(JTA) – תוכניתה של ממשלת צרפת למאבק בקיצוניות דתית, אשר באה בשעה שהמדינה נאבקת עם גל חדש של טרור אסלאמי, עוררה סערה ציבורית בצרפת. ובתוך מבול התומכים והמתנגדים בקולניות לצעדים החדשים, בלטה קבוצה אחת אחידה כמעט בתמיכתה בפעולות ממשלתו של עמנואל מקרון: הקהילה היהודית.
מנהיגי הקהילה היהודית שיבחו את מאמציו של מקרון לפעול נגד מה שהוא מכנה "בדלנות אסלאמיסטית" באמצעות תוכנית שתחייב ילדים ללכת לבתי ספר מוכרים על ידי המדינה מגיל שלוש, תאסור חינוך ביתי מוסלמי ותחייב אגודות דתיות להישבע אמונים למדינה.
התוכנית החדשה תגדיל גם את הפיקוח על מימון זר של מסגדים ותשים קץ לתוכנית המאפשרת לילדי מהגרים לקבל שיעורים מסובסדים בשפת האם של הוריהם. הצעדים החדשים אומנם אינם מכוונים במפורש כלפי מוסלמים צרפתיים, דבר האסור על פי החוקה הצרפתית, אך מקרון הבהיר כי מטרתם "לבודד את האסלאם הרדיקלי".
"עלינו לשוב ולקבל לידינו את כל מה שהרפובליקה ויתרה עליו, מה שגרם לחלק מהצעירים והאזרחים שלנו ללכת שבי אחר האסלאם הקיצוני הזה", אמר מקרון בנאום שנשא ב-2 באוקטובר. "נתחיל לפעול החל מהיום, עם הרבה כוח ונחישות בשטח. התוכנית כבר יצאה לדרך", הוסיף.
התוכנית, שתובא בפני האסיפה הלאומית מאוחר יותר השנה, זכתה לגינוי נרחב מצד מוסלמים בצרפת ומחוצה לה, ונתפסה כמתקפה על אמונתם הדתית. בעזה שרפו מפגינים תמונות של מקרון, ובטורקיה הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן תיאר את התוכנית כחלק ממורשת הפשעים האירופיים נגד מיעוטים דתיים, לרבות השואה. בעקבות הערתו של ארדואן בשבוע שעבר כי מקרון זקוק ל"טיפול נפשי", צרפת החזירה את שגרירה מאנקרה.
למבקרים הצטרפו גם כמה קבוצות שמאל יהודיות. מקסים בנאטוי מ"ההתאחדות היהודית הצרפתית למען השלום", התומכת בחרם נגד ישראל, אמר בהודעה כי התוכנית מונעת על ידי שנאה גזענית והשווה אותה למה שעשו הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם ליהודי צרפת בשנת 1940.
אבל בזרם המרכזי שליהדות צרפת, המהלך של מקרון זכה לשבחים, במיוחד אחרי מקרה הרצח המזעזע ב-16 באוקטובר של מורה להיסטוריה בתיכון שהציג לתלמידיו קריקטורות של מוחמד אשר פורסמו לראשונה בצרפת על ידי המגזין הסאטירי "שארלי הבדו". כזכור, הותקפה מערכת המגזין בשנת 2015 על ידי אנשי ג'יהאד שרצחו 12 בני אדם. יומיים לאחר מכן, אחד השותפים למעשה רצח ארבעה יהודים בסופרמרקט כשר.
ביום חמישי ארעה התקפת טרור נוספת בעיר ניס, בה רצח מהגר מוסלמי שלושה אנשים סמוך לכנסיה בעיר.
"כל הכבוד על האומץ לקרוא לילד בשמו ועל שרטוט מתווה להבטחת חוסנה של הרפובליקה, שהיא אמם של כל אלו שאוהבים ומכבדים את ערכיה של צרפת", צייץ בטוויטר גיל טייב, סגן נשיא קריף (CRIF), ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת.
