(JTA) – המתיחות ניכרה בקהילה האורתודוקסית של אזור ניו יורק עוד לפני שמגפת הקורונה החלה להכות בחודש מארס.
התושבים נאלצו להתמודד עם עליה חדה בתקריות אנטישמיות נגד בעלי חזות יהודית אורתודוקסית, שהגיעה לשיאה בדצמבר בהתקפה הדקירות במונסי שבה נרצח יהודי דתי במסיבת חנוכה. ואז היכה הנגיף, וכפה את סגירתם של עמודי התווך העיקריים בעולם היהודי אורתודוקסי – בתי כנסת, הישיבות ומחנות הקיץ. ולמרות שהסגר נשמר באופן מלא, גבה הנגיף מחיר כבד בחיי חברי הקהילה.
האיחוד האורתודוקסי, ארגון הגג של הזרם האורתודוקסי בארה״ב, פעל לכל אורך המשבר כדי להנחות ולהדריך את הקהילה, אפילו בשעה שהארגון עצמו נקלע למחסור כספי ונאלץ, בשיא המגיפה בחודש אפריל, להוציא לחופשה 125 מעובדיו.
אלן פייגין, שהנהיג את האיגוד האורתודוקסי בשש השנים האחרונות, חש שזה עיתוי מוזר לפרוש לגמלאות דווקא עכשיו, שוב. פייגין פרש בפעם הראשונה לאחר קריירה בת עשרות שנים כעורך דין, אבל חזר מפרישתו כדי לשמש סגן נשיא האיחוד האורתודוקסי, תפקיד שהוא למעשה הבכיר ביותר במערך המקצועי של הארגון.
"אשתי ואני כתבנו רשימה שלמה של דברים שאנחנו רוצים לעשות עכשיו, לאחר שפרשתי בפעם השניה", הוא אומר.
אבל הרשימה תצטרך לחכות, לפחות עד שפייגין ואשתו יוכלו לצאת מעבר לשער החצר הקדמית שלהם, כשהחיים יחזרו למסלולם.
בראיון ל-JTA לרגל פרישתו, סיפר פייגין על השינויים שעברה הקהילה האורתודוקסית במהלך השנים האחרונות, ועל מצבה אחרי החודשים האחרונים, בהן התמודדה עם נגיף קטלני, ועם אנטישמיות גואה.
JTA: מהם השינויים הגדולים שיותר שהיית עד להם בעולם האורתודוקסי בשש השנים האחרונות?
פייגין: שינוי אחד קשור לסוגיית האנטישמיות. האנטישמיות משפיעה על כולנו, על כל הקהילה היהודית, אך יש כמה היבטים שלדעתי השפיעו במיוחד על הקהילה האורתודוקסית.
אתה הולך ברחוב חובש כיפה, ואתה יודע שכולם יודעים שאתה יהודי. ובחודשים האחרונים, אם אתה מסתכל על העיר ניו יורק ועל גל ההתקפות על יהודים אורתודוקסים ואפילו על מקרים מעודנים יותר, כמו המהומה שעוררו דבריו של ראש העיר כשדיבר על הקהילה האורתודוקסית. אני חושב שיש כאן היבט שמורגש באופן ייחודי על ידי הקהילה האורתודוקסית.
הקהילה האורתודוקסית בארה"ב מתגאה בכך שבעשור האחרון היא מצליחה לחיות חיים מלאים ושלמים ולשגשג בכל תחום שהיא בוחרת לעסוק בו. ולכן, כשהאנטישמיות מרימה את ראשה, אותה תחושת הישג וסיפוק שמתלווה לתחושת הגאווה בליבו של אדם בעל חזות יהודית גלויה, הופכת לחלק בלתי נפרד מתחושה רחבה יותר של אי נוחות.
שינוי נוסף הוא בתוך הקהילה האורתודוקסית. יש כיום שאיפה חזקה יותר, והזדמנויות רבות יותר להמשיך ללמוד ולהתפתח כיהודי. מספר הטקסטים היהודים שזמינים באנגלית, מספר האנשים שלומדים היום את הדף היומי, מספר האנשים שמפנים זמן במשך היום והשבוע כדי לעסוק ברצינות בלימוד תורה, צמחו מאד בשנים האחרונות, וכך גם מספר הכיתות, השיעורים וההרצאות וריבוי הפלטפורמות שמפיצות אותם.
