(JTA) – כאשר מגיפת הקורונה העולמית נחתה לראשונה על ארצות הברית בחודש מארס, סגרו הרבנים האורתודוקסיים בדאלאס את בתי הכנסת שלהם יחד, במפגן אחדות מרשים.
באפריל, כאשר מושל טקסס החל לפתוח את המדינה מחדש, חברו הרבנים שוב, ויחד הודיעו לקהילותיהם שהמדינה אולי נפתחת, אבל בתי הכנסת נשארים סגורים.
אולם כעת, כשהסגר בארצות הברית נכנס לחודש השלישי, לכידות הקהילה האורתודוקסית הולכת ונסדקת. השבוע הודיעו הרבנים כי מעתה ואילך, כל בית כנסת יחליט בעצמו מתי לחדש את התפילות.
"הרבנות האורתודוקסית של דאלאס החליטה כגוף אחד שכל בית כנסת ייפתח בזמן ובדרך המתאימה ביותר למבנהו הפיזי ולציבור מתפלליו", כתבו הרבנים בהצהרה שהתפרסמה ביום חמישי. "אנא שימו לב שבכל זמן ובכל אופן שבהם ייפתח בית הכנסת שלכם, דבר אחד יהיה משותף לכולם – הפתיחה מחדש תהיה הדרגתית, מתודית, ובשלבים הראשונים, למרבה הצער, תיאלץ להיות שונה בהחלט מן התקופה שבה כולנו התפללנו יחד".
המכתב הוא אחת העדויות הטריות ביותר למציאות המתהווה: חודשיים לאחר הפסקתה הפתאומית של כל תפילה בציבור, מתרבות המחלוקות בקהילות אורתודוקסיות ברחבי ארצות הברית בשאלה מתי ואיך לחדש מרכיב מרכזי זה של החיים היהודיים.
בדאלאס, מנהיגי הקהילה הסכימו שלא להסכים על השאלה האם בטוח לחזור לבית הכנסת. אולם במקומות אחרים – כולל לונג איילנד שבפרברי ניו יורק, פלורידה ואוהיו – הרבנים מתפלמסים האם להתיר מנייני חוצות או תפילות בנוכחות מצומצמת הנערכות במרפסות ובמדשאות.
לא מפתיע שקהילות אורתודוקסיות להוטות לחזור לתפילות הרשמיות. בזרמים הלא-אורתודוקסיים, בתי הכנסת הוסיפו תפילות שבת מקוונות והחלו להתיר קיום מנייני תפילה בזום, מה שמאפשר לקרובי משפחה של נפטרים לומר הקדיש. אולם ההלכה האורתודוקסית אינה מאפשרת שימוש בטכנולוגיה בשבת או קיום מניינים וירטואליים, וכך אין ליהודים שומרי הלכה דרך למלא את חובותיהם הדתיות המהוות את מקצב חיי היומיום האורתודוקסיים.
בראשית ימי המגיפה, כאשר היא היכתה קשה בקהילות אורתודוקסיות בניו יורק ובניו ג'רזי, פסקו הרבנים שהישארות בבית כדי למנוע את התפשטות המחלה היא מצווה הגוברת על מצוַת התפילה בציבור. אולם משחלף הזמן ומשהתברר לקהילות מקומיות אחרות שהמגיפה פסחה עליהם, נתקלו הרבנים בלחץ מצד בני קהילותיהם לאפשר למניינים להתחדש, תוך הוספת אמצעי הגנה.
בשבוע שעבר, הוציאו קבוצות אורתודוקסיות מרכזיות שני מקבצי הנחיות שקראו לחזרה איטית וזהירה לתפילות בנוכחות פיזית. מקבץ הנחיות אחד, שהוציא איחוד הקהילות האורתודוקסיות (OU) המייצג את האורתודוקסים המודרנים, נקט עמדה תקיפה יותר מרעהו, ארגון אגודת ישראל החרדי, נגד חידוש התפילות בחוצות באופן מיידי. אולם שתי הקבוצות הותירו את ההחלטות הסופיות לגבי הפתיחה מחדש בידי הרבנים וגורמי הבריאות המקומיים.
התוצאה הייתה מתח בתוך הקהילות האורתודוקסיות, והתנגשות בין אלו שתומכים בגיבוש דרך חזרה לתפילה בציבור, לבין הגורסים שעדיין מוקדם מדי ומסוכן מדי להתכנס שוב.
בקליבלנד הודיעה התאגדות רבנים אורתודוקסיים ביום שלישי שחברי קהילה אשר ימונו ל"אחראי רחובות" יוכלו להתחיל לארגן מנייני חוצות העולים בקנה אחד עם כללי הריחוק.
ההודעה נתקלה בהתנגדות מהירה מצד רבנים אורתודוקסיים אחרים באיזור.
"אני מרגיש שמחובתי להודיע לאנשים שאינני תומך במכתב זה", כתב אחד הרבנים, כך דיווח ה-Cleveland Jewish News.
ראשי בתי כנסת בדירפילד בּיץ', פלורידה, שלחו השבוע מכתב למתפללים ובו מתחו ביקורת קשה על אלה שנאספו לתפילות במה שהגדירו "מניינים סוררים".
