(JTA) – כשאבּיגֵיל אַדַמס החליטה ללמוד באוניברסיטה של צפון קרוליינה בצ'אפל היל, היא חשבה שתבלה את ערבי השבתות עם סטודנטים יהודים אחרים בארוחות שבת בקמפוס, שם תגבש לעצמה קבוצת חברים קרובים.
בתחילת אוגוסט, אדמס עברה לגור בחדרה במעונות. בשלב הזה היא כבר ידעה שארוחות השבת יצטרכו לחכות: בגלל מגיפת הקורונה נסגר בית הִלל בקמפוס. היא קיוותה שבכל זאת תוכל להשתתף באירועים היהודיים הקטנים יותר, תוך שמירה על ריחוק חברתי.
המציאות הייתה שונה.
את קבלות השבת עם חבריה לקולג׳ היא עושה כעת בשיחת זום מחדרה שבבית הוריה, כשעתיים נסיעה מן הקמפוס, מנסה לקשור שיחה עם סטודנטים שמעולם לא פגשה פנים אל פנים.
אוניברסיטת צפון קרולינה, כמו מוסדות אקדמיים אחרים בארצות הברית, עברה למתכונת של לימודים מקוונים בלבד שבועות אחד אחרי פתיחת שנת הלימודים, זאת בעקבות התפרצות קורונה בקרב הסטודנטים. כל הסטודנטים – למעט אלה שהיו להם נסיבות מיוחדות – קיבלו הוראה לעזוב את המעונות ולנסוע הביתה.
אדמס בת ה-18, שלומדת לתואר ראשון במדעי המדינה, מקווה לחזור לצ'אפל היל לאחר שגל ההדבקה ישכך ולגור ליד הקמפוס עם כמה סטודנטים אחרים; כרגע, היא לומדת בשיעורים מקוונים ומנסה ליצור קשר עם הסטודנטים האחרים באופן וירטואלי. עד עכשיו היה "קשה", היא אמרה, וחגיגת שבת מקוונת לא משתווה לדבר האמיתי.
"זה ממש לא אותו דבר כי אין לנו קשר אחד-על-אחד ושיחות בקבוצות קטנות יותר", אמרה אדמס.
מרבית הסטודנטים בארצות הברית מתגוררים במעונות בשנת הלימודים הראשונה שלהם, וכמחצית עושים זאת לכל אורך מסלול הלימודים. עבור רובם מדובר בפעם הראשונה בה הם גרים מחוץ לבית הוריהם, ולא פעם חשים הסטודנטים, רובם בני 18-19, בדידות וניתוק. זו הסיבה לקיומו של מגוון רחב כל כך של ארגונים ואחוות, שנועדו לקשור בין התלמידים וליצור חיבורים חברתיים.
עבור סטודנטים יהודים רבים, המסגרת החברתית העיקרית היא ארגון הלל וארגוני סטודנטים יהודיים אחרים. במוסדות לימוד שבהם יש אוכלוסייה יהודית גדולה (ובכמה אוניברסיטאות מדובר אפילו רבע עד שליש מהסטודנטים), סעודות שבת מושכות לעתים עשרות ואפילו מאות סטודנטים המצטופפים בבנין הלל או בחדר האוכל כדי לאכול ולבלות יחד. בתפילות יום כיפור ניתן למצוא מספר דומה של תלמידים דחוסים בתוך אולם או בית תפילה בקמפוס, וארגוני אחווה יהודיים משמשים בדרך כלל בית לעשרות סטודנטים המתגוררים בסמיכות.
כל הדברים האלה לא יקרו השנה. אפילו נסיעות במסגרת ״תגלית״, מסע החינם בן עשרת הימים לישראל, שמהווה טקס חניכה לסטודנטים יהודים רבים, הוקפאו עד להודעה חדשה.
המדיניות אמנם משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, אבל ברוב המוסדות שנת הלימודים עברה למתכונת מקוונת, התקהלויות של סטודנטים נאסרו, והחיים הסטודנטיאליים היהודיים, נראים מאד שונים מבעבר.
"ישנה תחושת אובדן אמיתית", אמר ארי גאוס, מנהל הלל בצפון קרוליינה, המשרת תשעה מוסדות לימוד במדינה, וביניהם האוניברסיטה של צפון קרוליינה בצ'אפל היל.
בשנה רגילה, הוא סיפר, סניף הלל של האוניברסיטה פותח את השנה עם אירועים מושקעים במיוחד, כמו חלוקת בייגלס במרכז הקמפוס, כדי למשוך תשומת לב ולגייס סטודנטים לפעילות. השנה, המאמצים הרבה יותר ממוקדים וטכניים.
"אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לנסות להיות חדשניים ולפנות ישירות ובאופן שיטתי למספר סטודנטים גבוה ככל האפשר, מנסים לכנס באינטרנט קבוצות סטודנטים בגודל בינוני כדי שתהיה להם תחושה מתמדת של קשר למיקרו-קהילה של אנשים כמותם", אמר גאוס. "אבל זה לא אותו הדבר וכולם יודעים את זה".
