(JTA) — שנה לאחר שמגפת הקורונה החלה לחולל שמות בקהילות האורתודוקסיות של ארה"ב, מאשר מחקר מדעי את מה שכבר ידעו בקהילות זה מכבר: ההתקהלויות ההמוניות במהלך חגיגות הפורים הפכו לאירועים מפיצי-על.
על פי מאמר שפורסם בשבוע שעבר ב-Journal of the American Medical Association Network Open, כתב עת שעובר ביקורת עמיתים ופתוח לקהל הרחב, נגיף הקורונה התפשט במיוחד בקהילות החרדיות ברחבי המדינה באביב האחרון, בסמוך לחג הפורים — עוד לפני שפרסמו שירותי בריאות הציבור אזהרות מפני הסכנה שטמונה בהתקהלויות המוניות.
מחברי המאמר — ארבעה רופאים יהודים אורתודוקסים שבדקו אלפי דגימות דם של חרדים חולי קורונה בחמש מדינות — אומרים שהמחקר שלהם כולל לקחים חשובים עבור גורמי בריאות הציבור, בבואם להתוות את מדיניות בריאות הציבור בשלב הבא במלחמה במגפה.
"צריכות להיות המלצות ספציפיות לכל קהילה דתית ואתנית", אמר ד"ר ישראל זיסקינד, רופא ילדים מברוקלין וממחברי המאמר. "הם צריכים לגלות רגישות תרבותית רבה יותר, וזה לא קרה בזמן המגיפה, במיוחד לא בשלבים המוקדמים שלה".
מחבר נוסף, ד"ר אבי רוזנברג, נפרולוג מומחה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, התייחס במיוחד לאירועי פורים שעבר, כשאמר, "ההנחיות הגיעו שבוע מאוחר מדי".
"ההנחיה לעטות מסיכות התקבלה אחרי פורים, הסגר הכללי הגיע אחרי פורים, ההכרזה על הקורונה כמגפה התקבלה אחרי פורים", הוא הסביר.
המאמר הוא הפרסום הראשון מפרויקט מחקר שיזמו שלושה רופאים יהודים אורתודוקסים, אשר החליטו כבר בימים הראשונים למגיפה להפוך את האירועים הטראגיים — ההתפשטות הנרחבת של נגיף הקורונה בקהילות החרדיות במהלך פורים — להזדמנות ללמוד על הנגיף ולחקור אותו לעומק. באמצעות הפרויקט שנקרא "מחקר רב-מוסדי המנתח נוגדנים ל-CoV-2" — או חבורת 'מצווה' [ראשי תיבות של שם הפרויקט באנגלית] — הם אספו אלפי דגימות דם שהועברו לבדיקה בעשר מעבדות וירולוגיות, לביצוע מחקרים הקשורים לקורונה.
יוזמי ׳חבורת המצווה', מאמינים שהממצאים של המחקר שלהם משמשים כמעין תיקון חלקי לגל הפרסומים השלילי לו זכו הקהילות האורתודוקסיות בגלל שהפרו את ההנחיות של שירותי בריאות הציבור.
"הפואנטה של כל המאמץ הזה הייתה 'קידוש השם', להוכיח שאכפת לנו מהשכנים שלנו", הבהיר זיסקינד. "ויצאנו באלפינו כדי לעשות את זה".
לדברי המחברים, הממצא החשוב ביותר במחקר שלהם הוא הבנת האופן שבו העיתוי של חגיגות הפורים והיעדרן של הנחיות הולמות מצד שירותי בריאות הציבור באותם ימים, אפשרו למחלה להתפשט בקהילות האורתודוקסיות. המחקר גילה כי בכל חמש המדינות שהשתתפו במחקר הופיעו תסמינים בהפרשים של שבוע זה מזה, עדות לכך שהתגובה הראויה למגיפה צריכה להביא בחשבון גם את קשרי הגומלין שיש בין כלל הקהילות האורתודוקסיות במדינות השונות.
הטיעון המרכזי במאמר, שפורסם שבועות ספורים לפני חג הפסח, ולפיו גורמי בריאות הציבור צריכים לפרסם הנחיות המותאמות אישית לקהילות דתיות שונות, רלוונטי מאוד גם היום, כשמשפחות רבות מקוות להתכנס יחדיו לסדר פסח, אחרי שנה שלמה שבה נחוגו החגים היהודיים בבידוד. אלא שרוב אזרחי המדינה עדיין לא התחסנו, והסכנה שבהתקהלות בטרם עת נרחבת מאוד בקרב הלא-מחוסנים.
"חג הפסח מתקרב, וכעת, שנה לאחר פרוץ המגפה, יש רצון עז מצד כולם להרפות קצת מהלחץ", הסביר רוזנברג. "בהתחשב באופן שבו אנחנו חוגגים… יש להמשיך ולהדגיש שהנתונים עדיין גבוהים למדי, כך שאם אינכם מחוסנים או מחלימים, מוטב שתימנעו מחגיגות גדולות מחוץ לתא המשפחתי המצומצם".
