ניו יורק (JTA) – הרב והסופר נורמן לאם, שעמד במשך כשלושה עשורים בראש ישיבה יוניברסיטי נפטר ביום ראשון. הוא היה בן 92.
כנשיא האוניברסיטה והרקטור שלה סייע לאם בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת בהצלת המוסד מהקשיים הכלכליים שבהם היה נתון ותרם לשיקומו עד שהפך למוסד הדגל של הקהילה האורתודוקסית בארה"ב. לאם היה הרב של ה"המרכז היהודי של מנהטן״, פרסם כתבים בתחומי הפילוסופיה והמשפט העברי ועמד בראש המוסד להסמכת רבנים בישיבה. בזכות כל אלה עזר בגיבוש בסיס אידאולוגי לתנועה האורתודוקסית האמריקנית, שלא אחת התחבטה כיצד להגדיר את עצמה.
"הוא גם הניח את היסודות של האורתודוקסיה המודרנית בארה״ב וגם שימש כדובר של התנועה. הוא השתמש במעמדו בישיבה יוניברסיטי כדי לבסס את האידאולוגיה הזאת באופן משמעותי", אמר הרב ג'יי .ג'יי. שכטר, פרופסור לתולדות עם ישראל ולמחשבה יהודית בישיבה יוניברסיטי. "הוא לא אהב את המילה 'מודרני' אז הוא המציא את המילה 'centrist' (מרכזי) כדי לתאר את סוג האורתודוקסיה שלו –במרכז בין הקצוות של נטייה מוחלטת לתרבות העכשווית לבין דחיה מוחלטת של התרבות העכשווית".
רעייתו, מינדלה, נפטרה ב-16 באפריל מסיבוכי נגיף הקורונה, בגיל 88.
לאם נודע בשנינותו וברגישותו לשפה ולמילים. דרשותיו זכו להערכה נרחבת והוא ידע להמציא משחקי-לשון באותה מהירות שבה ידע להשמיע דברי תורה.
בנוסף להיותו תלמיד חכם ובקי בהלכה, היה לאם בקי גם בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה והמדעים. הוא קיבל תואר ראשון בכימיה מישיבה קולג' ואף זכה להיות הסטודנט שמברך מטעם המחזור של 1949 בטקס סיום הלימודים. הוא בחר להמשיך ללימודים נוספים בכימיה במכון הפוליטכני של ברוקלין ואף עבד בפרויקט מחקר בנושא תחמושת במהלך מלחמת העצמאות של ישראל, שבראשו עמד ארנסט ברגמן, לימים ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל.
אבל בסופו של דבר, לאם נועד לסוג שונה של התמחות. אחד הדברים שהתגאה בהם היה שהוא הסטודנט היחיד שקיבל הסמכה לרבנות (1951) ותואר דוקטור בפילוסופיה יהודית (1966) בהנחייתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, אחד מגדולי המנהיגים הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית במאה העשרים, כך סיפר חתנו של לאם, הרב מארק דראץ'.
"הנכס הגדול מבין תכונות המנהיגות שלו היה הנהגה באמצעות רעיונות – באמצעות דיבור וכתיבה. הוא לא חשש לנקוט צד", הסביר דראץ', סגן הנשיא של מועצת רבני אמריקה, הארגון הגדול ביותר של רבנים אורתודוקסים בארה״ב.
לאם נולד ב–1927 בויליאמסבורג, ברוקלין , אחד מארבעה ילדים. אביו שמואל עסק בעבודות שונות, בהן מוכר מטריות ומפקח כשרות של מדינת ניו יורק. אמו, פרל בומול, היא צאצאית למשפחת רבנים מכובדת.
סבו של לאם מצד אמו, יהושע בומול, היה נצר לשושלת רבנים עתיקה בפולין והוסמך בעצמו לרבנות בגיל 13. בומול הוא שעודד את נכדו, שהפגין ידענות מופלגת בגיל צעיר, לעזוב את בית הספר שבו למד לימודים יסודיים ותיכוניים, "מתיבתא תורה ודעת" בברוקלין, וללכת ללמוד בישיבה קולג' במנהטן, שם הפך הרב סולובייצ'יק למורהו הרוחני.
לאם זכה במשרתו הראשונה כרב בספרינגפילד, מאסאצ'וסטס, כאשר הקהילה האורתודוקסית שיוועה לחברים חדשים. בבית הכנסת של לאם היו מתפללים שנהגו לעבוד בשבת אחרי התפילה.