ש: כשמדובר בישראל ובפוליטיקה אמריקנית, איך מייצג האיגוד האורתודוקסי את המגוון הרחב של דעות פוליטיות בתוך הקהילה בתקופה של קיטוב עמוק כל כך?
אני לא חושב שהקהילה האורתודוקסית עשויה מקשה אחת. אם אתה בוחן תוצאות סקר שעוסק בנושאים ספציפיים או באנשים ספציפיים, תוכל בודאי להסיק מסקנות מאותן תוצאות. אבל אני חושב שהקהילה האורתודוקסית היא קהילה מגוונת מאד בנתונים הדמוגרפיים שלה, בנטיות הפוליטיות שלה, מגוונת במובנים רבים.
המאמצים שלנו, ברמת המדינה, ברמה המקומית וברמה הפדרלית, ממוקדים מאד בנושאים בעלי חשיבות ייחודית לקהילה האורתודוקסית. ברמה הפדרלית, חלק גדול מהמאמצים שלנו התמקדו בנושאי שמירה על ביטחון הקהילה.
פרסמנו מעט מאד הצהרות מהסוג שאת שואלת עליהן. וזה עולה בקנה אחד עם מדיניות ארוכת שנים של האיחוד האורתודוקסי לפיה אנחנו לא נוקטים עמדה או מביעים דעה על נושאי מדיניות חוץ של מדינת ישראל, נושאים שאנחנו מאמינים ששייכים, ובצדק, לממשלה הנבחרת של המדינה. ולכן אנחנו תומכים במדיניות של ממשלת ישראל ונבחריה. אבל זה לא תחום משמעותי במאמצי ההסברה שלנו.
ש: יוקר המחיה ליהודים אורתודוקסים נמצא בעליה חדה בשנים האחרונות. מה לדעתך ניתן לעשות כדי שדרך החיים האורתודוקסית תהיה יותר בת השגה?
אין ספק שהיכולת לממן את סגנון החיים האורתודוקסי היא אחת הבעיות החשובות, אולי אפילו אחת הבעיות הבלתי פתירות, שאיתן אנחנו מתמודדים. כמעט מעצם הגדרתן, קהילות אורתודוקסיות צריכות להיות במרחק הליכה מבית הכנסת. יש מעט מאד אפשרויות מלבד להמשיך ולחפש אזורים חדשים שניתן להתרחב אליהם, שעלות הדיור בהם נוחה יותר. דבר נוסף הוא העלות העצומה של החינוך היהודי. זה תחום שהקדשנו לו משאבים רבים בשש השנים האחרונות, בניסיון להשיג מימון לחינוך הקהילתי מהרשות המקומית ומהמדינה.
במובנים רבים, האופן שבו אנשים בוחרים לחנך את ילדיהם עשוי להפוך לאחד מנושאי זכויות האזרח החשובים ביותר בעשור הקרוב. במדינת ניו יורק, על בסיס נתוני ההרשמה של מחלקת החינוך של המדינה ולפי התקציב האחרון שאושר, 15% מהילדים בגיל בית ספר לא לומדים בבית ספר ציבורי, אבל רק כאחוז אחד מהסיוע של המדינה לחינוך מועבר לבתי ספר שאינם ציבוריים. מדובר בחוסר איזון משווע שמעמיד בספק את הגינותה הבסיסית של המערכת שמאפשרת מציאות שכזו. הצד השני של המטבע הוא סכומי הכסף האדירים שנחסכים על ידי המדינה, שמשוחררת מנטל המימון של חינוך ילדים בבתי ספר לא ציבוריים, כאשר ההורים שבחרו לחנך את ילדיהם בבתי ספר לא ציבוריים אינם זוכים להטבות כלשהן. חלק מאותם כספים שנחסכים צריכים לחזור לבתי הספר הלא ציבוריים.
ש: על רקע מחאות ג'ורג' פלויד בשבועות האחרונים, איך רואה האיחוד האורתודוקסי את תפקידו בטיפול בגזענות?
הוצאנו את אחת מההצהרות החזקות ביותר מבין הארגונים היהודיים אחרי מותו של ג'ורג' פלויד. מעבר לכך,
חשוב שנחשוב על האופן שבו אנחנו מטפחים שיחה בקהילה שלנו, במיוחד בקרב אנשים צעירים. רק לפני מספר שבועות היה לנו סמינר זום לתלמידי תיכון עם הרבה מאד משתתפים שבחן סוגיות של גזענות, ותגובה לגזענות.