טייב מבטא במידה רבה את החשש הרווח בקהילה כי גל המתקפות של אנשי ג'יהאד שגבה מאות קורבנות בצרפת מאז 2012 הוא רק תסמין לבעיה גדולה אף יותר מטרור: מערכות חינוך, משפט ומוסר אסלאמיות מקבילות הפועלות בשכונות וערים שלמות. בספרו משנת 2002 שזכה לתהודה רבה, כינה ההיסטוריון הצרפתי-יהודי ז'ורז' בן שושן אזורים אלו "הטריטוריות האבודות של הרפובליקה".
הפחד מהאסלאם הקיצוני אמנם מובן מאליו, אך גם לקהילה היהודית בצרפת יש גם התאחדויות דתיות ובתי ספר דתיים משלהם. האין הם דואגים שייגרם להם נזק בעקבות הצעדים הקשים שנוקטת צרפת נגד קבוצות מוסלמיות?
"כלל וכלל לא", משיב ברונו בנג'מין, נשיא סניף קריף במרסיי, שבה מתגוררת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בצרפת.
"יהודי צרפת כקהילה מקבלים את ערכי הרפובליקה. ארגוני הקהילה שלהם מצייתים לחוקיה, לכן היהודים אינם רואים צורך להתנגד ליישום אותם חוקים על מוסלמים", הוא אמר ל-JTA.
בנג'מין נחשב לשמרן. לפני כן הוא עמד בראש סניף מרסיי של Consistoire, הארגון האורתודוקסי האחראי לניהול חיי הדת היהודית בצרפת. אבל דעותיו בנוגע לתוכנית מקרון זוכות לתמיכה גם בקרב הזרם המרכזי של הקהילה היהודית, אמרה דלפין הורווילר, רבה רפורמית בקהילת בוגרנל של MJLF (התנועה ליהדות ליברלית בצרפת, קהילה רפורמית) בפאריס.
יהודי צרפת, שנמצאים במקום גבוה ברשימת היעדים של מוסלמים קיצוניים, יכולים להרוויח מהתוכנית ואינם אמורים לחשוש ממנה, מפני שמערכת החינוך שלהם עולה בקנה אחד עם החוק הצרפתי – וברובה שייכת – למערכת החינוך הציבורית, אמרה הורווילר.
"הדרישות המוצגות בתוכנית הן בעיקר דרישות שהקהילה היהודית קיבלה לפני זמן רב מאוד", היא הסבירה והוסיפה כי קבלת דרישות אלו עומדת בלב המשמעות של להיות יהודי בצרפת. "ניתן לומר, כי בארצות הברית לאנשים מובטח חופש דת, ואילו בצרפת לאנשים מובטח חופש מדת. לכן רוב הצרפתים, ביניהם היהודים, תומכים בתוכניתו של הנשיא".
מנהיגי יהדות צרפת הפגינו גם בעבר תמיכה בצעדים שנועדו לרסן את האסלאם הקיצוני, גם אם הם פוגעים בחיי הדת היהודית. בשנת 2016 משה סבג, רב בכיר בבית הכנסת הגדול של פריז, הודיע על תמיכתו באיסור שנוי במחלוקת – שבוטל ברובו מאוחר יותר בבית המשפט – על לבישת בגד ים המכסה את כל הגוף המכונה על ידי הציבור בורקיני. למרות שנשים יהודיות דתיות לובשות בגדים דומים, הוא צידד באיסור מפני שהגרסה המוסלמית היא "אמירה בנוגע למי שישלוט כאן מחר", הוא אמר ל-JTA בשעתו.
אולם בכל הנוגע לרפורמות בתי הספר של מקרון, שנועדו לחסל את רשת בתי הספר האסלאמיים המחתרתיים בהן מוענקת לתלמידים מעט מאוד השכלה חילונית, יהודי צרפת אינם צפויים להפגע באופן משמעותי. רק כ-50 מתוך 200 בתי הספר היהודיים בצרפת פועלים באופן פרטי בפיקוח משרד החינוך הצרפתי, לפי נתוני דו"ח שפרסמה ב-2018 עיריית ליון. בתי ספר חשאיים, מהסוג שלטענת מקרון שוטפים את מוחם של אלפי ילדים מוסלמים, כמעט שאינם קיימים בקרב יהודים, אומרים בנג'מין וגורמים אחרים בקהילה.
