(JTA) – לפני חמש שנים, עלה עמוס גבע על טיסת איזיג׳ט מברלין לנמל התעופה בן גוריון, לביקור קצר במיוחד. הוא בא כדי לאכול ארוחת ערב עם המשפחה בישראל, להצביע למחרת בבחירות, וגם לתת כמה ראיונות לתקשורת על מאמציו לשכנע ישראלים כמוהו, החיים בחו״ל, לבוא להשתתף בבחירות.
מאמציו של גבע, שהולידו קבוצת פייסבוק של כמה אלפי ישראלים, הובילו את חברת אל-על להציע כרטיסי טיסה מוזלים לישראלים מחו״ל כדי שיוכלו לבוא לארץ להצביע.
״כששמעתי אז על כך שנקבע מועד לבחירות ושאני לא אהיה בארץ להצביע, חשבתי שזה מטורף״, אמר גבע בראיון, מנסה להסביר מה גרם לו לארגן תנועה שמטרתה לעודד ישראלים בחו״ל לבוא להצביע.
אבל מאז, דברים השתנו.
בשנה שעברה סגר גבע את קבוצת הפייסבוק, והשבוע הוא מתכוון לבלות בחופשה משפחתית בסינגפור במקום בתחנת הקלפי בישראל. ״ישראל חשובה עבורי ותמיד תהיה״, אמר גבע, ״אבל אני צריך לקבוע את סדרי העדיפויות שלי ואת חיי האישיים סביב דברים שיכולים לעשות הבדל. איני רואה את המפה הפוליטית בישראל משתנה לטובה״.
גבע אינו הישראלי היחיד המתגורר בחו״ל שאינו מגלה התלהבות לבוא ולהצביע בפעם השלישית בתוך שנה, במיוחד לאור העובדה שהסקרים מעידים כי סביר שהבחירות שוב יסתיימו בתיקו. ״אי אפשר לדעת אם הפעם תהיה הכרעה או אם הם ילכו לעוד סיבוב״, אמרה מעין הילל, אקדמאית ישראלית המתגוררת כעת באזור שיקאגו.
הלל גדלה בבאר שבע ונהגה לבוא לכל בחירות כאשר גרה באירלנד, לפני שעברה לארצות הברית. ״למרות שזה גזל הרבה זמן, היה יקר ויצר קושי לטפל בילדים, היה חשוב לי לטוס בחזרה״, היא אמרה. ״אני באגף השמאלי בדעותיי ובישראל כל קול קובע״.
לרבים מהישראלים הגרים בחו״ל, סירובה של ישראל לאפשר הצבעה מחוץ למדינה נראה שרירותי. כיום מורשים רק דיפלומטים ושליחים רשמיים, כ-5,000 במספר, להצביע מרחוק. אחד ההסברים המקובלים לאי מתן זכות הצבעה לאזרחים ישראלים השוהים בחו״ל הוא החשש שההיתר ינוצל לרעה על ידי יהודים שיקבלו אזרחות מתוקף חוק השבות אבל לא יתגוררו בישראל למשך זמן ויצביעו כל חייהם מחו״ל.
במכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר מנסה לקדם חקיקה שתרחיב את האפשרות לישראלים בחו״ל להצביע, מציינים כי איסור דומה על הצבעת אזרחים לבחור כשהם מחוץ למדינתם קיים גם ביוון ובאירלנד. אולם מדינות רבות, בראשן ארצות הברית, אבל גם נורבגיה, ספרד ובלגיה, נוקטות גישה הפוכה. אזרחי מדינות אלה יכולים להצביע מרחוק בבחירות, בלי קשר לנסיבות היעדרם מהמדינה או למשך הזמן שעבר מאז עזבו את מולדתם.
בריטניה מתירה לאזרחיה להצביע מרחוק רק ב-15 השנים הראשונות לשהותם מחוץ לממלכה ובאוסטרליה פרק הזמן מוגבל ל-6 שנים.
