(JTA) – כשהתגייסה מינה ווישוואנאט, לפני יותר משנתיים, לסייע בפיתוח קורס היידיש המקוון הראשון באפליקציית Duolingo הפופולרית, היא ידעה שזה לא יהיה פשוט.
אבל ווישוואנאט, בתם ונכדתם של חוקרי יידיש מפורסמים, שמדברת יידיש בביתה עם ילדיה, הניחה שהקשיים יהיו טכניים. היא לא שיערה שהאתגר הגדול יהיה שילוב היידיש האקדמית שהיא מכירה מלימודיה, עם הניב היומיומי אותו דוברים עמיתיה החסידיים שעבדו איתה בפרויקט.
כשעלה האתר החדש לאוויר ב-6 באפריל, לשמחתם של יותר מחצי מיליון יהודים בשפה שדוברים יידיש ועוד רבים שרוצים לעשות כן, ניתן היה להבחין בקלות בתוצאות הפשרות בין השפה הרשמית לזו שמדוברת ברחובות ברוקלין ובני ברק.
"השתמשנו בעיקר באיות ובדקדוק המעט יותר פורמאליים הנהוגים בקרב היידישיסטים החילוניים יותר", אמרה ווישוואנאט . "אבל כשהקלטנו את האודיו, השתמשנו בהגייה שמשמשת את הסטודנטים המקומיים, במיוחד בבורו פארק, בברוקלין וכדומה".
דוּאוֹלינגו, שהוקמה בשנת 2012 כדי לסייע למהגרים דוברי ספרדית לקבל גישה לחינוך אנגלי, מציעה היום 40 שפות באפליקציה חינמית שמתמצתת את לימודי השפה למה שרבים, כולל מייסד האפליקציה, משווים למשחק. משתמשים צוברים נקודות ומטפסים בלוח תוצאות לצד "שחקנים" אחרים תוך אימונים יומיומיים כדי להגיע לשיעורי הסיום. צוות הדמויות המצוירות של האפליקציה, וביניהן הקמע – ינשוף וששמו 'דוּאוֹ, מוסיף לאווירה המהנה.
וכדי לשכנע תלמידים חדשים להתחיל בקורס, הודיעה החברה גם על תמריצים ייחודיים לתלמידי היידיש: מי שהתחיל את הקורס ביום השקתו, זכה לבייגל חינם, בתנאי שהמשתתפים יבצעו את ההזמנה ביידיש.
השקתו של הקורס החדש באה על רקע של זינוק חד בעניין בלימודי יידיש בתקופת מגפת הקורונה. בשיעורי היידיש של 'חוג הפועלים' ((The Workers Circle שהתקיימו בקיץ שעבר השתתפו 305 סטודנטים מ-20 ארצות ומ-32 מדינות בארצות הברית, זינוק של 65% לעומת השנה הקודמת. גם תכנית הקיץ של אוריאל ווינרייך ב-YIVO רשמה עליה של 60% בהשתתפות והגיעה ל-120 תלמידים – ומספר הסטודנטים שנרשמו לתכנית החורף היה גדול פי חמישה בהשוואה לשנה הקודמת.
"זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים עבור אנשים שלא היו צריכים יותר להגיע לניו יורק ולהוציא כסף על השכרת מקום מגורים, מה שעשוי לעלות יותר מעלות התכנית, או עבור אלה שלא יכולים להגיע למשך כל תקופת הקיץ", סיפר דוויד בראון, המנהל האקדמי של התכנית ב-YIVO, בראיון שנתן באוגוסט ל״ניו יורק ג׳ואיש וויק״.
התכנית של דואולינגו שונה מהשיעורים שמציעים המוסדות הוותיקים. ראשית, היא מציגה למשתמשים יידיש עכשווית מדוברת, במקום היידיש ההיסטורית שמלמדים בקורסים הממוסדים. שנית, התכנית ככל הנראה לא תוציא משורותיה דוברי יידיש שוטפת: אפליקציית דואולינגו ספגה ביקורת על כך שהיא אמנם מהנה, אך לא מספקת הוראת שפה פונקציונאלית.
ווישוואנאט הייתה הנציגה היחידה בצוות יוצרי הקורס שהגיעה מהצד החילוני-אקדמי של עולם הוראת היידיש. היא מודה שהשימוש בקורס של דואולינגו אינו שווה ערך לקורס ברמה אוניברסיטאית או לשיעורי הקיץ המרוכזים – וכי הגרסה הראשונה של הקורס תביא את המשתמשים רק לרמה "בינונית" (עם הזמן, דואולינגו מוסיפה לעתים קרובות תוכן לקורסים שלה בעזרת משוב של משתמשי הקורס) – אך היא מאמינה שתהיה לקורס השפעה חיובית על העניין שיגלה הציבור הכללי ועל ההכרה בשפה.
