ניו יורק (JTA) – כשרבני מחוז ברגן בניו ג'רזי נקטו צעד נועז וסגרו כמעט את כל מסגרות החיים היהודיים בשבוע שעבר, הם השאירו מוסד אחד פתוח: המקווה לנשים.
דפוס זה חזר על עצמו במקומות רבים אחרים בשבוע האחרון, כאשר העולם היהודי נדרש להגיב למציאות החדשה שהכתיבה התפרצות נגיף הקורונה. בקהילות רבות בארצות הברית וברחבי ישראל נשארו המקוואות לנשים פתוחים גם אחרי שבתי הכנסת, בתי הספר ואפילו המקוואות לגברים נסגרו.
המקוואות, שכמותם ניתן למצוא בכל קהילה יהודית משמעותית בעולם, מאפשרים לנשים יהודיות השומרות על כללי ההלכה לחדש את הקשר הגופני עם בעליהן לאחר תום תקופת המחזור החודשי. ליהודים המקפידים על הלכות טהרת המשפחה במלואן, סגירת המקוואות לנשים משמעה לא רק היעדר יחסי מין, אלא גם מניעת חיבוק ומגע בין בני זוג בכל צורה שהיא בעתיד הנראה לעין – חסך קיצוני ואתגר משמעותי למשפחות התקועות יחד בבית.
"להיות תקועים פה באמצע מגיפה עולמית, כשהרבה אנשים מתים וזה קשה רגשית, בלי אפשרות למגע אנושי, זה משהו שבעלי ואני חוששים ממנו מאוד", אמרה אשה בת 24, תושבת ירושלים, שלא חפצה למסור את שמה.
נשים שנוהגות לפקוד את המקווה באופן סדיר אומרות, שעם כמה שינויים קלים, יענו המקוואות על כל הדרישות לסביבה בטוחה שתעמוד במגבלות הריחוק החברתי. אולם בשעה שכמעט כל המרחבים הציבוריים האחרים נסגרים באופן זמני, המשך הפעלת המקוואות מעורר שאלות.
"אפשר לומר במידה רבה של ביטחון שרוב האפידמיולוגים היו ממליצים שאילו היה ניתן למצוא הזדמנות להשעות הפעילות מן הסוג הזה עד שתחלוף המגפה הנוכחית, יהיה בכך מן הזהירות והתבונה", אמר ד"ר טד כוהן, אפידמיולוג בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ייל.
החלטה שנתקבלה ביום חמישי בעיירה קריית יואל, מובלעת חסידית הנמצאת כשעה נסיעה צפונית למנהטן, עשוייה לרמז על הבאות. היישוב הודיע על סגר מוחלט, כולל סגירת המקוואות, כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה.
ארין פיאטצקי, נשיאת ההנהלה של מקווה באזור וושינגטון הבירה, אמרה שלמרות שחברי ההנהלה חוששים מאד מהתפשטות הנגיף, המקווה יישאר פתוח, לפחות בינתיים. "כולנו תוהים מתי יגיע הזמן שבו אולי נאלץ [לסגור]", אמרה. "אנחנו חושבים שהזמן הזה עדיין לא הגיע. אנחנו נוקטים כל הזמן אמצעי זהירות יותר ויותר נוקשים מבחינת הניקיון והבדיקות".
טקס הטבילה של אשה יהודיה נעשה ממילא תוך ריחוק. בדרך כלל אשה נכנסת למים רק בנוכחות בלנית המוודאת שטבילתה נעשית כהלכה, ולשם כך על הנשים להיות נקיות וללא כל תכשיטים וקישוטים כשהן טובלות. משמעות הדבר היא שאשה המגיעה למקווה נמצאת בסיכון נמוך יותר להעברת מחלות מאשר מי שמגיע לתפילות בבית כנסת צפוף יחד עם מתפללים אחרים.
"מדובר על אשה אחת ומתנדבת אחת", אמרה קארי בורנסטין, המנהלת הראשית של ״מים חיים״, מקווה קהילתי בניוטון, מסצ'וסטס, שם נסגרו כל מרכזי החינוך והאמנות, אך המקווה נשאר פתוח.
״מים חיים״ הגביר את החיטוי במתחמים הציבוריים, מטפל במים באופן סדיר בחומרי טיהור, ומחליף את אבני הקרצוף והציוד האחר הניתן ללקוחות לאחר כל טובלת. הטובלות חייבות לקבוע מראש מועד להגעתן ולהתכונן בבית. והבלניות האחראיות לוודא שהנשים ביצעו את כל ההכנות הדרושות לטבילה על-פי ההלכה עושות זאת כעת ממרחק. "אנחנו שומרות גם על מרחק בין כל מי שנמצא במקווה כך שזו סביבה הרבה יותר מנוהלת ומסודרת", אמרה בורנסטין.
״מרכז עדן״, קבוצה ירושלמית העוסקת בהסברה לנשים על השימוש במקווה, רוצה שכל המקוואות יאמצו הנחיות דומות. מנהלת הקבוצה, נעמי גרומט, אמרה כי היא חושבת שסגירת המקוואות תהיה המוצא האחרון של ממשלת ישראל. "זהו חלק מאורח החיים של הרבה מאוד אנשים, ואני חושבת שמתוך כבוד לכך, גורמי הממשלה בוודאי ירצו לנסות לשמור אותם פתוחים כל עוד אפשר", אמרה גרומט. "זה חלק משמירה על סביבה בריאה ומשוחררת מלחצים".