בספרינגפילד ייסד לאם כתב-עת אורתודוקסי, Tradition (מסורת) שעסק בענייני דיומא הנוגעים למשפט העברי ושיקף את עמדתו שבין העולם האורתודוקסי לבין העולם החילוני. בהספד שנכתב עליו בכתב העת נאמר: "היה זה איש חכמה ובינה, איש תורה והלכה ומנהיג".
בספרינגפילד שיכלל לאם גם את כישוריו כנואם, כשהוא ממשיך בדרכו של הרב יוסף לוקשטיין מ"קהילת ישורון" במנהטן, שנודע גם הוא בכישוריו הרטוריים.
כאשר קיבל לאם את משרת הרב ב"מרכז היהודי", בית כנסת אורתודוקסי יוקרתי באזור האפר ווסט סייד, שמו כבר יצא כמי שנושא דרשות מבריקות.
"הרב לוקשטיין היה המורה הדגול, והרב לאם היה התלמיד הדגול. הוא התווה את הדרך לדרשנים האורתודוקסים בני דורו", כתב ב– 2013 זאב אלף, מרצה להיסטוריה בת׳ורו קולג׳, במאמר בכתב העת "ג'ואיש אקשן".
המסרים של לאם לא היו רק ייחודיים ליחסי הקהילה – על האופן שבו היהודים האורתודוקסים צריכים לעבוד את הבורא או לתקשר אלה עם אלה – אלא גם על יחסי הקהילה עם העולם. הוא דיבר על הדרך שבה על היהודי להתייחס לנעשה בעולם, בין אם לרעב בבנגלאדש או לערכי המוסר הנוהגים בחברות אחרות.
"יעודה של התורה אינו טמון בפעולות רוחניות שרירותיות כאלה או אחרות וגם לא בהכנעת האדם כדי להאדיר את האגו של האל. התורה היא הכלי האלוהי להבאת רווחה והגשמה לאדם", הסביר לאם בדרשה שנשא ב–1971. "התורה היא הנוסחה של האל לדרבון ההתפתחות המוסרית והרוחנית של האדם. המצוות אולי קשות לביצוע, מחייבות אולי משמעת וויתורים, אולם מטרת התורה והמצוות הן טובת האנושות".
לפי "המרכז היהודי", לאם הוא שהצביע על כך ש"ליהדות המסורתית יש זיקה רלוונטית, מעמיקה ומעוררת השראה לסוגיות של ימינו".
ב-1959 מונה לאם לרב הראשי של "המרכז היהודי" ולמרצה למחשבה יהודית בישיבה יוניברסיטי. הוא פעל לקדם את האורתודוקסיה המודרנית בתקופה שבה כלל לא היה ברור שאפשר להכיל שמירה על מצוות לצד השתלבות בעולם המודרני. לאם היה רב אורתודוקסי מזן נדיר עם ידענות מפליגה הן בתחומי הידע החילוניים והן באלה היהודיים – ותמיד היה לו מה לומר לגבי שני העולמות.
"הוא היה מופת לאורתודוקסיה המתוחכמת בעידן שבו האורתודוקסיה חסרה מאוד תחכום". הסביר שכטר. "הוא קבע את הרף לגבי מה היא דרשה אלגנטית. הוא היה דרשן בחסד, וכמובן, יישם זאת גם כנשיא ישיבה יוניברסיטי בכל הנאומים שנשא".
ב–1976 היה לאם לנשיא השלישי של ישיבה יוניברסיטי והראשון ביניהם שנולד בארה"ב. לפניו מילא תפקיד זה במשך 33 שנים, שמואל בלקין. בתקופה שבה התחיל בתפקידו הייתה הישיבה שקועה בבעיות כלכליות ולאם הוכיח את מיומנותו בגיוס תורמים ובקידום הרמה האקדמית של המוסד, עד שהישיבה הפכה לאחת מ–100 האוניברסיטאות הטובות בארה״ב.
הוא כתב 10 ספרים וערך לבדו או בשיתוף עם אחרים יותר מ– 20 נוספים. ספרו, שיצא לאור ב–1999, “The Religious Thought of Hasidism” ("המחשבה הדתית של החסידות") זכה בפרס הלאומי לספרות יהודית בתחום המחשבה היהודית. הוא גם הקים את המגזין "תורה ומדע".
