כך'. זו הייתה עבורנו מחמאה אדירה, במיוחד מפיו של אדם אנגלי שהתארח אצל כל האליטה של אנגליה".
בניגוד ליהודי קוצ'ין שבהודו, שעלו ברובם הגדול לישראל עם הקמת המדינה, עבור רבים מהבגדאדים הייתה זו עצמאותה של הודו ששימשה זרז להגירה מהמדינה. הם היו נאמנים לבריטים, והתקשו להאמין שימשיכו לשגשג בהודו החדשה. רבים, כמו נחום, נדדו בסופו של דבר לבריטניה, כמו גם לאוסטרליה, לישראל ולקנדה.
אלא שהוא חזר מאז.
"כשאחי דוד נפטר, החלטתי להרים את הכפפה ולנהל במקומו את העסק. אנחנו דבקנו במתכונים המקוריים של סבא שלי", הסביר נחום בן ה-85, שעבר תחילה להתגורר באנגליה, אבל כיום חולק את זמנו בין ישראל לבין קולקטה. "יחד עם זאת, גם התקדמנו עם הזמן והוספנו כל מיני מלוחים, כמו סמוסה גבינה וקציצות עוף. הכנסתי לתפריט גם פנטראס דגים (מעין קרפ ממולא ומטוגן), וגם חטיפי ירקות וביצים מטוגנים".
נחום מאמין כי המאפייה חייבת את המשך הצלחתה לעיקרון מרכזי אחד: אסור להתפשר על האיכות.
"המרכיבים שלנו, החמאה, האגוזים וכל מה שנכנס למוצרים שלנו הם האיכותיים ביותר. בזכות זה התפרסמנו", הוא אומר. "אנחנו טובים כי אנחנו ותיקים. ואנחנו ותיקים כי אנחנו טובים".
