הרב ישראל "סיי" דרזנר, שהפגין לצד מרטין לותר קינג ג'וניור וזכה לכינוי "אלוף המעצרים״, נפטר ביום חמישי בגיל 92.
דרזנר, שהיה חבר בתנועת "רוכבי החופש" שפעלה למען שיוויון זכויות לשחורים במדינות הדרום בשנות השישים, נודע כרב רפורמי בולט בעיקר בזכות פעילותו למען צדק חברתי. הוא היה פעיל במחאות נגד מלחמת וייטנאם והיה גם מתנגד בולט לכיבוש הישראלי בגדה המערבית. בחודש דצמבר אובחן דרזנר כחולה בסרטן סופני במעי והוא הלך לעולמו כעבור חודשים ספורים.
"אני רוצה שיזכרו אותי כמישהו שלא רק ניסה לקיים את האמונה היהודית, אלא גם ליישם את השקפת העולם היהודית מהתלמוד, זו המכונה ׳תיקון עולם׳, ואני מקווה שתרמתי במעט כדי להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב", אמר דרזנר בראיון ל-CBS בדצמבר.
ישראל סימור דרזנר נולד בלואר איסט סייד בניו יורק בשנת 1929 למשפחה אורתודוקסית וגדל בברוקלין, שם הייתה לאביו מעדנייה. כילד, הוא התחנך בישיבות אורתודוקסיות אבל בהמשך דרכו בחר להיות רב רפורמי, זאת אחרי שסיים את שירותו הצבאי במהלכו נלחם במלחמת קוריאה ואחרי שבילה פרק זמן בקיבוץ בישראל.
את פעילותו האקטיביסטית החל במחאה נגד החלטת ממשלת בריטניה למנוע הגירת יהודים לתחומי פלשתינה בתקופת המנדט, כאשר הפגין מחוץ לבית עסק בבעלות בריטית במנהטן בשנת 1947.
המעצר הראשון שלו היה ביוני 1961, כאשר דרזנר חבר לקבוצה בין-דתית של פעילים לבנים ושחורים שנסעו באוטובוס לאורך דרום ארה"ב ב"נסיעת חופש" במטרה לבטל את ההפרדה הגזעית בתחנות אוטובוס. הוא נעצר שוב מדי קיץ בשלוש השנים הבאות.
"הייתי רב רפורמי, אבל תמיד חבשתי כיפה", סיפר דרזנר בראיון ל-JTA ב-2011, חמישים שנים אחרי שהשתתף ב״נסיעת החופש״ הראשונה שלו. "רציתי שאנשים ידעו שאני יהודי".
את מרטין לותר קינג פגש דרזנר לראשונה בשנת 1962. באותו קיץ הוא שהה לילה בבית עם קינג ופעילים אחרים שהיו לכודים בפנים וסביבם מאות פעילים גזעניים לבנים הצרים על הבניין. קינג סיפר לדרזנר על חוויותיו מסדר הפסח שבו השתתף בבית כנסת רפורמי באטלנטה באותה השנה.
"ד"ר קינג אמר לי, 'התרשמתי עמוקות מכך שאחרי 3,000 שנה, אנשים אלו זוכרים שאבותיהם היו עבדים, והם לא מתביישים בכך׳", אמר דרזנר. "הוא אמר לי, 'אנחנו השחורים צריכים ללמוד זאת, לא להתבייש במורשת העבדות שלנו'".
בשנת 1963, קינג נשא דברים בבית הכנסת של דרזנר בספרינגפילד, ניו ג'רזי. שנה אחר כך, לבקשתו של קינג, עמד דרזנר בראש משלחת רבנים רפורמים לסנט אוגוסטין, פלורידה, שם נטלו חלק במחאה נגד הפרדה גזעית במלון מונסון מוטור לודג'.
"אנחנו זקוקים לך כאן עם כמה שיותר רבנים שתוכל להביא!", כתב קינג לדרזנר. דרזנר ורבנים נוספים נסעו לפלורידה הישר מישיבה של כנס הרבנים המרכזי באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי.
בשנת 1965, קינג ביקש מדרזנר לערוך עצרת תפילה בגשר אדמונד פטוס בסלמה, אלבמה, אחת מנקודות הציון המרכזיות של המאבק למען זכויות האזרח בארה״ב.
האקטיביזם של דרזנר חרג הרבה מעבר לתנועת זכויות האזרח. בשנות ה-70, דרזנר הפגין לעיתים קרובות לתמיכה ביהודי ברית המועצות ובזכותם לעזוב את המדינה. בשנת 1982 הוא הוביל מהלך – אשר לא צלח – לגרום לארגון המרכזי של הרבנים הרפורמיים בארה״ב לגנות את פלישת ישראל ללבנון. בזמנו, סיפר דרזנר בראיון כי הוא מחויב ל"ישראל דמוקרטית וצודקת", וכי "מה שקורה היום בלבנון אין לו קשר לישראל מסוג זה". בשנת 2013 העניק הנשיא ברק אובמה לדרזנר עיטור כבוד על תפקידו בתנועת זכויות האזרח.
אבל דרזנר לא הספיק למלא את כל משימותיו.
רשימת הדברים שרצה לעשות לפני מותו, לאחר שאובחן כחולה סרטן, כללה ביקור במעדניית ״כץ״ בלואר איסט סייד לכריך פסטרמה אחרון. "הוא לא שאל שאלה אחת על המחלה", סיפר בנו, אבי דרזנר, במאמר שפירסם בעיתון ״פורוורד״ אחרי מות אביו. ״הוא היה מוכן – ומוכן למצות עד תום את השבועות שנותרו לו, כפי שמיצה עד תום את תשעת העשורים שקדמו להם".
כאשר דיבר עם ה-JTA בשנת 2011 על פועלו בתנועת זכויות האזרח, הדגיש דרזנר כי היה חוזר על הכול שוב אם היה מתבקש על ידי התנועה.
"מכיוון שאני יהודי", אמר דרזנר, "לא ראיתי כל אפשרות אחרת".