חישוב המסלול מחדש, שנעשה השנה באופן קיצוני כל כך, הצמיח כמה חידושים ראויים לציון. ארגון הלל העולמי, שעובד עם בתי הלל ביותר מ-600 מכללות ואוניברסיטאות בעולם, חבר לעמותת האמנים ריּבּוט (Reboot) כדי לייצר חוויית חגי תשרי נוצצת. ברשימת המצאי: תפילת כל נדרי בביצוע כוכב ברודוויי אדם קנטור ותפילת נעילה בכיכובם של צמד הפוֹלק מִילְק קַרטון קידס, יחד עם סטודנטים מתריסר קמפוסים.
במוסדות לימוד שבהם הותר לתלמידים לחזור לקמפוס, סניפי הלל אינם רק ממציאים מחדש את האופן שבו הם מנהלים את ארוחות השבת – הם גם נדרשים לתמוך בסטודנטים בדרכים חדשות.
"הסטודנטים מבודדים יותר מתמיד ויש לנו הרבה דאגות באשר לבריאותם הנפשית", אמרה גֵ'ן צווילינג, מנהלת האסטרטגיה הראשית של ארגון הלל העולמי. "האסטרטגיה שלנו היא לשמור על הבטיחות, אבל גם לעזור לסטודנטים לא להרגיש כל כך בודדים או מבודדים".
באוניברסיטת קורנל, צוות הלל מצא את עצמו נדרש לתמוך נפשית בסטודנטים שאיבדו את יקיריהם בגלל מגיפת הקורונה. הסניף גייס באחרונה אדם נוסף לצוות, עם רקע בעבודה סוציאלית, שבנוסף לתכנון אירועים, יוכל להצטרף לשלושת הרבנים שכבר נמצאים בצוות כדי לתת תמיכה רוחנית ונפשית לסטודנטים.
"בדרך כלל התוכנית שלנו מתמקדת בדרך לחיות חיים יהודיים מלאים בסביבה פלורליסטית", אמר הרב ארי ויס, מנהל סניף הלל בקורנל. "אחד הדברים שגילינו במהלך ששת החודשים האחרונים הוא שאנחנו בעצם צריכים לחשוב על צרכים בסיסיים אפילו יותר, כלומר לוודא שהסטודנטים שלנו מרגישים בטוחים ומוגנים ושיש להם תמיכה".
ארגון הלל מספק לתלמידי קורנל, שם מתקיימים הלימודים במתכונת מעורבת של שיעורים מקוונים ולימודים מסוימים בנוכחות פיזית של הסטודנטים, ערכות שבת בשקית – 'שַׂקי-בָּת'. הערכות, שכוללת גביע לקידוש, חלות, מיץ ענבים ונרות, נועדו בעיקר לטובתם של סטודנטים שנמצאים בבידוד משום שהגיעו מאזורים שיש בהן שיעור גבוה של הדבקה בקורונה.
חדר האוכל הכשר של האוניברסיטה, שבדרך כלל מתארחים בו מאות סטודנטים לסעודות ליל שבת, יפעל בתפוסה מוגבלת ביותר – רק 30 סטודנטים יורשו לאכול בכל פעם, כשהם יושבים במרחק של שני מטרים זה מזה. מרגע שיתמלא חדר האוכל, יאלצו שאר הסטודנטים להסתפק בערכות שקי-בת ולחגוג את השבת בחוץ או במעונות שלהם.
"אנחנו מנסים להתאים את הסעודות כדי לתפוס עד כמה שאפשר את חוויית ליל שבת", אמר ויס.
באוניברסיטה של קנזס, נציגי חב״ד הרב זלמן טיכטל ואשתו, נחמה, עורכים סעודות שבת בריחוק חברתי ל-35 סועדים לכל היותר, מחוץ למבנה בו שוכן בית חב״ד בקמפוס. בני הזוג מספקים ערכות שבת בשקית למי שלא מצליח לתפוס מקום.
"לפני המגיפה, בסעודת שבת אופיינית היו אצלנו בערך 80 חבר'ה דחוסים בחדר אחד, ממש צפופים, משפחה אחת גדולה ושמחה, הרבה שירים, הרבה ריקודים, הרבה אוכל, הרבה אנרגיה", אמר טיכטל. "ועכשיו… סעודת שבת אופיינית היא 35 חבר'ה יושבים במרחקים גדולים של שני מטרים זה מזה, והאוכל ארוז".
ובכל זאת, יש כמה נקודות אור.
טיכטל משתף פעולה עם יוזמה כלל-ארצית, "לחב"ד אכפת", שפועלת לספק לסטודנטים אמצעים כדי שירגישו מחוברים לקהילה היהודית גם אם אינם יכולים להשתתף באופן פיזי במפגשים.
בצפון קרוליינה, בה נהג ארגון הלל לקיים אירועים נפרדים בכל אחת מתשע האוניברסיטאות, הוחלט להתחיל לערוך מפגשים מקוונים משותפים לכולם, כך שסטודנטים מקמפוסים שונים יכלו ליצור קשר זה עם זה.
"שם המשחק השנה יהיה גמישות וחדשנות", אמר גאוס.
אדמס אמנם לא הצליחה עדיין למצוא חברים חדשים רבים, אבל היא גילתה שקשריה עם כמה מהסטודנטים האחרים באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל, שאותם הכירה מבית הכנסת שלה, מתנועת הנוער ומבית הספר היסודי והתיכון – התהדקו.
"עם הסטודנטים היהודים המעטים שהכרתי לפני שהגעתי לקמפוס, חיזקתי את הקשרים יותר", אמרה. "גם הם לא מצליחים להכיר הרבה אנשים חדשים".