המדרשה אורתודוקסית לנשים ״נשמת״ בירושלים, פרסמה הוראות לאמצעי זהירות במקוואות.
"זהו חלק קריטי באורח החיים היהודי, ובהנחה שכל הכללים האחרים של ריחוק חברתי וחיטוי יישמרו, על-פי אנשי מקצועות הבריאות שעמם התייעצנו, טבילה במקווה לא אמורה להוות שום סיכון בריאותי נוסף", אמרה עטרה אייס, ראש הסניף הצפון-אמריקני של תוכנית המדרשה להכשרת נשים בהלכות הטבילה במקווה.
הרבנית ליילה קז'דן, בוגרת ישיבת מהר"ת – מדרשה אורתודוקסית לנשים – ובעלת רקע בביואתיקה, אמרה כי מסרה הנחיות לכ-50 מקוואות מאז שהחלה התפרצות הנגיף. "המצב באמת מתפתח במהירות, כך שההנחיות ישתנו במשך הזמן, אבל כאן ועכשיו יש ללא ספק מהלך להחזיק את המקוואות פתוחים ומתפקדים תחת הגבלות", אמרה.
סגירת מקוואות תהווה אתגר לזוגות רבים השומרים על ההלכה והמסורת, אומר הרב דב לינזר, ראש ישיבת חובבי תורה, מכון אורתודוקסי מודרני להכשרת רבנים, אבל לא אתגר בלתי עביר. אמנם ההלכה היהודית קוראת לקהילות חדשות לבנות מקווה לפני שהן בונות בית כנסת, אך במשך הדורות נשים רבות לא יכלו להגיע למקוואות בגלל מקומות מגוריהן או צרכיהן הרפואיים המסויימים.
"הלחץ שהדבר הזה יכול להכניס לחיי הנישואין והקושי האנושי הכרוך בכך, אני לא מתכוון להמעיט בהם בשום צורה, אבל חשוב להבין שאנחנו מדברים על חודשים ספורים, ואנשים הסתדרו", אמר לינזר.
ההלכה היהודית מציעה אפשרויות אחרות. מקווי מים טבעיים, כולל ימים ואגמים, יכולים לשמש כמקווה. גם בריכות פרטיות יכולות במקרים מסויימים לשמש מקוואות, ולמעשה הרב משה פיינשטיין, הפוסק החרדי המשפיע ביותר בארצות הברית, עזר לבנות בריכה שכזו בקהילה בבלרוס שבה כיהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
אולם במיוחד בראשית האביב, מקוואות טבעיים עלולים להיות קרים במידה מסוכנת. ומעטים האנשים שיש להם גישה לבריכות שחייה בימים אלה, אלא אם יש להם בריכה פרטית. מכיוון שההלכה היהודית מחייבת שמקווה יכיל נפח מסויים ויהיה מחובר למאגר של מים לא-שאובים כדי שיהיה כשר, לא כל בריכה יכולה להתאים.
"בנסיבות הנכונות, יש בהחלט אנשים שיפסקו שבריכת שחייה היא בסדר", אמר לינזר, "אבל צריך שיתקיימו הנסיבות האלה". הוא הוסיף שלדעתו מגיפת הקורונה עשויה להוביל לגמישות מסויימת. "לא אופתע אם במקרה שהדבר הזה יימשך זמן מה והמקוואות ייסגרו, יהיו רבנים שיוציאו פסק הלכה כזה", אמר.
עוד תחום פוטנציאלי לגמישות עשוי להיות הקלה אפשרית בהחמרות מסויימות המתייחסות למגע לא-מיני. האיסור מן התורה הוא על יחסי מין, אולם האיסורים מדרבנן כוללים גם מגע שאין לו אופי מיני. "זהו תחום שאני חושב שחלק מן הרבנים ישקלו", אמר לינזר. "זה לא פותר את הבעיה לגמרי, אבל זה עשוי לפתור אותה חלקית".
האשה הירושלמית בת ה-24 אומרת שמגע רגיל – כמו "טפיחה מרגיעה על השכם" – חשוב לה יותר מאשר אינטימיות מינית. "סקס זה בכלל לא העניין, אלא הנחמה והקירבה שמגע יכול לתת כשאת מרגישה בודדה ומפוחדת", היא אמרה.
גם פנינה פלדמן חושבת על סגירה אפשרית – וכיצד זו תשפיע על חייה בבית. פנינה, סטודנטית לתואר שלישי בת 29 המתגוררת עם בעלה בהיילנד פארק, ניו ג'רזי, כבר חשבה על תרחישים חלופיים, כולל ללכת לאזור מבודד לחוף אגם או ים קרובים אם המקווה הסמוך אליה ייסגר.
"זה לא בדיוק סוף העולם", אמרה. "אבל חלק גדול מן הדרך שבה אני מקווה לשמור על שפיות במהלך הסיפור הזה הוא להתנהל באופן רגיל ככל האפשר. זה יהיה שיבוש גדול מאוד אם חלק מהחיים שלנו יהיה בלתי נגיש".