(JTA) — ביוני, כשרחובות ארצות הברית נשטפו בהפגנות והאומה נסחפה במחאה אדירה נגד שיטור אגרסיבי וגזעני, התגנבה לכותרות גם האשמת שווא הקושרת בין תוכניות הכשרה לשוטרים אמריקנים בישראל, לבין האלימות שהשוטרים מגלים כלפי אזרחים שחורים.
"את הטקטיקות שבהן השתמשו השוטרים באמריקה, כולל הכריעה על צווארו של ג'ורג' פלויד, הם למדו בסמינרים של השירותים החשאיים בישראל", טענה שחקנית בריטית. חברת פרלמנט בריטית הודחה מתפקידה לאחר ששיתפה את הדברים ברשתות החברתיות.
במהלך החודשיים האחרונים צצה הטענה במקומות רבים אחרים. המדובר בגרסה העדכנית ביותר לטענה המופצת זה שנים בחוגים אנטי-ציוניים — שמשלחות של המשטרה האמריקנית נוסעות לישראל כדי לייבא לארצות הברית שיטות שיטור צבאיות אכזריות.
מארגני המשלחות טוענים כי לא רק שמדובר בהאשמות מופרכות — אין שום ניסיון ללמד טקטיקות של שימוש בכוח כמו אחיזות חנק — אלא שהטענה כי ישראל מעודדת את המשטרה האמריקנית לכוחניות ולאכזריות איננה אלא בדיה אנטישמית.
לדברי ג'ורג' סלים, סגן מנהל בכיר לתוכניות מיוחדות בליגה נגד השמצה ומי שמטפל בארגון משלחות השוטרים לישראל, "הניסיון ליצור זיקה בין ישראל לבין התנהגות משטרתית לא נאותה הוא רק עוד תירוץ ביזארי שמתווסף למאות שנים של גזענות ושל עוולות שהיו חלק מההיסטוריה האמריקנית, משחר היווסדה".
עיקר הביקורת כלפי שיגור משלחות השוטרים לישראל מגיעה מכיוון "קול יהודי לשלום" (JVP), ארגון אנטי-ציוני שפרסם דוח בשנת 2018 המכנה את המסעות לישראל "חילופים קטלניים". בדוח נטען כי ביקורי השוטרים בישראל מנרמלים "את הדיכוי האלים של קהילות ושל תנועות שהממשל רואה בהן איום".
בעקבות אותו דוח, יצא "קול יהודי לשלום" בקמפיין הקורא לשים קץ למשלחות השוטרים לישראל, ואף הצליח לאסור את קיומן בעיר דורהאם שבצפון קרוליינה. חברי הארגון זכו להצלחה גם כשהצליחו לשכנע שני קציני משטרה בכירים בניו אינגלנד לפרוש מהמשלחות.
בחודשים האחרונים, אחרי ההתפרצות האחרונה של ההפגנות נגד אלימות המשטרה בארה״ב, מנסה הארגון למתן את ביקורתו נגד שיגור משלחות השוטרים לישראל. ביוני, פרסם JVP עדכון של הקריאה להפסקת ה"חילופים הקטלניים", והבהיר כי "עצם הרמיזה שישראל היא הבסיס או המקור לאלימות או לגזענות משטרתית באמריקה, מסיטה את האשמה מארצות הברית ומפנה אותה לישראל" ובכך למעשה "מלבה אידאולוגיה אנטישמית".
אך הארגון לא חדל מלהטיף נגד המשלחות. לא בגלל שהן מלמדות את השוטרים האמריקנים כיצד לנהוג באלימות, אלא מכיוון שלדברי מנהיגי JVP, חילופים שכאלו מאפשרים גם חילופי אסטרטגיות בין כוחות המשטרה של שתי מדינות עם עבר של אפליה גזעית וטענות לדיכוי ולשיטור כוחני.