מעבר לתפקידיו הציבוריים המוכרים מספרים בני משפחתו כי לא אחת מילא לאם גם תפקיד מפתח מאחורי הקלעים של הקהילה היהודית . כשהמו"ל של סדרת ArtScroll בהוצאת מסורה נקלע לקשיים כספיים, לאם תיווך בינו לבין הפילנתרופ ג'רום שוטנשטיין, שבסופו של דבר מימן את תרגום התלמוד הבבלי לאנגלית במשך שנים רבות במסגרת סדרה זאת.
אחרי שב-2003 סיים לאם את תפקידו כנשיא ישיבה יוניברסיטי, לא נמצא לו מחליף. בראש הישיבה תמיד עמד אדם שמילא הן את תפקיד נשיא האוניברסיטה והן את תפקיד ראש התוכנית שלה להסמכת רבנים – מה שגילם בתוכו את יעודה הכפול של האוניברסיטה – תורה ומדע. אלא שהאוניברסיטה לא הצליחה למצוא אדם שיוכל למלא את שני התפקידים אחרי לאם.
בסופו של דבר נבחר ריצ'ארד ג'ואל, הראשון מבין מנהלי האוניברסיטה שלא היה רב. לפיכך נשאר לאם כראש בית המדרש לרבנים ואף מילא את תפקיד הרקטור במשך עשר שנים נוספות.
ב–2013 הודיע לאם על פרישתו, בגיל 85. הוא הפתיע רבים כאשר כלל במכתב ההתפטרות שלו התנצלות על שבשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת לא טיפל כראוי בהאשמות של התעללות מינית שבהן הואשמו חברי הסגל בבית הספר התיכון לבנים המסונף לישיבה יוניברסיטי.
לאם כתב שהוא ידע על ההאשמות כנגד שני חברי סגל, האחד איש מנהלה שנחשד בהתחככות בתלמידים ובליטופם במהלך משחקי היאבקות, והאחר מורה שלכאורה התעלל מינית וביצע מעשי סדום בתלמידיו. אלא שלאם טיפל בכך בדרך שבה נהגו לטפל בבעיות כאלה באותה עת: בשקט ובין כתלי המוסד.
"באותה העת הובא לידיעתי דבר ההתנהגות הבלתי הולמת של אנשים בבית הספר ואני נקטתי צעדים שנראו לי נכונים, אך שכיום אני סבור שלא היו מתאימים. היום אני מבין טוב יותר מבעבר שלפעמים, כשאתה חושב שאתה נוקט צעד נכון, מעשיך אינם כאלה", הוא כתב. "יושרה אמתית מחייבת אותי לאזור אומץ להודות בכך, חרף מיטב מאמציי אז, ואני מבין היום שטעיתי".
באותה העת הוכנה תביעה משפטית של 680 מיליון דולר כנגד ישיבה יוניברסיטי בידי 34 תלמידים בעבר מבית הספר לבנים. התביעה נגנזה בסופו של דבר בגלל חוק ההתיישנות.
דראץ' מספר כי תחושת אשמה כירסמה בלבו של חותנו בשל העובדה שלא השכיל לבלום את ההתעללות.
"הוא הוטרד ביותר מכך שאנשים סבלו, והוא הצטער על כך מאוד", אמר דראץ'.
בשנותיו האחרונות נעלם לאם מעין הציבור כיוון שלקה במחלה המשפיעה על הזיכרון, סיפר בן משפחה.
אולם לאם לא היה היחיד ממשפחתו ששמו הלך לפניו. אחיו, הרב מוריס לאם, שנפטר ביוני 2016, היה מחבריהם של ספר על הלכות השבעה “The Jewish Way in Death and Mourning,” וספרים נוספים. בן אחותו, שלום אאוסלנדר כתב ב–2007 ספר זיכרונות פופולרי Foreskin’s Lament”" (קינת העורלה) העוסק בדחיית האורתודוקסיה (וההתעללויות של אביו) ואף כתב את דרמת הטלוויזיה הסאטירית Happyish .
ללאם שני בנים, שלום העוסק בנדל"ן ומעורב בפרויקט פיתוח שנוי במחלוקת עבור הקהילה החסידית בכפר בלומינגבורג במדינת ניו יורק, וג'ושוע לאם, פסיכיאטר. כן השאיר אחריו בת, חיה וורבורג העוסקת בריפוי בעיסוק בטינק, ניו ג'רזי. בתו, שרה לאם דראץ' נפטרה ב – 2013.
ללאם 17 נכדים ונינים רבים.