לפי התוכנית אותה הציעו עופר קניג ויוחנן פלסנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הזכות להצביע מחו״ל תורחב כך שתכלול ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל באופן זמני אך מתכוונים לשוב, סטודנטים הלומדים בחו״ל, וכן תיירים ואנשי עסקים שיעדרו מהארץ ביום הבחירות. אבל, מדגיש קניג, זכות הבחירה לא תנתן לאלו ש״ישראל אינה עוד מרכז חייהם״.
החוקים הנוקשים המונעים מישראלים להצביע בחו״ל, גרמו בעבר לישראלים רבים לתכנן את נסיעותיהם ואת החופשות שלהם באופן שיאפשר להם להיות בארץ ביום הבחירות. אבל יתכן שתכיפות הבחירות משנה גם את הנוהג הזה. קאת׳י קרסקי פרלמוטר, מורה לאנגלית משדה בוקר, תכננה כבר מזמן טיול בן חודש לחו״ל, כחלק משנת השבתון שלה. היא לא מתכוונת לשנות את תוכניותיה כדי להיות בארץ לבחירות. ״בכנות, נמאס לי מכל המצב הזה, ואני לא מצטערת שאפסיד את הבחירות״, היא אמרה.
הדיון על זכות בחירה לשוהים בחו״ל אמנם עלה מדי פעם במערכת הפוליטית, אולם מעולם לא הבשיל לכלל דיון רציני או הצבעה.
לישראלים דוגמת מרקו כץ, המשמעות היא שבכל פעם שמוכרזות בחירות, כפי שקרה שלוש פעמים בשנה האחרונה, עליו להחליט אם לרכוש כרטיס טיסה ולבוא לארץ כדי לשלשל את הפתק לקלפי. כץ חי ברומניה מאז שנת 1994 ומנהל שם את המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה. הוא רואה בישראל את מרכז חייו ומכנה אותה ״הסלע״ שלו – כץ מחזיק בית בישראל, כל משפחתו גרה בארץ, והוא מרבה לבקר. לדעתו, יש לאפשר לכל הישראלים להשמיע את קולם בנוגע לעתידה של ישראל, בתנאי שיבואו לארץ להצביע. ״אם מישהו רוצה להצביע, שיבוא לישראל לעשות זאת״, הוא אומר, תוך שהוא מציין את חששו כי אם תתאפשר הצבעה בחו״ל, יהודים אמריקנים רבים ינצלו זאת כדי להשתתף בבחירות, מבלי שיצטרכו ״לשאת בנטל של המגורים בישראל״.
הפעם, גם כץ החליט לוותר על הנסיעה לבחירות. הוא חש שאין לו עבור מי להצביע. ״אין שום סיבה לבוא ולבחור״, הוא אמר.
ולתחושה הזאת, שהבחירות האלה לא שוות את הנסיעה לישראל, שותפים גם ישראלים בחו״ל המרגישים מאד מעורבים במערכת הפוליטית הישראלית.
גל בן-נעים, בנקאי ישראלי המתגורר בלוס אנג׳לס כבר 22 שנים עם אשתו האמריקנית, מעיד על עצמו כי גדל בבית בו חיו ונשמו פוליטיקה. ערב הבחירות היה בית המשפחה בירושלים מתמלא במדבקות של מועמדים ושלטים ובשכנים שהצטרפו למאמצי שכנוע בוחרים מתלבטים. בן נעים נהג לבוא ולהצביע בבחירות בישראל גם אחרי שעבר לאמריקה, אבל הפעם החליט לוותר. ״אני לא יודע אם זה בכלל ישנה״, הוא אומר. במקום לעלות על מטוס לנתב״ג, מתכוון בן נעים לטוס לוושינגטון, שם ישתתף בוועידת השדולה הפרו-ישראלית איפא״ק שנפתחת יום לפני הבחירות. אולי שם, יוכל להשפיע יותר.