"במסעות האלה משתפים ומחליפים רעיונות וטקטיקות, אבל זה לא אומר שסגנון השיטור הזה לא היה קיים מלכתחילה אצל אותם בכירים במשטרה האמריקנית", כך לדברי סטפני פוקס, מנכ"לית JVP. "הם כאילו אומרים לעצמם, יופי, אז בואו נאמץ גם את זה ונתאים גם את זה לשיטות הפעולה שגם ככה כבר פיתחנו, כולל מעקבים ודיכוי מחאות ושרטוט פרופיל גזעי".
מארגני המסעות והמשתתפים בהם מתקוממים נגד התיאור הזה וטוענים כי הוא מסלף לחלוטין את מהות המשלחות. לדבריהם, אין שום דבר ייחודי בחילופי משלחות של כוחות משטרה בינלאומיים, ומטרת המסעות היא לחשוף את המשתתפים למגוון שיטות השיטור בישראל, ממערכות העיקוב ועד מודלים של שיטור קהילתי במקומות יישוב של מיעוטים. סדר היום של משלחות שוטרים לישראל, הם מוסיפים ואומרים, כולל בעיקר הרצאות, מפגשים וסיורים.
"אנחנו מתמקדים בנושאים כמו ניהול ומדיניות, לא באימונים פרטניים, ודאי שלא באימונים טקטיים", הסביר סטיבן פומרנץ, מנהל התוכנית לביטחון פנים במכון היהודי לענייני ביטחון לאומי (JINSA), ארגון בעל נטייה שמרנית שמארגן כמה מהמשלחות. "אין שום ירי, אין היאבקות, אין אחיזות חנק. זה פשוט לא העניין. הרעיון הוא להכיר לעומק את החלקים המרכיבים סוכנויות מצליחות לאכיפת החוק ויחידות ללוחמה בטרור במשטרה המקומית".
דגש על מלחמה בטרור בעולם שאחרי 11 בספטמבר
המשלחות לישראל החלו בשנות התשעים, והנפח שלהן גדל לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001. הארגונים שנותנים חסות למשלחות ושותפיהם הישראלים רואים במסעות הזדמנות עבור המשטרה האמריקנית ללמוד ממדינה ומכוח משטרה בעלי ניסיון של עשרות שנים בהגנה על אוכלוסיות אזרחיות מפני טרור.
"הייתה סקרנות רבה, ועדיין יש, להבין את הגישה הישראלית לטרור ולמלחמה בטרור", כך לדברי רובי פרידמן, מנהל גילי, תוכנית בינלאומית לחילופים בתחום אכיפת החוק, המתנהלת באוניברסיטה של מדינת ג'ורג'יה ואשר מלווה משלחות של שוטרים בכירים לישראל ולמדינות נוספות. "המשלחות לומדות על הצורך לספק איזון בין לחימה בטרור לבין מתן שירות לאזרח".
מעל אלף משתתפים, רובם קציני משטרה בכירים, השתתפו עד כה במשלחות, אותן מארגנות כמה קבוצות, בהן התוכנית של אוניברסיטת ג׳ורג׳יה, הליגה נגד השמצה ו-JINSA. כל ארגון הביא עד כה כמה מאות שוטרים בכירים בישראל, כלומר שבריר מסך כל הקצינים הבכירים ב-18,000 ויותר מטות משטרה הפזורים ברחבי ארצות הברית. את המשלחות מממנים בדרך כלל תורמים פרטיים והשוטרים אינם נדרשים לשלם, אם כי כל הארגונים סרבו לחשוף את מקורות המימון המלאים או את עלויות המסע.
המטרה העיקרית של משלחות השוטרים היא ללמוד את המומחיות הישראלית בנושא מלחמה בטרור. לדברי המארגנים, המסעות כוללים היכרות עם המדיניות והמערכות, ואין בהם שום הכשרה פעילה או לימוד של תמרונים פיזיים כאלה ואחרים.
