(JTA) — במוצאי שבת, זמן קצר לאחר ששומרי המצוות התחברו בחזרה לאינטרנט, פרצה סערה באתרי התקשורת, בחשבונות הטוויטר ובקבוצות הווטסאפ החרדיים.
במסיבת עיתונאים שערך אחר הצהריים, הודיע מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו כי ימנע את קיומה של חתונת נכדו של זלמן לייב טייטלבוים, האדמו"ר של חסידות סאטמר בוויליאמסבורג, זאת לאחר שהתברר כי הייתה צפויה למשוך 10,000 חסידים.
בימים שקדמו להודעתו של המושל, אני הייתי הקול היחיד שהזהיר, במדיה החברתית ובערוצים פרטיים, מפני האירוע המסוכן, שעלול להפוך למוקד הדבקה בנגיף הקורונה.
אולם כך נראה הדיווח על אזהרותי באתר החדשות החרדי הפופולרי "ישיבה וורלד ניוז" (YWN):
"YWN מציין כי היהודי האוטו-אנטישמי הקיצוני נפתלי מוסטר מארגון Yaffed, הפועל מזה שנים להשמיד את מוסדות התורה שלנו, הזהיר את התקשורת ואת הרשויות מפני החתונה".
ב-YWN מודעים היטב לסכנה הטמונה בשימוש בשפה שכזו בהתססת ההמונים נגד אנשים בקהילה. רק בשבועיים האחרונים הם עצמם דיווחו על התקיפות הקשות שכוונו נגד הצלם בעריש גטס והכתב ג׳ייקוב קורנבלו, עיתונאי לשעבר ב-YWN העובד כעת ב"ג'ואיש אינסיידר", שהואשמו בכך שהם ״מוסרים״, כלומר מלשינים. לאחר התקריות האלימות האלה, זכה YWN לשבחים אחרי שפרסם טור דעה מאת יהודה רכניץ, מיליונר חרדי רב-השפעה, שבו הוקיע את המסית העיקרי לתקיפות, השי טישלר,
כצפוי, בעקבות הכתבה ב-YWN זכיתי לשלל הודעות נאצה. כינו אותי "נאצי", חבר ב"יודנראט", ומלשן. אחד המגיבים ב"וואס איז נייעס", אתר חדשות חרדי אחר, כתב ש"צריך לחסל" אותי.
אבל הכוח שהניע אותי לדווח על התנהגות כה חסרת אחריות, חזק יותר מאי -הנעימות הנובעת מההטרדה המקוונת, אף שלמרבה הצער אני מודע היטב לכך שהיא הייתה עלולה להגיע לכדי אלימות פיזית.
ביום שני בשבוע שעבר, שמעתי לראשונה על הכוונה לקיים את חתונת הענק מחבר חרדי שהכרתי דרך Yaffed, הארגון שהקמתי ושמטרתו להעלות את רמת לימודי החול בבתי ספר חרדיים. בחודשים האחרונים חש אותו חבר תסכול מכישלונה של ההנהגה החרדית לשמש מודל לחיקוי לחברי הקהילה העושים כמצוותם, וכן מכישלונם של התקשורת והממשל בזיהוי ההונאה והשיח הכפול של מנהיגי הקהילה.
הוא שלח לי צילום של ההודעה על החתונה שפורסמה בעיתון חרדי.
במודעה נכתב, בין היתר, "חברים מקרוב ומרחוק, תלמידים יקרים, אנא השתתפו בחגיגה שלי". במודעה צוינה הכתובת של בית הכנסת הגדול של סאטמר בוויליאמסבורג ומי שחתום עליה היה זלמן לייב טייטלבוים, האדמו"ר של סאטמר בוויליאמסבורג.
אף שהיו לי כל הסיבות שבעולם שלא להתרגש, התגובה הראשונה שלי להזמנה הייתה חוסר אמון בנכונותה של הידיעה. בשלב זה, כבר הטילו עיריית ניו יורק ומדינת ניו יורק מגבלות חדשות על התקהלויות מקומיות. אמנם וויליאמסבורג החרדית לא הוגדרה אזור אדום, אך היא סמוכה לאזור אדום, ובמערכת הבריאות חששו מהפוטנציאל להדבקה המונית. בכל מקרה, אין אף אזור בכל מדינת ניו יורק שבו מותרת חתונה המונית.
