זו הייתה מצווה כפולה, סיכם "הניו יורק פוסט": זוג שהתחבר לתפילת שבת מקוונת בבית הכנסת שלהם במינסוטה התפשט והחל בביצוע מצוות פרו ורבו.
התקרית, שארעה ב-14 במאי דווחה בצהובון הניו יורקי בסוף השבוע שעבר ומיד הפכה ויראלית. רבים מהם התענגו גם על משחק המילים באנגלית שבו השתמש הכותב: "דבי עושה את דברים" (פרשת השבוע הייתה למעשה מספר ויקרא ולא מדברים, אבל לא נדקדק בקטנות). "אני רוצה להכתיר את הכתבה כמועמדת לפרס המתבקש בעיתונות של "משחקי המילים הטוב ביותר", צייצה ארין איינהורן, עיתונאית יהודייה מדטרויט.
אולם האירוע, שהתקיים במהלך תפילת שבת בבית הכנסת "בית אל" בסנט לואיס פארק, פרבר של מיניאפוליס, אינה רק נושא לבדיחות. היא גם מצביעה על הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיית הסטרימינג שאותה אימצו בתי כנסת אמריקנים רבים בתקופת מגפת הקורונה. התנועה הקונסרבטיבית, שאינה מעודדת שימוש במכשירים אלקטרוניים בשבת, התירה שימוש בזום בשבת כאמצעי חירום בתחילת תקופת, כאשר ועדת ההלכה היהודית של התנועה קבעה כי יש "לכוון ולשכוח" את ציוד הזרמת המדיה, כלומר: לכוון אותו לפני כניסת השבת ולא לגעת בו עם כניסתה.
ייתכן שמדיניות זו מספקת את ההסבר לעובדה שהזוג, שקיים יחסים במשך 45 דקות, נשאר על מסך הזום באין מפריע, כאשר איש מאנשי בית הכנסת לא פועל להפסיקם או לעצור את שידור הזום.
"אני מרגיש נורא עבור הזוג ששמו הטוב הוכתם, כמו גם תדמיתו", אומר הרב דיויד פסקין, שעובד בבית כנסת בפלורידה ומייעץ גם כ"איש תורה וטכנולוגיה" לקבוצות יהודיות. "אנחנו עדיין לא בקיאים בטכנולוגיה הזו, רק לומדים כיצד לעשות זאת. מדהים אותי שיש כל כך הרבה אנשים שעדיין לא יודעים כיצד להשתיק או לפתוח את המיקרופון שלהם".
בית הכנסת בית אל סירב להגיב על התקרית ועל הדרך שבה בית הכנסת עורך תפילות וירטואליות. אולם אישה שהזדהתה בטוויטר כחברה בבית הכנסת הביעה את דעתה כי קיום החוק היהודי, ולא חוסר בקיאות בטכנולוגיה, היה הסיבה לכך שהאירוע נמשך זמן כה רב. "איש לא התקשר כדי לשים לכך קץ, מפני שזה היה במהלך השבת ולכן האירוע נמשך 45 דקות", היא כתבה. היא הוסיפה, "ברצוני להבהיר – אף אחד שעובד בבית הכנסת לא היה מתקשר כדי לפקח על הזום".
זו בעיה יחודית לבתי כנסת המשתייכים לזרם הקונסרבטיבי ואשר מתירים שימוש בזום כפלטפורמה להזרמת שירותי דת. בתי כנסת אורתודוקסיים אינם משתמשים בטכנולוגיה דיגיטלית בשבת, ואילו בבתי כנסת רפורמיים אין מניעה להתקשר ולהתערב אם נדרש.
בתי כנסת קונסרבטיביים מסוימים משתמשים בטכנולוגיה פסיבית להזרמת מדיה שבה נראים רק מי שמנהלים את התפילה. אולם בתי כנסת אחרים של התנועה מעדיפים הזרמה דו-כיוונית כמו זום, מפני שהיא מאפשרת לאנשים לומר קדיש בקול או להוביל את הקהילה במהלך התפילה.
הרבה רייצ'ל איין מבית הכנסת סאטון פלייס בניו יורק, העושה שימוש בזום ובשירות הזרמת מדיה פסיבית כהשלמה לתפילות פנים-אל-פנים, סירבה להגיב על התקרית בבית אל. עם זאת, היא אמרה כי סאטון פלייס, כמו בית הכנסת הקונסרבטיבי בית אל, מחויב לוודא כי חברי הקהילה מרגישים שהם חלק מהקהילה גם כאשר הם משתתפים בתפילה מהבית – גם אם המשמעות היא שחורגים לעיתים מההנחיות שהתנועה קבעה.
"מה שלמדנו בשנים האחרונות הוא שיש דרכים שונות שבהן רבנים מקבלים החלטות עבור הקהילה שלהם", אמרה איין. "הם עושים זאת תוך התייעצות עם הוועדה לדין תורה והלכות של התנועה הקונסרבטיבית, אולם יש גורמים רבים שמובילים להחלטה זו".
הוועדה, שהיא חלק מכנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, מאמצת הלכות באישורם של שישה חברים או יותר, אולם רבני התנועה והקהילות אינם מחוייבים לפעול לפיהן. הפסיקה משנת 2020 המתירה הזרמת מדיה בתקופת הקורונה קראה לבתי הכנסת לשכור לא-יהודים שיפקחו על פלטפורמות דו-כיווניות כמו זום כאשר יש להכניס, להוציא או להשתיק את המשתתפים בזום. (חוות דעת שנייה של אותו רב שאומצה בשנה שעברה קובעת כי הזרמת המדיה צפויה להימשך גם לאחר המגפה).
"אם אין מישהו לא-יהודי שזה תפקידו, קיים סיכון רב שאדם יהודי יתערב, ויפר לא רק את האיסורים הרבניים אלא גם איסורים תנ"כיים״, קובעת התשובה ההלכתית. "לכן, אנו ממליצים שאם חשוב שמערכות אלו תפעלנה, על המשימה יופקד אדם לא-יהודי שתפקידו יהיה לפקח עליהן".
מנהיגי קהילת בית אל אמנם לא התערבו בזמן שבני הזוג שהשתתפו בבת מצווה המקוונת היו עסוקים במעשיהם, אך נראה כי משתתפים אחרים לא היססו לחלל שבת. מישהו התקשר לזוג כדי להתריע בפניהם שהם מועברים בשידור חי, על פי הדיווח ב״ניו יורק פוסט״.
והיה גם מי שטרח לעשות צילום מסך, בתיעוד שהנציח את מעשיהם והסתובב במדיה החברתית, ועורר שמחה לאיד, ולעיתים קריצת עין על החוק היהודי.
אדם שקרא את הכתבה צייץ בטוויטר: "מעולם לא שמעתי טיעון טוב יותר מדוע לא להשתמש במכשירים אלקטרוניים בשבת".