"ככלל, השוטרים בישראל מפגינים עמידות גבוהה, נוכח כל האיומים שעומדים בפניהם", הסביר לוּ דקמר, מפקד משטרה מלה גראנג' שבג'ורג'יה, ולשעבר נשיא ההתאחדות הבינלאומית למפקדי משטרה, שהשתתף במספר משלחות לישראל. "כשמתבצע פשע או פיגוע, מאד חשוב להגיב במהירות, לעבד את מה שקורה ולהחזיר בזריזות את המצב לשגרה".
אבל לא מדובר רק בדיונים בחדרי הרצאות. השוטרים המבקרים צופים בעמיתיהם הישראלים בפעולה, במגוון של זירות הקשורות ללוחמה בטרור: תגובה לפיגוע בזמן אמת, איסוף מודיעין, ושיטור בהפגנות המוניות. בנוסף למפגש עם משטרת ישראל, כמה משלחות נפגשו גם עם אנשי משמר הגבול, השב"כ, וגם עם אנשי צבא.
ג'אנט מון, מפקדת המשטרה בפיצ'טרי שבג'ורג'יה, שביקרה בישראל עם המכון של פרידמן בשנת 2015, זוכרת שצפתה באימונים של שוטרים שתרגלו ירי ברכב נוסע.
"לא משנה לאן תיסעו בעולם, אכיפת החוק היא אכיפת החוק", אמרה. "האתגרים דומים, וכוללים בעיות של תקציב, הקצאת משאבים ושיטור קהילתי. והם התמודדו עם נושא הטרור הרבה יותר מאיתנו".
קמפיין "החילופים הקטלניים": כתבת תחקיר או אנטישמיות?
העניין במלחמה בטרור אינו הדבר היחיד שמשותף למשטרת ישראל ולמשטרה האמריקנית. כמו בארצות הברית, גם בישראל ישנה בעיה של אפליית מיעוטים על ידי רשויות אכיפת החוק. קציני משטרת ישראל אף הואשמו בכך שהם משתמשים בפרופיל גזעי כלפי אזרחי ישראל ערבים או אתיופים, שהובילו, בין היתר, להתפרצות מחאות המוניות מצד בני קהילת יוצאי אתיופיה שמחו על יחס המשטרה כלפיהם.
עבור המשתתפים בתוכניות אלה, לוח הזמנים הצפוף וההזדמנויות הרבות לתצפיות נתפסים כיתרון משום שמשטרת ישראל וארצות הברית ניצבות מול מערכת דומה של אתגרים: פיזור הפגנות, איתור איומי טרור, אבטחת שדות תעופה ושיטור באוכלוסיות מגוונות. אבל בעיני אלה שמותחים ביקורת על קיומן של המשלחות, השילוב בין הניסיון הישראלי לזה האמריקני, הוא מה שהופך את הביקורים האלה לבעייתיים במיוחד.
"השיטור הצבאי, הגזעני והאלים, הספוג במאות שנים של קולוניאליזם, של עבדות ושל חרחור מלחמה כאן בארצות הברית, לצד הכיבוש הישראלי והאכזריות שננקטת שם כלפי הפלסטינים — אין שום סיבה טובה לכך ששתי הממשלות הללו יחליפו ביניהן מידע ושיטות הכשרה או יפתחו קשרים זו עם זו", אומרת פוקס מ-JVP.
על פי דוח ״חילופים קטלניים״ שפרסם הארגון, מטרת המסעות היא בין השאר "להצדיק בניית פרופיל גזעי", כמו גם "לדכא מחאות ציבוריות באמצעות שימוש בכוח".
פעילים פלסטינים ובני בריתם מצביעים על האשמות כלפי משטרת ישראל בהתנהגות בלתי הולמת כסיבה העיקרית לכך שיש לבטל לדעתם את כל המשלחות. יוסף מונאייר, איש אקדמיה פלסטיני-אמריקני, טוען שהוא נופל קורבן לפרופיל גזעי בכל פעם שהוא חוזר לישראל, שבה נולד ובה מתגוררת גם היום משפחתו המורחבת.