"חוצפה בוטה שכזו שגובלת בפיקוח נפש ברמה שכזו הם בלתי נסבלים", אמרו ראשי בתי הכנסת. המכתב הזהיר את המשתתפים במניינים אלה שיישללו מהם כיבודים בבית הכנסת כאשר זה ייפתח מחדש.
ומועצת הרבנים של מחוז בֶּרגֶן, שם שוכנות קהילות אורתודוקסיות מודרניות גדולות אחדות, פירסמה ביום רביעי מכתב המצהיר כי מנייני חוצות "בהחלט אינם יכולים להתקיים כעת". קבוצה זו, מצפון ניו ג'רזי, הייתה הראשונה שפרסמה כללים אחידים במהלך המגיפה, וסגרה את כל בתי הכנסת שתחת פיקוחה ב-12 במארס, כאשר התברר שהתפרצות באיזור העיר ניו יורק מתפשטת בקהילה.
השסע החריף ביותר כנראה נתגלע בחלקים של לונג איילנד, שם חיים לאורך אותם רחובות מוצלים הן יהודים חרדים והן אורתודוקסים-מודרניים.
בית כנסת מקומי שהמשיך לקיים לתפילות בלט כל כך בחריגותו עד שרב מוביל הוקיע את מנהיגו בשמו המפורש בדרשה נסערת שנשא בזום לפני פסח. הרב הרשל בּילֶט מ'ישראל הצעיר' בווּדמיר קרא לרב שהרשה לקיים את התפילה בציבור "סכנה לקהילה כולה" והבטיח לנסות באופן אישי "לסלק את האיש הזה מן הקהילה".
בהמשך אותו חודש, קבוצה של 57 רבנים מפַייב טאוּנְס ומפַאר רוֹקאווֵיי חתמו על מכתב הקורא שלא להתכנס לתפילות בחוץ.
אבל בשבוע שעבר, כמה רבנים החלו לאשר בזהירות לעשות זאת בנסיבות מצומצמות.
הפיצול בקהילה זו תואם קווים אידיאולוגיים כלליים, כאשר הרבנים המזוהים יותר עם הקהילה החרדית נוטים לאפשר מנייני חוצות, בשעה שאלה מן המחנה האורתודוקסי-מודרני ממשיכים להתנגד להם.
אולם ישנם כמה חריגים שבהם ההבדלים בין חלקי הקהילה האורתודוקסית מיטשטשים.
הרבנים איתן פיינר ומוטי נויברגר מוַוייט שוּל, בית כנסת בפַאר רוקאוויי המסונף לאיחוד הקהילות האורתודוקסיות, המודרני יותר, שלחו בשבוע שעבר מכתב למתפללים ובו התירו למנייני החוצות להמשיך להתקיים תוך החלת הגבלות.
המכתב הודיע למתפללים שהמניינים יוכלו להתקיים רק אם כל משפחה תישאר בתחומי הנכס שלה ויישמר מרחק של שני מטרים לפחות מכל אחד שאינו שייך לאותו בית-אב.
"רק מנייני חוצות מותרים", הדגישו הרבנים.
הרב זלמן ווֹלוֹוִיק, מנהל חב"ד בפייב טאונס בסידֶרהֶרסט, שלח מכתב דומה לקהילתו, אחרי שקודם לכן אסר לקיים מנייני חוצות. אולם וולוויק אמר ל-JTA שהוא עצמו לא השתתף במניין שכזה משום שביתו אינו ממוקם באופן המאפשר לו לעשות כן.
"אם הם יכולים לעשות את זה כמו שצריך, כל אחד בשטח שלו… כל הכבוד להם אם הם יכולים לעשות את זה בביטחה", אמר וולוויק, וציין שרבים אינם יכולים להשתתף במניינים אם אינם גרים מספיק קרוב לאנשים שיכולים להשתתף. "אני הדוגמה הטובה ביותר בשבילם – אני לא יכול לעשות את זה, אז אני לא עושה".
אולם הנחיה שפירסמו בשבוע שעבר איחוד הקהילות האורתודוקסיות ומועצת הרבנים של אמריקה הזהירה שאפילו מנייני חוצות מוסדרים היטב עלולים לצאת מכלל שליטה.
"יש להיזהר ולוודא שהעניין לא יהפוך להפקרות", נאמר בהנחיה.
אחד מרבני לונג איילנד שהתיר לאחרונה מנייני חוצות כתב לבני קהילתו ביום חמישי והזהירם שההיתר שנתן יבוטל אם הכללים לניהול המניין יופרו. "אני מצטער לציין שמספר אנשים טילפנו לספר לי שההנחיות כבר הופרו בכמה אופנים", כתב הרב יעקב פייטמן מקהילת בית יהודה צבי.
מה שגרם לרבנים רבים להתנגד למנייני החוצות הוא החשש שהמתפללים לא ישמרו על כללי הריחוק במהלך התפילה ואחריה.
"בתיאוריה, אפשר לעשות היום מניין שאינו מהווה סיכון", אמר הרב ד"ר אהרון גלאט, רבם של שני בתי כנסת באיזור, ביניהם בית הכנסת של בּילֶט, וראש היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאונט סיני בדרום נאסאו. "אבל השאלה היא, האם ניתן לתרגם את התיאוריה הזו למציאות".