"בדרך כלל, כשנכנסים לבית ספר יהודי צרפתי, בכניסה יש דגל צרפת וכרזה עם הכיתוב ׳חופש, שוויון, אחווה׳, מפני שיהודי צרפת לא רק מכבדים עקרונות אלו, אלא גם אוהבים אותם", אמר בנג'מין.
בתי הספר היהודיים בצרפת אימצו את ערכי הרפובליקה בהצלחה כה רבה, עד כי חלק מבתי הספר האורתודוקסים הדתיים ביותר דורגו בין מוסדות ההשכלה התיכונית המובילים במדינה.
אחד מהם, בית הספר התיכון הציוני אורתודוקסי לוסיאן דה הירש, בית ספר פרטי במימון ממשלתי חלקי, דורג בשנה שעברה על ידי העיתון הצרפתי לה פריזיאן כתיכון הטוב בפריז עם שיעור בגרות מושלם בקרב בוגריו. יבנה, בית ספר יהודי אורתודוקסי נוסף, דורג במקום החמישי. אוצר התורה, בית ספר המסונף לחב"ד, דורג במקום השמיני.
זאת, למרות שתוכנית לימודי החובה הארצית דורשת ללמד אבולוציה, חינוך מיני וגיוון – כולל מגדרי – המתנגשים לעיתים קרובות עם התפיסות היהודיות המסורתיות. אולם בבתי ספר יהודיים במימון המדינה, לימודי יהדות ולימודי חול מופרדים לחלוטין.
"יש מורים ללימודי חול ויש מורים ללימודי יהדות. השיעורים נערכים בשעות שונות ובפקולטות שונות, אבל שניהם מתקיימים", אומר בנג'מין.
בתי ספר יהודיים במימון ציבורי ברחבי אירופה ניצבים לרוב מול דילמה לא פשוטה.
בבריטניה, כמה בתי ספר יהודיים נכשלו בביקורות ממשלתיות בגלל הפרדה בין בנים לבנות או כיוון שלא לימדו "סובלנות". בבלגיה, הממשלה הנהיגה בשנת 2013 רפורמה שאיימה לסגור בתי ספר יהודים אם יסרבו ללמד נושאים מסוימים. ובהולנד, בתי ספר יהודיים הפסיקו בחודש שעבר לקבל סבסוד, מפני שגבו כסף מהורים עבור צרכים קהילתיים ספציפיים.
בצרפת, נמנעו עד כה עימותים מהסוג הזה עם הרשויות. אבל הסלמת הצעדים נגד בדלנות המוסלמים במדינה גוררת לעיתים את היהודים אל תוך המשוואה וגורמת לאי נוחות בקהילה.
לדוגמה, ב-20 באוקטובר אמר שר הפנים ז'רלד דרמנין, כי "הוכה בהלם" כשראה בסופרמרקטים מדפים יעודים לאוכל אתני והציע כי בעלי החנויות ייפטרו מהם כדי "להיות פטריוטים". עם זאת, הוא הוסיף כי הוא תומך בזכות להפעיל מרכולים כשרים ליהודים או מוסלמים.
פיליפ מאייר, נשיא סניף בני ברית בצרפת, הגדיר את אמירותיו של דרמנין, "מדהימות".
"אל לשר לבלבל בין בדלנות קהילתית שעלינו למגר, לבין חופש הפולחן שעלינו להבטיח", כתב מאייר בטוויטר.
מקרה נוסף ארע בשנת 2016, כאשר פרנסואה פילון, לשעבר מועמד לנשיאות מטעם הרפובליקנים מהימין-מרכז, השווה בין המאבק באסלאם הקיצוני לבין הנסיונות בעבר להתנגד לכיתתיות יהודית וקתולית. הוא התנצל מאוחר יותר.
"יש התבטאויות חריגות מעת לעת", אומרת הרבה הורווילר. "אבל הן מיעוט, ובעיקר בעל פה. יהודי צרפת בוטחים בסך הכול בחוזה שלהם עם צרפת, והם חוששים הרבה יותר מהאסלאם הקיצוני מאשר מהשפעתם של הצעדים הננקטים עליהם".