"כן, המשטרה שלנו בהחלט צריכה להשתפר כאן בארצות הברית"’ אמר מונאייר, עמית מחקר במרכז הערבי בוושינגטון הבירה. "אבל האם הם באמת צריכים להתאמן במקום כזה, עם כוחות משטרה שעבורם פרופיל גזעי הוא ערך, ואפילו חלק מהותי מהאתוס של מערכת הביטחון?"
מה מביאים איתם הביתה משתתפי המסעות
המשלחות, משיבים המארגנים, מטפלות גם בנושאים שאינם בהכרח נוחים לישראל. בכל מה שקשור ביצירת פרופיל גזעי, כלומר העלאת חשד כלפי אנשים בהתבסס על מוצאם האתני או הגזעי, "אנחנו מקבלים הנחיות ותדרוכים בהתאם למדיניות", אומר פרידמן. המשתתפים, הוא מוסיף, לומדים גם על התהליך להגשת תלונה במקרה של אפליה משטרתית על בסיס של פרופיל גזעי.
"העיקרון המנחה הוא לא לטעון שישראל היא חברה מושלמת", אמר. "אבל זו כן חברה שמבוססת על שלטון החוק, ואם שוטר ינהג בצורה פושעת, הוא ייענש".
על אותו משקל, אמר סלים, במסעות השוטרים שמאורגנים על ידי הליגה נגד השמצה, דנים גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כולל ביקור במשטרה הפלסטינית בגדה המערבית ובמעבר גבול ישראלי. לדבריו, החלקים הללו במסע חשובים במיוחד למשתתפים מערי הגבול של ארצות הברית.
"אי אפשר לדבר על השיטור ועל הביטחון בישראל מבלי לדבר על הסכסוך", הוא הסביר. "כשיש מפקדי משטרה מדרום קליפורניה, מטקסס, מאריזונה או מניו מקסיקו, שהצטרפו למשלחת בשני העשורים האחרונים, מדובר במקרים רבים בערים ובעיירות לאורך הגבול עם מקסיקו".
בנוסף לדיון על מלחמה בטרור, ביקורי המשלחות ממחישים למשתתפים גם את מאמצי השיטור הקהילתי בערים ערביות. דובר משטרת ישראל, מיקי רוזנפלד, הסביר כי המשטרה פתחה תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים והגדילה את מאמצי הגיוס של שוטרים ערבים.
"המצב באמריקה מורכב באותה מידה כמו המצב [בישראל]", הוא אמר. "בניית קשר מתמשך עם הקהילה זה דבר שלוקח זמן, וזה צריך לבוא גם מתוך הקהילה וגם מרשויות אכיפת החוק".
מפקדי המשטרה מון ודקמר מספרים שהם הפיקו לקחים מהגישה של ישראל לשיטור קהילתי. דקמר שם לב שמשטרת ישראל החלה בגיוס צוערים ערבים-ישראלים כבר בתיכון, כדי להגדיל את הסיכוי שיהפכו לקצינים. לדבריו, בעקבות הביקור החל גם הוא לאתר ולעודד תלמידי תיכון מבני המיעוטים, ולסמן אותם כמועמדים לשירות במשטרת ג'ורג'יה.
"זו הייתה תוצאה ישירה של החוויה שעברתי בישראל", הסביר דקמר.
מפקדי המשטרה יישמו כל אחד במטה המשטרה שלו גם נהלים או טכנולוגיות שהכירו בישראל. מון התקינה מערכת איכון במוקד החירום הטלפוני שלה, בדומה לזה שראתה בישראל. לדברי דקמר, הוא אימץ מנטליות ישראלית של סגנון הכשרה מאולתר, מבלי להתעקש על ציוד מורכב ומתקדם.
"אני מבין שמדובר בסיטואציה מסובכת מאוד, שאינה בהכרח מסתכמת בחלוקה בין טובים לרעים", אמר דקמר. "זה מצריך הבנה של תרבויות שונות, שנמצאות כל העת בסכנת התנגשות".