אין חולק על כך שבקהילות החרדיות בניו יורק נרשמה באחרונה עלייה רצינית במקרים ההדבקה בקורונה עקב כישלון נרחב בציות לתקנות בריאות הציבור. ראיתי תמונות וסרטונים מחגיגות סוכות, שבהן עשרות תושבים התגודדו בבתי כנסת חרדיים ברחבי מדינת ניו יורק, ללא מסכות ומבלי לשמור על ריחוק חברתי.
המגפה אינה קלה לאף אחד מאיתנו. בני בן ה-3 לא הלך לגן ולא בילה עם ילדים בני גילו מאז חודש מארס. מכיוון שאחד מהוריו עובד במשרה מלאה והשנייה היא סטודנטית במשרה מלאה, תשומת הלב האישית שאנחנו יכולים לתת לו מוגבלת. הבת שלנו, בת 4 חודשים כמעט, נולדה בזמן המגפה, ואני ואשתי היחידים שאי פעם זכו להחזיק אותה. הסבים והסבתות שלה מעולם לא היו במרחק של פחות מ-2 מטרים ממנה. איש לא נכנס לבית שלנו מאז הסגר.
עם זאת, אני יודע שמצבנו קל בהשוואה למיליוני אחרים אשר איבדו את מקומות עבודתם ושגרים באזורים צפופים יותר, שלא לדבר על מי שאיבדו את יקיריהם לנגיף הנורא.
לכן, כששמעתי על האירוע ההמוני המיותר בקהילה, אשר חוותה אובדן עצום בגלל נגיף הקורונה, הרגשתי שעליי לעשות משהו. באירוע בסדר גודל כזה, בלתי נמנע כמעט שהנגיף יכה באנשים הפגיעים ביותר שישתתפו בו. מניעת הכינוס ההמוני הייתה, ללא ספק, מצילה חיים.
עם זאת, לא אכחיש שהיו לי מניעים נוספים. במשך שנים ראיתי כיצד פקידי ממשל מתחנפים לאדמו"רים כמו זלמן לייב ושומרי הסף שלהם. כשראש העיר נשאל על ההתקדמות בחקירות של הישיבות שנמשכות כבר שנים, הוא נהג להשיב שהוא "עובד עם מנהיגי הקהילה", שלכאורה התחייבו לפתור את בעיית לימודי הליבה בבתי הספר.
תמיד היה לי ברור שהעירייה, אם בכוונה או מתוך חוסר ידיעה, הולכת שולל אחר המנהיגים, שנהגו להודות בינם ובין עצמם ביידיש, שאין להם כל כוונה לשנות דבר. זה מה שראיתי כשגדלתי בקהילה החרדית.
השקרים הסובבים את אי הציות לתקנות הקורונה הם ברורים ומפורשים: אדמו"רים עורכים אירועים המוניים חסרי כל אחריות, גם כשדובריהם מעמידים פני מופתעים ואומרים שהעירייה לא "הייתה איתם בקשר", או שהמושל נוקט גישה קשוחה מדי כלפיהם.
עבורי, למרות הסיכונים, היה שווה לנסות להגן על הבריאות והרווחה של רבבות חסידים וילדיהם. כאב חרדי, שיודע שהמידע שמסר הוביל לצמצום משמעותי במספר המשתתפים בחתונה ובכך מנע מקרי מוות מיותרים בקהילה שלו, זה היה שווה את הכל.
– – – – – –
נפתלי מוסטר הוא מנכ"ל Yaffed, ארגון ללא מטרות רווח הפועל לשיפור לימודי החול בישיבות חרדיות.
העמדות והדעות המופיעות בטור זה הן של המחבר בלבד ואינן משקפות בהכרח את עמדות JTA או של חברת האם שלה, 70 Faces Media.
