(JTA) – לפני שהחליט להישאר באומן לתמיד, נהג חיים חַזין לבקר בעיירה שבאוקראינה מדי שנה לקראת ראש השנה.
חזין, מפיק מוזיקה דתית מישראל, מספר שהביקורים השנתיים הקצרים היו חוויות רוחניות שמילאו אותו אנרגיה והשכיחו ממנו את הצרות הכספיות בבית. "יש באומן הרגשה של קדושה, של רוחניות ושל חזרה אל המקורות", אמר חזין, אב לשבעה. "זה נותן לך את הכוח וההשראה להמשיך".
כמו מאות אלפי יהודים דתיים מאז נפילת הקומוניזם באירופה, חזין, בן ה-43, נהג להגיע לעיירה קטנה זו לקראת ראש השנה כדי לפקוד את קברו של רבי נחמן, הצדיק שייסד את חסידות ברסלב במאה ה-18.
לפני סגירת גבולות אוקראינה בשל מגפת הקורונה השנה, היו מגיעים לאומן לקראת החג בכל שנה כ-30,000 יהודים, רובם מישראל. אלפים רבים נוספים מבקרים במהלך השנה.
חזין, אשתו ליאת וילדיהם, הם בין 70 המשפחות שהעלו את חוויית העלייה לרגל לאומן לדרגה אחרת: הם הפכו את אומן למקום מגוריהם הקבוע.
במשך רוב השנה, עיר זו, המונה 80,000 נפש, היא לא יותר מעיירה ישנונית ושקטה. בשביל חזין, מעבר לממד הרוחני של המקום, זה גם מקום שבו "קל יותר להתפרנס", כדבריו.
"בישראל, תמיד הייתי עסוק עם ביורוקרטיה, תשלומים שמגיעים באיחור, הודעות עיקול, משא ומתן עם רשויות המס. באוקראינה הרבה יותר קל מבחינה זו. זו לא ארץ ביורוקרטית", הוא הסביר.
כמו רבים מבין כ-200 הישראלים הדתיים החיים באומן כל השנה, חזין מתפרנס ממתן שירותים לעולים לרגל בראש השנה. בבעלותו נדל"ן שהוא משכיר להם וגם מלון, בנוסף לעסקים אחרים.
העולים לרגל אינם פזרנים גדולים. הם בדרך כלל מוציאים רק 50 עד 100 דולרים מדי יום לאדם בתקופת שהותם, שנמשכת ארבעה עד שבעה ימים. אבל רוב הכסף הזה מגיע למספר קטן יחסית של ספקי שירותים, ששייכים לקהילה היהודית הקבועה באומן, או נמצאים בקשרים עסקיים עם חבריה. אמנם רוב העולים לרגל מגיעים לראש השנה, אך האלפים המבקרים לאורך כל השנה מספקים מקור הכנסה יציב ליהודי המקום.
בארץ שבה המשכורת השנתית הממוצעת היא כ-6,000 דולר, הכנסה זו, שהיא דלה במונחים מערביים, מספיקה לחברי הקהילה היהודית הקבועה של אומן כדי לחיות בנוחות ולאפשר לעצמם שירותים קהילתיים שיהודים בקהילות אחרות באוקראינה, דומות בגודלן, אינן נהנות מהם. יש להם רב קבוע מישראל, מוהל העורך בריתות, וקצב כשר. יש בית ספר יסודי קטן לבנים, עוד בית ספר לבנות ואפילו גן ילדים יהודי.
גם מצאי המזון הכשר באומן מגוון יותר מאשר במקומות רבים אחרים במזרח אירופה, בזכות כ-10 מסעדות כשרות שפועלות בעיר. לרשות התושבים היהודים עומדות מסעדות מגוונות, מן המטבח האיטלקי ועד לסגנון תימני. לקהילה יש גם חנות מכולת שמוכרת בשר כשר ומוצרי חלב.