"כמות החשיפה שהאפליקציה תביא ליידיש, תגדיל את קהל האנשים שעשויים לעשות את הקורס, ואז הם יאמרו, 'היי, זה מעניין. בא לי לחפש דברים נוספים בתחום'. זה יכול לקחת את האנשים רחוק יותר", היא אמרה. "אתה יכול להיות בכל מקום בעולם, ודואולינגו תוביל אותך לעולם היידיש, ומשם תוכל לרכוש מיומנות של שליטה שוטפת בשפה".
כדוגמה למי שהתחיל בלימוד יידיש בשלב מאוחר בחייו, ווישוואנאט מספרת על אביה, יליד הודו, שלמד את השפה ונישא לגיטל שכטר-ווישוואנאט, עורכת המילון המקיף אנגלית-יידיש (Comprehensive English-Yiddish Dictionary), וביתו של מרדכי שכטר, מהאבות הרוחניים של לימודי היידיש. בבית שבו גדלה מינה ווישוואנאט, דיברו יידיש וטמילית, והיום בביתה היא מדברת עם ילדיה ביידיש. (אחיה, ארוּן, גם הוא מוכר בעולם היידיש – בשנה שעברה הוא פרסם את התרגום הראשון ליידיש של הספר 'הארי פוטר').
"כל כך הרבה אנשים, במיוחד אמריקנים, מודעים ליידיש. אבל המודעות שלהם מוגבלת לעתים קרובות לסטריאוטיפים, או למספר ביטויים פה ושם שהם שמעו מסבא וסבתא או מהשכנים", אמרה ווישוואנאט. "אני מקווה שאנשים אלה יעשו את הקורס ויבינו, 'היי, יידיש היא שפה אמיתית, יש לה דקדוק, יש לה אוצר מילים'. אתה לא יכול סתם להגיד משהו בצורה מצחיקה, במבטא מצחיק ולהגיד שזה יידיש. אתה למעשה יכול לדבר על כל נושא שבעולם. היידיש היא לא נועדה רק בשביל הפאנצ'ליין".
אחת מההחלטות הבעייתיות שעמדו בפני ווישוואנאט ועמיתיה הייתה איך לאזן בין הניבים השונים. רק דוגמה קטנה, "המילה שהעולם היידי החילוני משתמש בשביל לתאר ספל, כמו ספל תה, היא מילה שהחסידים משתמשים בה לרחצת ידיים, או לצקת מים על הידיים", אמרה ווישוואנאט, כשהיא מתייחסת למצוות נטילת ידיים עליה מקפידים אורתודוקסים רבים. "והמילה שהאורתודוקסים משתמשים בה ל'ספל' היא המילה שבה אנחנו משתמשים לתאר כוס".
עוד דילמה שעמדה בפני צוות דואולינגו: איך לעצב את דגל הקורס. רב הקורסים של השפות האחרות מציעים פשוט את דגל המדינה בה נולדה השפה – לדוגמה, דגל צרפת לקורס בצרפתית. היידיש – שהיא שילוב של גרמנית, עברית, ארמית ויש בה גם מעט מהשפות הסלאביות והרומאניות -הציבה בפניהם בעיה מורכבת יותר.
לאחר לא מעט דיונים, הסכים הצוות על האות אלף בצבע לבן, ותחתיה קמץ על רקע כחול כהה. ווישוואנאט אמרה שהסמל מייצג את יסוד האלפבית בשפה היידית, וגם מזכיר את השיר היידי הקלאסי ' אויפן פריפעטשיק' (בתרגום לעברית: "על האח" ומוכר גם כ"אלף בית"), המספר על רב המלמד את תלמידיו את האלפבית. השיר הושמע בסרט 'רשימת שינדלר' ובפסקול של סרטים אחרים. חלק מהפזמון שלו אומר: "שנו, ילדים, וחזורו: קמץ-אלף – א".
הבחירה בצבעי כחול לבן הייתה מקרית, אמרה ווישוואנאט, ולא נועדה להזכיר את צבעי דגל ישראל.
ווישוואנאט סיפרה שהצוות היה מודע לתפקידים השונים שיש כיום לשפת היידיש בקרב קבוצות יהודיות שונות, ולכן דאג שלא למצב אותה כשפה האוניברסאלית של העם היהודי (בדואולינגו יש גם קורס בעברית). במקום זאת, היא מקווה כי הקורס הנרחב המשותף יוכל לסייע לגשר בין החברה החילונית לבין העולם החרדי אורתודוקסי.
"אני מקווה שההבנה בין שני הצדדים תגדל", היא אמרה.