אני חושב שההצהרה שלנו ניסתה לשקף שני שיקולים חשובים מאד. הראשון הוא שגזענות מכל סוג שהוא מנוגדת לעקרונות הדת שלנו, ולכן, כארגון של בתי כנסת אורתודוקסים, היה חשוב לנו להוסיף מימד דתי לשיחה שהתנהלה. אנחנו כיהודים אורתודוקסים מאמינים שגזענות מנוגדת לערכי היהדות. שנית, אנחנו חשים שגזענות או שנאה מכל סוג שהוא לא יכולים להישאר ללא מענה. כשאנחנו סובלים מאנטישמיות, אנחנו מקווים שאנשים אחרים בעלי רצון טוב בכל מקום יתייצבו לצידנו ויאמרו שזו התנהגות לא ראויה. באותו אופן, כשאנחנו רואים שהגזענות מרימה את ראשה המכוער, אנחנו צריכים להתייצב ולהביע את התנגדותנו.
ש: באפריל, האיחוד האורתודוקסי הוציא לחל״ת 125 עובדים. תוכל להסביר מה הוביל לכך, ומהו מצבו הכספי של הארגון כעת?
כל אחד מהעובדים שלנו יקר לנו, אבל, כשעברנו ממודל שהיה מבוסס כמעט כולו על שירות פנים אל פנים, למודל חדש שהיה וירטואלי לחלוטין, היו כמה עובדים שממש לא היה תפקיד שהם היו יכולים למלא בסביבה וירטואלית. בחרנו להוציא לחל״ת עובדים שסברנו שלא יסבלו ממחסור כלכלי בעקבות ההחלטה, במובן זה שהם היו זכאים להטבות מהמדינה או מהממשל הפדרלי. כעת אנחנו בודקים באופן מעשי את האפשרות להחזיר עובדים שהוצאו לחופשה.
כפי שאת יכולה לתאר לעצמך, תשלומים על תוכניות ופעילויות, שהפכו לחלק גדול מהתקציב שלנו, פשוט פסקו, ובכללם תוכניות כמו פעילויות הקיץ. וההכנסות שלנו מפילנתרופיה וצדקה הצטמצמו באופן ניכר. בהשוואה למה שהיה בחודש מארס אנחנו רואים שההכנסות האלה מתחילות לחזור לאט-לאט. אנחנו עוקבים אחרי זרם התרומות באופן קבוע, ונדמה שהן במגמת חזרה, אבל בודאי לא ברמה שראינו בשנה שעברה.
ש: איך לדעתך תעצב המגיפה העולמית את עתיד החיים האורתודוקסים?
אני לא מכיר איש שמחזיק בכדור בדולח כזה שיעזור לנו להבין מה תהינה ההשפעות. מבין ההשפעות הודאיות, נדמה לי שאנחנו צריכים להכניס לקטגוריה הזו את השינוי הכלכלי העצום שיורגש, ומכאן, את השפעות השינוי הכלכלי על מוסדות בעלי חשיבות מיוחדת לקהילה שלנו, ביניהם בתי כנסת, ישיבות ובתי ספר יהודיים.
בבתי ספר רבים יש עליה במספר הבקשות לסיוע בשכר לימוד – בקשות שכבר היו ברמות שיא לפני המשבר. המשמעות היא שמוסדות אלה יצטרכו למצוא את המשאבים והמימון לסיוע הזה, או שמספר לא מבוטל של הורים ימצאו את עצמם ללא היכולת הכלכלית לספק חינוך יהודי לילדיהם, חינוך שהם רוצים נואשות לספק להם. שני הדברים האלה מדאיגים אותנו מאד.
בנוסף יהיה טווח שלם של בעיות בריאות נפש שיתעוררו כתוצאה מהבידוד החברתי. בקהילה האורתודוקסית נשאלת גם השאלה האם תהיה השפעה להיעדרות המוחלטת מבית הכנסת. ימים יגידו. אבל אחרי חודשים של בידוד וחוסר יכולת להיות בסביבה המוכרת, קשה לי לתאר מצב שלא תהיה לכל אלה השפעה כלשהי.