העלייה לרגל חשובה כל כך לחלק מחסידי ברסלב עד שכ-1,500 מהם נחפזו השנה לאוקראינה כדי להקדים את סגירת הגבולות, שנכנסה לתוקף ב-29 באוגוסט, ויש המאמינים שנקבעה לתאריך הזה כדי למנוע את הגעת עולי הרגל. גורמים במערכות הבריאות הישראלית והאוקראינית הפצירו בחסידים לוותר על הנסיעה לאומן השנה והזהירו שהעיר עלולה להפוך למוקד הדבקה שיוביל לגל חדש של המגפה.
למתבונן מן הצד, העלייה השנתית לקברו של רבי נחמן נראית לא פעם כמסיבה יהודית ענקית שכוללת גם שימוש בסמים, מגורים בתנאי זוהמה, ורחובות זרועי אשפה. לתדמית זו, אומרים התושבים הקבועים, אחראים, בין היתר, המספר הגובר של יהודים חילונים שקצתם באים למקום לא למען החוויה הרוחנית אלא כדי לחגוג ולהתהולל. גם העובדה שבחסידות ברסלב מדגישים את התרוממות הרוח והשמחה, ולא את הפן האינטלקטואלי שמאפיין זרמים אורתודוקסים אחרים, תורמת ליצירת דימוי לא שגרתי להתכנסות הדתית הזו.
חיכוכים ואנטישמיות מתחת לפני השטח מעיבים על נוכחותם של מבקרים רבים בעלי חזות חסידית מובהקת באומן מזה שנים אחדות. מחאות נגד העולים לרגל אינן דבר בלתי שכיח, וכמותן גם עצומות ומאמרי דעות בתקשורת. יש כאלה, וביניהם פעילים ותומכים במפלגת הימין הקיצוני סְבוֹבּוֹדָה, המתנגדים לנוכחות היהודים מסיבות גזעניות; אחרים עושים זאת בגלל טענתם שמדובר בהפרעה בלתי רצויה לחיי העיר.
במקרים אחדים הגיעה המתיחות לכדי התקפות אלימות. לא פעם פורצות קטטות בין יהודים לבין מקומיים. מעשי שוד נדירים בדרך כלל באוקראינה, אבל מתרחשים באופן קבוע באומן, שבה נגזלים מדי שנה באלימות ארנקים, טלפונים ניידים ושאר חפצים מעולי הרגל. התקפה אחת כזאת, שכללה שוד והתקפה של תושב קבע יהודי, אירעה מוקדם יותר החודש מחוץ לסופרמרקט מקומי.
אחדים מבתי הכנסת בעיר סבלו ממעשי ונדליזם אנטישמיים. בצעד שרבים רואים בו פרובוקציה גלויה נגד היהודים, הקימו מקומיים צלב גדול ליד אגם שבו טובלים עולי רגל כדי להיטהר. בתגובה, חיבלו המבקרים היהודים בצלב.
הרב יעקב דג'אן, אב לשבעה בן 46, נכנס לתפקיד הרב העיקרי של הקהילה באומן לפני כחמש שנים, לאחר שעבר לשם עם אשתו ושבעת ילדיו. משפחתו חזרה לישראל ב-2018 משום שאחת הבנות נזקקה לחינוך מיוחד.
"יש שירותים, ברוך השם, אבל החיים כאן לא קלים", אמר דג'אן ל-JTA. "אנחנו לא רצויים כאן. יש הרבה אנטישמיות, ובזמן האחרון בגלל נגיף הקורונה, בתי החולים מסרבים לטפל בנו. אני מודאג מזה".
מעורבות המאפיה והפרוטקציוניזם סביב העסקים היהודיים באומן – וההתנהגות הפרועה לעיתים של העולים לרגל – אינם מסייעים להרגיע את דאגותיהם של המסתייגים.
כמה בתי מלון באומן מסרבים להשכיר חדרים לעולי רגל יהודים, שיצא להם שם רע בין היתר בגלל מבקרים שהדליקו מנגלים בתוך החדרים השכורים, זרקו אשפה דרך החלונות או התנהגו באופן חסר התחשבות.