המחקר מוסיף ששיעורי ההדבקה בקהילות האורתודוקסיות בשלבים הראשונים של המגיפה היו גבוהים יותר מאשר בקהילות הלא-יהודיות שסביבן, ומחברי המאמר מייחסים זאת לאופייה החברותי ביותר של הקהילה האורתודוקסית. אך בעוד שרבים בקהילות חרדיות מסוימות האמינו שהשיגו חסינות עדר, אי שם בשלהי האביב ובתחילת הקיץ, הרי שנתוני המחקר מוכיחים שהסבירות לכך נמוכה מאוד.
בניו ג'רזי, הקהילה ובה השיעור הגבוה ביותר של בדיקות נוגדנים חיוביות בקרב דגימות המחקר, רק 32.5 אחוז מהדגימות נמצאו חיוביות לנוגדנים.
"אין אף נתון במחקר כולו שמתקרב למספרים הדרושים לחסינות עדר", אמר רוזנברג.
למעשה, המחקר סייע גם בתיקון התפיסה המוטעית של אנשים מסוימים בנוגע למצב החסינות שלהם באביב האחרון.
"תוך כדי תהליך גילינו שאנשים רבים דיווחו על תסמינים אך לא הפגינו שום עדות סרולוגית לנוכחות הנגיף", הוסיף רוזנברג; ובמילים אחרות, גם אנשים שהיו משוכנעים כי נדבקו בקורונה והחלימו, ולכן הסיכוי שלהם לשוב ולחלות נמוך מאוד, לא נדבקו בנגיף מלכתחילה. כמו כן, המחקר גילה נוגדנים אצל אנשים שלא סבלו מתסמינים כלשהם, עדות לכך שהנדבקים היו א-סימפטומטיים.
המחקר החל עוד בימים הראשונים למגפה, כשרוזנברג חבר לזיסקינד, חברו ללימודים בברוקלין קולג'. השניים השיבו לשאלות על קורונה שהציגו להם חברי קהילתם המודאגים. בין היתר, התבקשו שני הרופאים לחוות את דעתם בסוגיית של מדיניות התפילה בבתי-הכנסת והלימוד בבתי-הספר. עד מהרה, הגו השניים את הרעיון לבצע מחקר שקשור לקורונה, בתוך הקהילה האורתודוקסית, ובשלב זה הם חברו לד"ר ג'ונתן סילברברג, רופא עור ואפידמיולוג מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, גם הוא חבר ללימודים מן העבר.
הם הגישו בקשה לביצוע מחקר לוועדת הסקירה המוסדית, ואספו דגימות דם במשך שבועיים בחודש מאי. בעזרת ארגונים קהילתיים כמו 'ביקור חולים' בלייקווד שבניו ג'רזי, המספקים מזון ושירותים נוספים למאושפזים בבתי חולים ולאנשים הסובלים מבעיות רפואיות, הצליחו השלושה לגייס דגימות דם מ-6665 חברי קהילות אורתודוקסיות בחמש מדינות בארה״ב.
כשסילברברג, רוזנברג וזיסקינד הגו לראשונה את פרויקט המחקר, הם התכוונו לבצע מחקר חתך, כזה שיצביע על שיעור הנדבקים בקורונה בקרב חברי הקהילה. אך המדגם הדרוש למחקר חתך גדול מדי, והשלישייה נאלצה לשנות גישה.
הם החליטו שכל משתתף במחקר ימלא שאלון מפורט על שלב הופעת התסמינים (לשם התייחסות, סיפק השאלון את לוח המועדים של חג פורים ופסח), חומרת התסמינים ומשך הזמן שלהם. בשלב הבא, נלקחו שתי מבחנות של דם מכל משתתף, אחת מהן לשם בדיקת נוגדנים ולשימוש במחקר.
המבחנות האחרות, כמו גם כ-2000 דגימות רוק שנלקחו מאותם משתתפים, נשלחו לעשר מעבדות וירולוגיות, לשם ביצוע מחקרים שונים הקשורים לקורונה.
שלושת הרופאים אומרים שהם נרגשים לפרסם סופסוף את ממצאי המחקר שלהם, כמעט שנה מתחילתו. וכששמונה מחקרים נוספים נמצאים כעת בשלבים מתקדמים, תוך שימוש בדגימות הללו, הרי שבחודשים הקרובים צפויים להתפרסם מאמרים נוספים בנושאים כמו ההבדל בין חסינות תאי T לחסינות נוגדנים, וגילוי נוגדנים ברוק.
"חמישה מאמרים נוספים נמצאים כרגע בשלבי פיתוח, עם נתונים שסיפקה החבורה הזאת, והם פורצי דרך ממש", סיכם סילברברג. "זו תעודת כבוד לקהילה האורתודוקסית ולמאמצים שלה להירתם ולעזור לנו לחקור את הדבר הזה".