אולם חזין אומר שהקהילה היהודית הקבועה חיה בדו-קיום עם שאר תושבי העיר מחוץ לימי העלייה לרגל. הוא הוסיף כי התנהגותם הקלוקלת של התיירים הייתה בעבר שכיחה יותר, אבל "היא בעיקר נחלת העבר, הודות לעבודת הסברה וחינוך" של מנהיגים רוחניים ושל יהודים מקומיים.
אחד התושבים הקבועים, שמעון בוסקילה, סיפר בראיון ב-2017 כי חלק מן החיכוך "קשור להתנהגות לא ראויה, ניצול לרעה ואלימות של שוליים מסויימים בקהילת עולי הרגל. למרבה הצער, מעשיהם עלולים להאפיל על היסטוריה של דו-קיום שברובו הוא חיובי מאוד".
לחזין יש דרכון אוקראיני בזכות הוריו, שנולדו שם ועלו לישראל לפני עשרות שנים. אך רוב היהודים באומן מחזיקים באשרות תושב, שאוקראינה מעניקה לכל מי שיכול להראות כי השקיע יותר מ-100,000 דולר בנדל"ן או ביוזמה עסקית באוקראינה. אישור שהייה זמני ניתן להשיג תמורת סכום נמוך הרבה יותר.
בחודש שעבר, התלונן ראש העיר אולכסנדר טְסֶבּרִיִי בהודעה מצולמת בפייסבוק, שהישראלים קונים אישורי תושבות מפקידי הגירה מושחתים תמורת 500 דולרים, ואמר כי זוהי "צורה של הונאה ומניפולציה שחייבת להיפסק".
טסבריי, בן 46, סוכן מכוניות לשעבר שנבחר לתפקידו ב-2015, הוא אחד המבקרים הקולניים של העולים לרגל היהודים, ואת הביקורת הזאת העמיד במרכז מסע הבחירות שלו לכהונה שנייה בבחירות המקומיות שייערכו בחודש הבא. לנוכח חששות שהעולים לרגל יהוו סיכון בריאותי בתקופת מגיפת הקורונה, התייצב טסבריי בחודש שעבר במשמרת מחאה בקייב, מחוץ למשרדו של נשיא אוקראינה ווֹלוֹדימיר זֶלֶנסקי, שהוא יהודי, ודרש מהנשיא לאסור את קיום העלייה לרגל השנה.
סקר שערך ראש העיר הראה, לטענתו, כי "94% מתושבי אומן מתנגדים לעלייה לרגל המסורתית בראש השנה, אם כי אין להם שום דבר נגד עולי הרגל עצמם", אמר טסבריי לכתבים מחוץ למשרדו של זלנסקי.
על פי חישוביו, ההכנסה השנתית של העיר מן העלייה לרגל היא 270,000 דולר בלבד. עלות הניקיון לבדה כילתה למעלה משליש מן ההכנסה הזאת, וזאת לצד העלות הנוספת בגין מים ותחזוקה.
קברו של רבי נחמן אינו האטרקציה היחידה המושכת תיירים לאומן. מדי שנה באים מאות אלפי מבקרים אל פארק סוֹפִיִיבְקָה, גן בוטני בעיר ששטחו כ-1800 דונם, המהווה דוגמה לאסכולה של עיצוב גנים יצירתי מהמאה ה-19.
משפחתו של חזין מבקרת בסופייבקה בדרך קבע, ובחופשות מבית הספר, אשתו, ליאת, לוקחת את הילדים לחוף הים של אודסה, כרך סואן ובו חיים יהודיים תוססים, מרחק שלוש שעות ברכב.
"במובנים מסויימים וחשובים, הקהילה באומן חיה חיים נוחים יותר מאשר קהילות יהודיות אחרות, גדולות יותר, באוקראינה", אמר חזין.
